היוונים מקנאים בבונדס

>> בכירים בממשלת יוון פנו באחרונה לארגון המסחר הבינלאומי בישראל כדי שיסייע להם להבין את אופן גיוס הכספים הישראלי מיהדות התפוצות, כהכנה לגיוס דומה מ"היוונים בתפוצות", עבור מולדתם הנמצאת על סף קריסה כלכלית.

אף כי המלה diaspora (תפוצה) היא מלה שמקורה ביוונית, ביוון מתחילים להבין רק כיום את מה שיודעים בישראל כבר שנים, ומגלים בהדרגה במדינות רבות באירופה, אסיה ואמריקה - תפוצה היא אחד האמצעים החשובים לשמירה על חוסנה הכלכלי והחברתי של כל מדינה. בבנק בינלאומי היושב בניו יורק, שמטרתו גיוס והעברת כספים ממדינות מפותחות למדינות מתפתחות, מעריכים כי העברות הכספים שהתבצעו במסגרת קשרי תפוצה-מולדת ב-2009 הסתכמו ב-420 מיליארד דולר, מתוכם 317 מיליארד דולר נשלחו למדינות מתפתחות. בנוסף, לפי הערכות, חיים כיום באמריקה כיום כמיליון וחצי אזרחים ממוצא יווני וכשלושה מיליון אמריקאים הרואים עצמם ממוצא זה.



לאור נתונים אלה אין ספק כי לרעיון התפוצה היוונית יש פוטנציאל עצום. אם הוא היה מטופח בזמן, היה אפשר ליצור בזמנים קשים אלה רשת תמיכה משמעותית בחברה היוונית מבחינה כלכלית ופוליטית, בניסיון לרתום מדינות שונות לצאת לעזרתה של יוון. כיום, לאזרחים אמריקאים ממוצא יווני אין חיבור ממוסד ומאורגן שיכול לתמוך במדינת האם.



לרוב נוטים מהגרים ששיפרו את מצבם הכלכלי במדינות כמו ארה"ב לשלוח כספים למשפחתם במדינות המוצא ולשפר כך את מצבם האישי. ואולם בנוסף על משלוח הכספים מהמהגרים למשפחותיהם הנמצאות במדינת המוצא, דבר שישפר בהחלט את מצבם כפרטים, יש לשאוף לכך שינותבו משאבים קולקטיביים לטובת שירותים קהילתיים ומוסדיים, שלהם פוטנציאל גדול לשפר את חיי הקהילות.



היוונים כבר החלו כבר לפעול בכיוון זה מאז האולימפיאדה באתונה ב-2004, כאשר יזמו ביקורים לסטודנטים ממוצא יווני החיים בארה"ב יחד עם לימודים באוניברסיטאות באתונה, בדומה לפרויקטים תגלית ומסע הפועלים בישראל. אך זה לא מספיק. לצורך בנייה של תפוצה משמעותית יש לייצר מעורבות בקהילות התפוצה וקשרים חברתיים ורגשיים, להבין כיצד בונים שותפויות ומגייסים כספים.



המקרה הישראלי מוכיח כי לתפוצה משמעותית יש תפקיד מרכזי בחיזוק החוסן הכלכלי והחברתי של מדינות. התפוצה היהודית היתה לאורך השנים שותפה בבניית יסודות המדינה ועד היום היא שותפה בתמיכה כלכלית ופוליטית לחברה בישראל. מספיק להתבונן בסכומים שמגיעים למדינה בכל פעם כשהיא נמצאת במשבר או בתקופות מלחמה. למשל, לאחר מלחמת לבנון השנייה הועברו לישראל מיליוני דולרים לשיקום כלכלי ופיסי ולתמיכה לטווח ארוך בשיקום חברתי. מהניסיון העשיר הזה מלמדת כיום ישראל ארצות רבות כיצד לפתח את יחסי המולדת-תפוצה.



יוון ביקשה ממדינות גוש היורו ומקרן המטבע סיוע חירום של 60 מיליארד דולר, לאחר שהחוב הממשלתי גדל לכ-300 מיליארד יורו. כיום כולם יודעים כי בניית קשרי תפוצה משמעותיים בין מדינות ואזרחיהם לשעבר יכולים לתרום משמעותית לחוסנן הלאומי של מדינות בעתות משבר.



הכותב הוא מנכ"ל ג'וינט ישראל ויו"ר cimi, המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה של ארגון הג'וינט העולמי