>> מערכת היחסים עם טורקיה, שהחלה להידרדר בזמן מבצע עופרת יצוקה לפני כשנה וחצי, צפויה להיפגע מהאירועים בלב ים אתמול - כך העריכו אנשי עסקים ישראלים הפועלים בטורקיה. לדבריהם, המשבר עלול להוביל לכך שאנקרה תחליט להטיל חרם על המשך המסחר עם ישראל.
מאות חברות ישראליות פועלות כיום בטורקיה, בהן בתי הזיקוק (בזן), כרמל אולפינים, טבע, אלביט מערכות, התעשיה האווירית, נילית, ישקר, חיפה כימיקלים, נטפים, גדיב תעשיות פטרוכימיות, וריפון, מפעלי ים המלח, טכנולוגיית להבים, תהל ונייר חדרה באמצעות חוגלה קימברלי. חברות ישראליות כמו בנק הפועלים או קרדן השקעות פעילות גם בתחום הפיננסים במדינה. חלק מהחברות מחזיקות בטורקיה נציגות רשמית עם עובדים ישראלים, וחלקן מחזיקות נציגות מקומית כשעובדים ישראלים נשלחים אחת לפרק זמן קבוע אל המקום.
לדברי מקורות הבקיאים במתרחש במשק הטורקי, אנשי העסקים המקומיים מתקשים כיום לשווק לצרכנים במדינה מוצרים מישראל. גם בתעשיות הביטחוניות כבר ויתרו על השוק הטורקי, אולם יצואנים אחרים לטורקיה מתקשים להאמין שתם עידן הצמיחה בעסקיהם במדינה.
"עד עתה היו היחסים העסקיים עם טורקיה לא טובים - אבל מעכשיו הם יהיו ממש גרועים", אמר אתמול מנשה כרמון, ראש לשכת המסחר ישראל טורקיה ל-themarker. לדבריו ברחובות אנקרה ואיסטנבול מורגשת אווירה עוינת לישראל וכל מה שמזוהה אתה.
"גם האנשים המתונים בטורקיה לא מבינים את ההתנהגות של ישראל, וברחובות יש אווירת 'עליהום' על ישראל בהפגנות שנערכות סביב הקונסוליה הישראלית ובכיכר טקסין באיסטנבול", אמר כרמון. "הקונסוליה עטופה מפגינים שנושאים דגלי פלסטין וקוראים קריאות נגד ישראל. הם מכנים את ישראל מדינה פיראטית שמשתלטת על ספינות בלב ים".
כרמון הוסיף כי בעקבות מבצע עופרת יצוקה, פחתה בשנה האחרונה ההתלהבות הטורקית מעשיית עסקים עם ישראל. הסחר אמנם נמשך, אולם אין כמעט מיזמים משותפים. "עסקים זה לא רק לבוא, לקנות או למכור וללכת, אלא גם שיתוף פעולה שיווקי, מיזמים והשקעות משותפות. מכל אלה נשכח עכשיו לתקופה בלתי ידועה", אמר כרמון. "הטורקים שואלים אותי, למה ישראל נפלה למלכודת הפרובוקטיבית הזו. איך עם כל כך נבון עושה דבר כזה - ואני לא יודע מה להשיב".
לדברי עו"ד גיל נדל, המתמחה בסחר בינלאומי ופועל גם מול לקוחות בטורקיה, על פי הסכם הסחר הדו-צדדי עם ישראל מחויבת טורקיה לאפשר כניסה חופשית ממגבלות של סחורות ושירותים מישראל.
במקרה כזה יכולה ישראל להפעיל את סעיף יישוב הסכסוכים בהסכם בינה לטורקיה, או לפנות לבוררות בינלאומית במסגרת ארגון הסחר העולמי. לדברי נדל, שני ההסכמים מאפשרים לישראל - במקרה שהמחלוקת לא נפתרת - להטיל סנקציות נגדיות. "אנחנו לא חייבים להיות כל כך נחמדים לטורקים, אם הם יפעילו נגדנו צעדים", אמר נדל.
עתיד לא ברור
היחסים המידרדרים בין ישראל לטורקיה הביאו לא מעט חברות לחשוב שוב על אופן פעילותם במדינה. עם זאת, רוב החברות אינן ששות לחשוף את תוכניותיהן לעתיד, או אפילו לספר מה מצב עובדיהן המקומיים.
בנק הפועלים, המחזיק בבנק הטורקי פוזיטיף, מסר הודעה לקונית לפיה "אין שינוי במדיניות הבנק בעקבות האירועים". אלביט מערכות, שאמורה לספק לצבא הטורקי מערכות מודיעין וסיור (ראו מסגרת), העדיפה שלא למסור תגובה בנוגע לאירועים אתמול. ככל הידוע, לחברה אין כיום עובדים ישראלים בטורקיה.
מנגד, ארי גוטליב, מנכ"ל חברת נילית, מודאג. נילית מוכרת לשוק הטורקי, בעיקר למשפחות יהודיות, סיבים לטקסטיל ופולימרים לתעשיית הרכב בהיקף של 3 מיליון דולר בשנה, מתוך מכירות שנתיות של כחצי מיליארד דולר.
"עיקר המכירות הן סיבים לטקסטיל ליצרנים טורקים שרובם יהודים, לכן הקשר אתם חם", אמר גוטליב. "גם מהלקוחות האחרים שלנו לא שמענו עדיין דבר. אני בספק אם יחול שינוי בעסקים במדינה, אלא אם יהיו תקנות שיאסרו סחר עם ישראל. אני לא חושב שנגיע לכך, אבל קשה לדעת לאן ראש הממשלה טורקיה מוביל את המדינה, כיוון שאנחנו רואים מגמה ברורה מאוד של הסלמה מול ישראל".
חברת ההשקיה הגדולה נטפים מחזיקה נציגות בטורקיה שכוללת עובד ישראלי שחי באיסטנבול. נציג החברה במדינה לא היה מוכן למסור תגובה רשמית על האירועים, בטענה ש"זה רק יסבך אותנו", אך בשלב זה ידוע כי הנציג לא קיבל הנחיה לחזור לישראל.
לקבוצת דיוויד שילד לביטוח רפואי לישראלים בחו"ל יש כרגע שני עובדים שמשתתפים בכנס בנושא רפואת ספורט במלון באנטליה. לדברי אלון קצף, מנכ"ל הקבוצה, העובדים קיבלו הוראה שלא לצאת מחדר המלון, לא להגיע לכנס ולא לטייל ברחובות בעיר. העובדים אמורים לשהות בטורקיה עד יום שישי.
"הזירה הטורקית חמה כרגע", אומר קצף. "העובדים חוששים ובצדק. הרגישות של הטורקים לשפה העברית גבוהה, כל נהג מונית יכול לזהות שאתה ישראלי וכרגע זה פשוט מסוכן".
לדברי יהודה בכר, מנכ"ל חברת ההשקיה ברמד שפועלת בטורקיה, הפגיעה, אם בכלל, תהיה מוגבלת. "גם כשמחזירים שגרירים האינטרסים הם מעל לכל", אומר בכר. "אני לא מניח שיוטל אמברגו כלכלי".
פעילות המכירות לא מדאיגה את בכר, שהחברה בניהולו נהנית מקשר הדוק ורב שנים עם מפיץ מקומי. לדבריו, רוב לקוחות החברה הם פרו-ישראלים. פעילות היבוא של ברומד, עם זאת, עלולה להיפגע מעט יותר.
בכר מציין כי החברה שוקלת לעבוד עם הטורקים באופן עקיף, באמצעות החברות הבנות של ברומד באיטליה למשל. "בצורה הזו ניתן יהיה להימנע מחרם ספציפי", אומר בכר. "זה ייצור מסלול מעט ארוך יותר, וחומרי הגלם יגיעו מעט מאוחר יותר, אבל הם יגיעו. אנחנו משתמשים בשיטה הזו בכל פעם שנדרשות תעודות מקור החושפות את היעד, כך שאנו מכירים אותה היטב".
מה בנוגע להשתתפות במכרזים או פרויקטים בינלאומיים?
"אני מניח שבמקרים כאלה הטורקים לא ישושו לבחור בחברות ישראליות. עם זאת, המשבר העולמי כבר עצר הרבה מאוד תוכניות כאלה, כך שגם בנושא הזה הפגיעה תהיה מוגבלת".
"המצב בטורקיה לא היה טוב - מעכשיו הוא יהיה גרוע"
מאת אורה קורן, עידו סולומון וטלי חרותי-סובר
1.6.2010 / 11:48