היועמ"ש: אישור הייצוגית נגד הבנקים אינו מבוסס מספיק

>> היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, סבור כי יש להחזיר לבית המשפט המחוזי את הדיון בתביעה ייצוגית נגד הבנקים בגין תיאום הסדר כובל בנוגע לשיעורי הריבית, לשם בירור נוסף והחלטה חדשה - כך עולה מעמדה שהגיש אתמול וינשטיין לבית המשפט העליון.

היועץ המשפטי סבור כי על בית המשפט המחוזי להתמקד במישור הראייתי ולזהות אם התנהלות הבנקים היתה תיאום אסור בשוק אוליגופולי (שוק כלכלי שבו שולטות מעט חברות), או התנהלות מקבילה ולגיטימית. לדעתו, החלטת המחוזי, שהתירה דיון בתביעה הייצוגית, הסתמכה על התנהגות מקבילה של הבנקים, ולא היתה מבוססת דיה כדי לקבוע שהתקיים הסדר כובל.



בסוף ינואר 2008 אישר שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, נסים ישעיה, תביעה ייצוגית של חברת שרנוע מכונות ממוחשבות בסך 7 מיליארד שקל נגד שלושת הבנקים הגדולים בישראל - הפועלים, לאומי ודיסקונט. בתביעה נטען כי הבנקים ערכו תיאום אסור בשיעורי הריבית שהם גובים, באופן שמונע תחרות ומנוגד לחוק, כך ששיעור הריביות והעמלות גבוה, מופרז ופוגע במשק.



שלושת הבנקים הגישו בקשות רשות לערעור בבית המשפט העליון, וטענו בין היתר כי בית המשפט ייחס משקל ממשי להלך הרוח בציבור ואצל הרשויות המפקחות בקשר לסוגיה הנידונה.



לפני כשנתיים ביקש שופט בית המשפט העליון אשר גרוניס מהיועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, לשקול חבירה לתביעה הייצוגית ולהגיש את חוות דעתו.



כעת מציינת פרקליטות המדינה כי למיטב בדיקתה זהו התיק הראשון שבו נדרש בית המשפט לפסוק בשאלה מהי אמת המידה הנכונה להוכחת קיומו של הסדר כובל כשיש ראיות לקיומה של התנהגות מקבילה בשוק אוליגפולי.



הפרקליטות מסבירה כי אחד ממאפייני שוק הבנקאות בישראל הוא מיעוט השחקנים, "ומבנהו ואורחותיו מאפשרים לאותם שחקנים להימנע מתחרות אפקטיבית. עם זאת, בשוק כזה, בנסיבות מסוימות, לא נדרש תיאום רב כדי להגיע לתוצאה מתואמת, בין היתר משום שייתכן כי מלכתחילה לשחקנים אין מוטיבציה להתחרות".



הפרקליטות מציינת כי תיתכן תופעה של חקיינות מחיר גם ללא תיאום, וכי אי אפשר למנוע מחברות לנהל את עסקיהן לפי שיקול דעתן הבלעדי, כל עוד התנהלותן נעשית על פי דין.



הפרקליטות סבורה כי בזהות המחירים הנדונה יש כדי להוות התנהגות מקבילה בשוק אוליגופולי ואין בכך כדי להוכיח קיומו לכאורה של הסדר כובל באופן המצדיק אישורה של התובענה כייצוגית.