רוביני: "השווקים המתעוררים בסכנת התחממות יתר; אירופה צריכה דה-רגולציה"

כלכלותיהן של ברזיל, סין והודו נמצאות בסכנה של התחממות יתר והיווצרות של בועות נכסים - כך הזהיר היום הכלכלן נוריאל רוביני מאוניברסיטת ניו יורק, שחזה את המשבר הפיננסי העולמי ב-2006. באירוע בסאו פאולו, הוסיף רוביני כי הכלכלות המפותחות עומדות בפני שנים של צמיחה אנמית ועשויות ליפול חזרה למיתון.



רוביני הוסיף והזהיר כי "בברזיל, כמו בשווקים מתעוררים רבים אחרים, ישנן כעת ראיות להתחממות יתר של הכלכלה. האינפלציה והאינפלציה החזויה מתחילות לעלות, ופירוש הדבר שבמהלך הרבעונים הקרובים צריך להתבצע הידוק של המדיניות המוניטרית, כדי להבטיח שהאינפלציה תהיה בשליטה".



כמו כן, המליץ רוביני לקובעי המדיניות בברזיל לנקוט בצעדים להגבלת העלייה בערכו של הריאל, שזינק ב-8.2% מול הדולר ב-12 החודשים האחרונים. התחזקות הריאל, אמר רוביני, ייקרה את היצוא הברזילאי, והכלכלה עשויה גם להיפגע מנפילה של מחירי הסחורות כתוצאה מהמשבר באירופה והסכנה של האטה כלכלית בארה"ב.




בהתייחסו לאירופה, אמר רוביני כי כלכלות גוש היורו צפויות לרשום צמיחה שלילית השנה והוסיף כי יוון מתקרבת לחדלות פירעון ותיאלץ ככל הנראה לארגן מחדש את חובותיה. כלכלת סין, אמר, עשויה להאט לצמיחה של 7%-8% עד סוף השנה או תחילת 2011, וכלכלת ארה"ב צפויה לרשום צמיחה הנמוכה מ-2% במחצית השנייה של השנה.



במאמר דעה שפירסם אתמול בעיתון "פייננשל טיימס", יחד עם ארנאב דאס, אמר רוביני כי הפיתרון למשבר החובות המתפשט באירופה הוא תיאום בין מדינות גוש היורו, דה-רגולציה, ליברליזציה של הכלכלה ורפורמה במדינות הדרום של האיחוד. כמו כן, אמר רוביני כי על הבנק המרכזי של אירופה לנקוט במדיניות מרחיבה כדי למנוע דפלציה ולהגדיל את התחרותיות וקרא למנהיגי האיחוד האירופי להקים מנגנונים שיאפשרו לממשלות לארגן מחדש את חובותיהן מבלי להזדקק לחילוץ.



"במקום תגובות מקומיות מבודדות בנוסח מדינות הבלקן, אנו זקוקים לפיתרון מקיף לבעיה גלובלית זאת", כתבו השניים. "הנושים צריכים לספוג פגיעה, והלווים צריכים להסתגל. ישנה בעיה של פירעון חובות, והיא דורשת פיתרון מקיף. יוון היא רק קצה הקרחון, הבנקים בספרד ובמקומות אחרים באירופה כבר שוקעים בערימה של חובות אבודים, והבעיות בשוק הדיור האמריקאי ובשוק הנדל"ן המסחרי ברחבי העולם עדיין קיימות".



השניים קראו גם לרפורמה רדיקלית ברגולציה על המגזר הפיננסי. "רוב ההצעות המונחות כיום על השולחן אינן ראויות, או שאינן רלוונטיות. יש לפצל מוסדות פיננסיים גדולים. הם גדולים מדי, קשורים מדי אחד לשני ומסובכים מדי מכדי שאפשר יהיה לנהל אותם. המשקיעים והלקוחות יוכלו למצוא את כל השירותים הבנקאיים המסורתיים, את שירותי בנקאות ההשקעות, קרנות הגידור, קרנות הנאמנות והביטוח שלהם יזדקקו בחברות שיתמחו בכך. אנחנו זקוקים לחוקי גלאס סטיגל (שנחקקו במהלך השפל הגדול והפרידו בין בנקים מסחריים לבנקי השקעות) מחדש, אבל על סטרואידים".