נווה אייפון וסביוני אייפד - פרברי הרשת החדשים

ניו יורק טיימס



>> אם נדמה את הרשת לעיר מסחרית שוקקת, הרי שזוהי עיר הסובלת באופן בולט מחוסר תכנון. המרחב הציבורי שלה מלא בריונים, וסימני ריקבון עירוני ניכרים בלינקים שבורים ופרויקטים זנוחים. תוכנות זדוניות וספאם הפכו את תנאי המחיה ברבעים רבים בה למסוכנים ובלתי סניטריים. בריונים ורוכלים פושים ברחובות. אתריה המרכזיים של העיר נשלטים על ידי אוכלוסיה מבוצרת של אספסוף רב לשוני וגס רוח.

עד לאחרונה גם אלה מתושביה הסבורים שהיא מכוערת ובלתי מתורבתת, ידעו כי אינם יכולים לצאת מהעיר - היא המקום שבו הם מוצאים עבודה, משאבים, שירותים, חיי חברה, ועוד.



עם זאת, בשנים האחרונות צצו לרשת פרברים בטוחים ונקיים. עם הרכישה של אייפון או אייפד, יש לתושבי העיר לאן לברוח - פרבר מסודר שמאפשר לדגום את ההזדמנויות של הרשת בלי להצטרך להתערבב עם האספסוף. הפרבר הזה מוגדר על ידי יישומים מהאפסטור - חנות היישומים המנצנצת באור יקרות: בתים נקיים וחמודים, רחוקים ממרכז העיר של הרשת, אי שם ב"נווה אפל" הנקי מרבב. בנדידתם של בדלנים מהרשת "הפתוחה" ליישומים יקרים ומגודרים, אנחנו עדים לנדידה מהערים לעבר הפרברים. זוהי המקבילה המקוונת של בריחת העשירים ממרכזי הערים.



ההקבלה בין מה שקרה לערים כמו שיקגו, דטרויט וניו יורק במאה ה-20 להשתנותה של רשת האינטרנט מאז הצגת האפסטור ברורה לעין. בדומה לערים האמריקניות המודרניות, הרשת נוסדה על בסיס אופורטוניזם ואידיאליזם. במשך השנים חנונים, סטודנטים, שרצים ופורעי חוק, מורדים, אמהות, מעריצים, אנשי דת, פוליטיקאים, מנהלים בדרגה בינונית, קשישים, כוכבניות, נשיאים ואנשי עסקים - כולם יצרו להם בית ברשת. למרות הקונצנזוס הגדל והולך לגבי הסכנות שבסחרור עקב נפח המידע ברשת וחשיבות ברירת המידע, היה בעבר מספר קטן באופן מפתיע של "גנים סגורים" ברשת - כמו זה שפייסבוק טוענת שהיא, אבל אינה באמת.



סוג של קו גבול וירטואלי מסומן עכשיו. המטרופולין המקוון עובר ריבוד. גם אם אתם גולשים ברשת באמצעות מחשב שולחני או נייד, בדומה למרבית הגולשים, בוודאי שמתם לב לגדרות התשלום - מועדונים בהזמנה בלבד, תוכניות מנויים, הגדרות פרטיות ודרכים אחרות לייצור רמות שונות של גישה. כל הדברים האלה גורמים לחלל הווירטואלי להרגיש "בטוח" יותר - לא רק מפני וירוסים, חוסר יציבות, אור וצלילים בלתי רצויים, פורנו שאיש לא ביקש אותו, לינקים ממומנים ופופ-אפים - אלא גם מעיצוב גס, מגיבים הפכפכים ולא רשומים וקולות ותמונות שבחריגותן הופכות את הרשת למפתיעה, מאתגרת ומאירה ללא לאות.



הצבת חומת תשלום סביב אתרים שונים מחייבת את קבלני האתר להפוך אותו לנחמד יותר מהחללים החינמיים הקיימים כדי להצדיק את התשלום. ההנחיה הבסיסית למפתחי תוכנה היא "חוויה טובה יותר". מאחורי חומות התשלום, כמו אלה המגדרות את ה-honolulu civil beat - היוזמה החדשה מבית מייסד איביי, ואת עיתון "הטיימס", מגדילה את עלויות הייצור. תוכנה מגניבה מברכת את הגברת והאדון ששילמו את עמלות הכניסה והם מקבלים שירות חדרים וצ'ופרים. תחנות רשת עם עמלות כניסה הן יותר כמו בוטיק מאשר כמו בזאר. אך מתחמים מגודרים אלו, נותרים כאיים בודדים.



פרברי האייפון והאייפד, המאכלסים כיום כ-50 מיליון משתמשים, מייצגים תופעה רחבה בהרבה. באמצעות בחירת מכונות שמתעוררות לחיים רק כשהן מגורות על ידי ישומים מהאפסטור, משתמשי המכשירים הניידים של אפל בוחרים במערכת יחסים יותר מרוחקת, ובסופו של דבר עוינת עם הרשת.



אפל בודקת ומאשרת בקפדנות כל יישום ולוקחת 30% מכלל המכירות. התוכן החינמי והאנרגיה של הרשת לא מתאימים לסטנדרטים המעודנים שדורשת אפסטור. לדוגמה, יישום ה-weather channel max, שהופך את מזג האוויר לסרט מלהיב ואינטראקטיבי, מציע חוויה מטאורולוגית נעלה בהרבה מזו של אתר weather.com, שנראה כמו ספר לימוד מלא בטקסט משעמם: חללים לבנים, עמודות של תבליטים טרחניים ותמונות ממוזערות.



"האפסטור היא כנראה בין פלטורמות התוכנה הממושטרות ביותר בהיסטוריה", ציין באחרונה כתב הטכנולוגיה סטיבן ג'ונסון בטיימס. למה ממושטרת? כדי לשמר את נפרדות האפסטור מהרשת, כמובן, וכדי להגדיל את הערך הנתפש של מוצרי החנות. תפישה, אחרי הכל, היא תכלית הכל: יישומים רבים הם לרשת כמו שמים מינרליים הם למי ברז - דרך חדשנית וקניינית למזיגה, אריזה ותמחור של משהו שפעם ניתן היה לקבל בחינם.



היישומים מנצנצים כמו זהב ויהלומים בעיני האנשים המשועממים מחוסר העיצוב של אתרי ענק כגון יאהו, גוגל, קרייגסליסט, איביי, יוטיוב ופייפאל. הנצנוץ הזה שווה כסף. אפילו לפופוליסט המחויב ביותר יש משהו מרענן בחוויה שאינה כוללת שורת כתובות, מודעות, לינקים והודעות אזהרה - התזכורות התמידיות לכך שהרשת היא מטרופולין עמוסה באנשים ומשגעת לעתים, ושהאדם אינו מיוחד בתוך המטרופולין הזה. ביטחון בכך שלא הולכים לשדל אתכם, לשדוד אתכם או לתקוף אתכם - גם זה יקר ערך.



הנדידה אל מחוץ לערים הגדולות מובנת. כך גם הנדידה אל פרבריה הממושטרים של הרשת. למרות זאת, ייתכן מאוד שיום אחד נתחרט על שעבודה של חירותינו לאדוני הרשת החדשים.