>> "אני מצפה לריסון שיפוטי בנוגע להחלטות שקשורות למדיניות, ובייחוד בתחום התקציבי. החלטה על חלוקת משאבים היא החלטה מרכזית של הרשויות הנבחרות. זה לא איזון רגיל בין זכויות" - כך אמר שר החינוך, גדעון סער במושב הפתיחה של כנס לשכת עורכי הדין באילת.
סער התנגד למה שהגדיר "משפטיזציה" ו"טירוף של הקריטריונים" של המערכות הציבוריות בנוגע לאופן קבלת החלטות. "כשאתה מביא את זה לקצה, אין גמישות - אתה מסרס את יכולת הביצוע של הרשות המבצעת ומסכל את היכולת לתת מענה לבעיות השעה", אמר. הפאנל התמקד באופן ההתערבות של בג"ץ בהחלטות עם השלכות תקציביות, כמו ביטול ההחלטה על הקמת בית הסוהר הפרטי.
הדוברים בפאנל - היועצים המשפטיים לשעבר של הממשלה, מני מזוז ופרופ' יצחק זמיר, עו"ד פנחס רובין, ח"כ רוני בר-און, שר הרווחה יצחק הרצוג, וגדעון סער - לא שללו באופן עקרוני את הסמכות של בתי המשפט להתערב בסוגיות משפטיות הנוגעות בתקציב המדינה. עם זאת, כל אחד מהם ראה אחרת את מרחב שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בתיקים כאלה.
"אם לוקחים 100 מיליון שקל למיגון, הם צריכים לרדת ממקום אחר, למשל ממשרדי החינוך או הביטחון. אי אפשר לברר את זה בהליך השיפוטי", אמר מזוז בהתייחסו לעתירה לבג"ץ בנוגע למיגון שדרות. "פסיקה תקציבית שנועדה להגן על זכות אחת בעקיפין תפגע בזכות אחרת. ההליך השיפוטי אינו מאפשר בחינה של המשמעות הזו, ולכן נדרשת זהירות רבה".
מזוז מציע להבחין בין מקרים שבית המשפט מפרש חובה שבחוק למקרים אחרים שבהם נדרשת התערבות מכוח עילות כלליות של זכויות אדם וסבירות. הקבוצה השנייה, אמר, מעוררת אי נוחות. "האם בית המשפט הוא זה שצריך לקבוע העברה של תקציב מתחום א' לתחום ב'?", שאל והזכיר כי רוב העתירות הללו נדחות. ב-2007 דחה בית המשפט העליון את בקשת המדינה לקיים דיון נוסף בשאלת המיגון של שדרות, ובכך קיבל את בקשת התושבים למגנם.
"התערבות בהחלטות תקציביות כמגמה היא לא פחות מסיוט", הוסיף סער. "אפשרות אחת היא הסבירה והאחראית לקצץ במקומות אחרים, וזה יביא בדרך כלל לתוצאות בעייתיות. אפשרות אחרת היא לפרוץ את המסגרת. אין כאן כספומט דמיוני. אנו רואים מדינות באירופה שאין בהן ריסון פיסקלי, וזה מה שיצר את המשבר הנוכחי".
סער נגד התערבות ביהמ"ש בהחלטות תקציביות: "אין לנו כספומט דמיוני"
מאת עמית בן-ארויה
1.6.2010 / 7:04