בכיר בפרקליטות הצבאית רומז: ישראל תעמיד לדין את הפורעים שנתפסו על אוניית ה"מרמרה"

ישראל תעמיד לדין את הפורעים שנתפסו על אוניית ה"מרמרה" בדרכם לעזה כך רומז היום גורם משפטי בכיר בפרקליטות הצבאית. בשיחה עם themarker נשאל הבכיר האם ישראל מתכוונת להעמיד לדין את העצורים, והשיב "אני מניח שכן. הם נקטו באלימות ולכן יש לנקוט נגדם באמצעים משפטיים. ואולם, ההחלטה בעניין מסורה בידי משרד המשפטים והמשטרה".



הפרקליטות הצבאית משולבת באופן קבוע בתכנון של פעולות מבצעיות של צה"ל כדי שתינתן חוות דעת משפטית לפני יציאת הכוחות הלוחמים לשטח. הפרקליטות הצבאית ביקשה להדגיש כי הטענות לפיהן הפעולה הצבאית היתה לא חוקית משום שהתרחשה מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל "מופרכות ומעידות על אי הכרת הכללים המשפטיים החלים בים". פעולת ההשתלטות בוצעה בים הפתוח בשטח שלא שייך לאף מדינה, בסמוך לחופי עזה.



לשאלה האם תרחיש כפי שאירע בפועל הוצג בפני הפרקליטות בטרם אישור הפעילות השיב הבכיר "אני לא אתייחס להיבטים העובדתיים של מה קרה או לא. התייחסנו באופן משפטי להיבטים שונים של הפעולה כמו הסמכות לתפוס את האוניות, היכן לעשות זאת וכדומה. כל מבצע כזה כולל התייחסות לכללי פתיחה באש, שנותנים מענה לכל התרחישים".



בפרקליטות הצבאית סבורים כי לאזרחים הזרים אין יכולת אפקטיבית לתבוע את ישראל, לא ברמה הבינלאומית ולא ברמה הפרטנית. לדברי הגורם הצבאי "מבחינת המשפט הבינלאומי הם לא יכולים לתבוע באופן אישי. ישראל ביצעה פעולת לחימה חוקית במסגרתה נפגעו אזרחים. זה לא מקנה לאזרחים זכות לקבלת פיצויים". הגורם הבהיר כי ישראל נמצאת בסכסוך מזוין עם החמאס עליו חלים דיני הלחימה והמשפט הבינלאומי ההומניטארי שקובעים שיטות ואמצעי לחימה מותרים.



לדבריו "בין השיטות המותרות בים נמצא סגר ימי שמטרתו למנוע כניסה ויציאה של אוניות, אנשים וסחורות, מנמל האויב. ישראל הכריזה בתחילת 2009 על הסגר הימי והאוניות הוזהרו להתרחק בכל הצינורות המקובלים. לפי הדין, כאשר אוניה מפרה את הסגר או מתכוונת להפר את הסגר, אפילו שלא נכנסה לתחום הסגר, מותר לתפוס אותה. אם תוך כדי התפיסה שלה יש התנגדות מותר לעשות שימוש בכוח נדרש כדי לבצע את ביצוע הפעולה כדי לתפוס את הספינה".



הבכיר הסביר עוד כי פקודת הנזיקין פוטרת את המדינה מאחריות בנזיקין בשל נזקים שנגרמו כתוצאה מפעולה מלחמתית. לכן, לדעתו גם אם יוגשו תביעות בישראל בתי המשפט ידחו אותן על הסף.



מבחינת הסנקציות הכלכליות להן חשופה ישראל בעקבות הפעולה ציין הבכיר "במישור המדינתי כל מדינה לכשעצמה יכולה להחליט שהיא לא מרוצה ממה שישראל עשתה ולכן היא נוקטת כלפיה בסנקציות כלכליות. לכל מדינה ריבונית מותר לעשות זאת". במישור הרב לאומי, מועצת הביטחון של האו"ם יכולה לנקוט בסנקציות כלכליות, דוגמת איסור על סחר, הגבלת סחורות, מניעת מענקים וכדומה. ואולם, הגורם הצבאי הביע בטחון כי "המערכות השונות ערוכות להתמודד עם הדה לגיטימציה שמבצעים גורמים שונים לישראל. בפרקליטות הצבאית, פרקליטות המדינה ומשרד החוץ ערוכים לתת מענה למה שיידרש". הוא סירב להתייחס בפירוט לכוונת דבריו.



בישראל מעודדים מכך שההצהרה הנשיאותית של מועצת הביטחון מאתמול בלילה הביעה צער על התוצאות והשימוש בכוח, אבל לא כללה הצבעה על ישראל כאשמה היחידה במצב ולא קראה לסנקציות כלשהן.
בפרקליטות הצבאית סירבו להתייחס להיערכות העתידית שלהם בחזית הבינלאומית. "מתפקידנו להיות ערוכים לכל אפשרות, זו המשמעות של להיות בצבא" סיכם הבכיר.



בפרקליטות המדינה נמסר כי נושא העמדה לדין של העצורים נמצא בבדיקה.