בדובאי לא מחרימים את היהלומים של לבייב: "הסחר עם ישראל חשוב"

בעוד העולם הערבי רק מגביר את קריאתו להחרמת מוצרים ישראליים, לב לבייב רק מרחיב את פעילותו בדובאי. חנויות היהלומים של לבייב מצליחות בנסיכות העשירה, ומהסניף הראשון צמחו כבר 4 סניפים חדשים. בניגוד לחנויות של לבייב בעולם, הנושאות את שמו, בדובאי נקרא המותג שלו "לבנט", והשם לבייב מופיע אך ורק בקטלוגים ועל שקיות המתנה. חנויותיו של לבייב בדובאי כוללות 3 סניפים במלונות שבשליטת חברת האחזקות ג'ומיירה של שליט דובאי, שייח מוחמד בן ראשיד אל מכתום.



ההתרחבות של לבייב בדובאי מגיעה בתקופה בה הנסיכות התחייבה לפעול לניתוק הקשרים העסקיים עם ישראל, בעקבות חיסול בכיר החמאס מחמוד אל-מבחוח בינואר בשטחה, חיסול שלטענת המשטרה המקומית התבצע על ידי סוכני מוסד. ישראל לא אישרה או הכחישה את מעורבותה בפרשיה. אך למרות זאת, חברות בדובאי מייבאות יהלומים מלוטשים באיכות גבוהה מתל אביב לשיווק במדינות המפרץ הפרסי, למרות החרם הערבי.



"זו דוגמה נוספת לאופן שבו דובאי מרוויחה מתחומים בהם ערבים אחרים לא מוכנים לגעת", אומר ג'ים קריין מקיימברידג', בריטניה, מומחה לאיחוד נסיכויות המפרץ, ומחבר הספר “dubai, the story of the world’s fastest city" שהתפרסם בשנה שעברה. "אי אפשר להיכנס לעסקי היהלומים בלי לסחור עם יהודים וישראלים".



כפי שהדגימה דובאי כאשר התנגדה לצמצום קשרי המסחר שלה עם איראן, בשווי 12 מיליארד דולר, הנסיכות אינה נותנת לאידיאולוגיה להפריע לעסקים, מציין כריסטופר דייווידסון, פרופסור לפוליטיקה של המזרח התיכון באוניברסית דורהם בבריטניה.



דובר רשת לבנט של לבייב בדובאי, אמר כי היהלומים הנמכרים בחנויות נכרים באפריקה, מלוטשים בניו יורק ומשם נשלחים לדובאי. "אין לנו קשר לישראל", אמר. "זהו מותג אמריקאי".



אבני חן בשווי 32 מיליארד דולר עוברים מדי שנה דרך דובאי ללקוחות ברחבי העולם, בין היתר הודו וסין. מתוכן, אבני חן בשווי יותר מ-200 מיליון דולר מגיעות מישראל, לדברי גיל פיילר, מנהל חברת המחקר אינפו-פרוד ריסרץ' הישראלית, המתמחה במדינות ערב. יהלומים מישראל מגיעים לדובאי דרך מרכזי סחר כמו בלגיה, שוויץ, ניו יורק או הונג קונג, לדברי חיים אבן זוהר, בעל המניות העיקרי בחברת הייעוץ tacy הישראלית. "יש לנו אינטרס לשווק יהלומים דרך דובאי, ולדובאי אינטרס גדול אף יותר ברכישת יהלומים מישראל", אמר אבן זוהר.



אחמד בן סולאיים, שהקים את בורסת היהלומים של דובאי ב-2002, והפך אותה למרכז הסחר הרביעי בגודלו בתחום לפי מכירות, אומר שהסחר עם ישראל טוב לעסקים. "זו גישה פתוחה לשווקים בעומאן, קטאר, סעודיה", אמר בן סולאיים בראיון לבלומברג. "זה פשוט מגדיל את העוגה". בן סולאיים אומר כי דובאי מובילה את הדרך לעתיד מגוון יותר, באמצעות קידום הסובלנות בין יהודים לערבים. "אנחנו כבר לא בעידן האבן", אמר בן סולאיים, לבוש בגלימה לבנה מסורתית וכאפייה. "אנו חיים בעולם אחר כיום".



מגזר היהלומים הישראלי מתמחה באבני החן הגדולות והאיכותיות יותר, הפופולריות במדינות המפרץ הפרסי, המהוות את שוק היהלומים השלישי בגודלו בעולם, לאחר ארה"ב ויפן. מדינות אלה אחראיות ל-8% ממכירות היהלומים בעולם, לפי חברת דה-בירס.



לדברי מוחמד אל-טאייב, נציב משרד החרם המרכזי של הליגה הערבית, היושב בדמשק, אמר כי לגוף אין יכולת לאכוף את החרם על ישראל. "כל מדינה היא ריבונית, ומיישמת החלטות בדרכה שלה", אמר בראיון לבלומברג.



המעורבות של ישראל בשוק היהלומים במפרץ הפרסי החלה להתפתח לאחר שב-2004 לא התנגדה ישראל להצטרפות דובאי לפדרציית בורסות היהלומים באנטוורפן, לדברי בן סולאיים. לפי חוקי הפדרציה, על דובאי לאפשר לכל חבריה להיכנס לשטחה - וכך גם לבורסת היהלומים הישראלית, לדברי יעקב אלמור, דובר הבורסה.



ענף היהלומים בדובאי עבר בעשור האחרון צמיחה אדירה, והיה למרכז המסחר ביהלומים הרביעי בגודלו, אחרי אנטוורפן, מומבאי ותל אביב. ב-2009 עברו דרך דובאי יהלומים לא מלוטשים בשווי 18 מיליארד דולר, ויהלומים מלוטשים בשווי 14 מיליארד דולר.



לדברי יצחק גל, מנכ"ל חברת הייעוץ גולף לינקס הישראלית, מסביר כי ענף היהלומים מצומצם מדי מכדי לאפשר לדובאי להחרים את ישראל. "אם אתה שחקן גדול מספיק, אי אפשר להתעלם ממך".