ברק הביך את דנציגר: "האמירה שטקסט ברור לא זקוק לפרשנות היא דבר הבל"

מנחה: פרופ' יורם דנציגר

שופט בית המשפט העליון



משתתפים:



השופט בדימוס אהרן ברק עו"ד דליה טל פרופ' אייל גרוס פרופ' נילי כהן השופט בדימוס אליהו מצא



>> נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, הביך מאוד את שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר. זו היתה התחושה שיצרו האמירות של ברק כלפיו אתמול בכנס לשכת עורכי הדין באילת, על כך שהוא "שולף מהמותן" ושדבריו הם "הבל". בסוף המושב, שעסק בפרשנות חוזים, התנצל הנשיא לשעבר בפני דנציגר.



המחלוקת בין דנציגר לברק קשורה לפסק דין אפרופים מאמצע שנות ה-90 - אחת הירושה השנויות במחלוקת שהותיר ברק לעולם המשפט הישראלי. ברק, שעמד בראש הרכב של תשעה שופטים, פסק כי ניתן לפרש את כוונת הצדדים בחוזה גם בצורה הסותרת את לשונו הברורה. לדעת עורכי דין ואנשי אקדמיה, הלכת אפרופים יצרה חוסר ודאות שפגע מהותית בעולם העסקי. בשנתיים האחרונות פסקי דין של דנציגר, שהחל לכהן בעליון רק לפני שנתיים וחצי, מערערים במידת מה על ההלכה וקובעים כי יש חשיבות עליונה ללשון החוזה.



בזהירות אך בנחרצות תקף דנציגר את הלכת אפרופים ואת ברק. "רוב עורכי הדין סבורים שהלכת אפרופים, הרוח שלה או הדרך שבה יושמה מערערות את היציבות והוודאות של דיני החוזים. לא ניתן לאטום אוזניים. אם יש ביקורת במשך שנים, צריך לבדוק אם יש בביקורת הזאת ממש. האם כצעקתה? לדעתי כן. ברק ציין באחד מספריו כי מן הראוי שהשופט ישמע את דעת הציבור שסובב אותו".



"ברק מרחיק לכת"



"הביטחון החוזי הוא בעל חשיבות עליונה", המשיך דנציגר. "חוסר ודאות בדיני חוזים יפחת רק אם נגביל למינימום את השימוש בפרשנות החוזה. אני מציע שערכים שנמצאים בעננים או מעליהם לא ישמשו בדיני חוזים".



דנציגר הציג את שיטת הניתוח שלו בבואו לכתוב פסק דין בסכסוך חוזי. ראשית, אמר, עיקרון חופש החוזים הוא עליון: "לי ולצד השני יש זכות לעצב את החוזה ותוכנו כפי שאנו רוצים, אלא אם כן מדובר בחוזה בלתי חוקי או שנוגד את תקנת הציבור". הדבר השני הוא זכותם של הצדדים ליהנות מאי התערבות של בית המשפט כשאין צורך בכך. העיקרון השלישי, הטעים דנציגר, הוא שלא כל טקסט חוזי זקוק לפרשנות: "ברק מרחיק לכת. יש חוזים שאינם זקוקים לפרשנות. הם מובנים וברורים לכל אדם".



תחילת המסע, אמר דנציגר, היא קריאה של לשון החוזה. "גם אם יש צורך בפרשנות לטקסט חוזי, אני לא מקבל את עמדת ברק שהפרשן יתחיל בפרשנות בכל מקום בטקסט שהאינטואיציה תורה לו. לא ניתן גם להתחיל מהסוף, ושלאחר שקבע לעצמו השופט את התוצאה הראויה יתחיל לפרש"."הרוח של אפרופים העניקה לשופט תפקיד חשוב מדי בפירוש החוזה", אמר דנציגר, "והיא עולה כדי פגיעה פטרנליסטית ברצון ובאוטונומיה של הצדדים".



"חוטף על הראש"



דנציגר שאל רטורית: "האם אני הקטן, שהגעתי לבית המשפט העליון לפני שנתיים, צריך להרכין ראש בפני תשעה שופטים (ההרכב המורחב של פסק דין אפרופים - עב"א)? אם אני מאמין שהוא שגה, אני לא חושב שאני יכול לשבת בשקט. אני נותן את ההערות וחוטף לפעמים על הראש".



ברק נקט יהירות לא מבוטלת כלפי דנציגר. בדבריו שילב עקיצות רבות כלפיו, לצד מובאות של משפטנים מישראל ומחו"ל שתומכים בעמדתו. דנציגר המבויש מצא מפלט בכתיבה על נייר.



"יש מקום לדיון מחדש אם מציגים תזה נוגדת. מה שיורם עשה זו לא תזה נוגדת", פתח ברק. "אני חושב שיורם לא יודע לאן זה מוביל אותו. לי זה לקח 28 שנה לעבור על הספרות בתחום. אפרופים היה לאחר מחקר מעמיק והשוואתי ולא, עם כל הכבוד ליורם, ירייה מהמותן. מה שהוא עשה בפסקי הדין זו ירייה מהמותן - לפעמים פוגעים, אבל כשיטה זו לא שיטה טובה".



ברק הסביר כי לא ניתן לקרוא טקסט מבלי לפרשו. "האמירה שטקסט ברור אינו זקוק לפרשנות היא פשוט דבר הבל. דבר הבל", חזר ואמר. הקהל רחש לנוכח המתקפה חסרת התקדים, שאינה אופיינית לשיח משפטנים בכירים.



"אפרופים היא לא חנות של אמא שלי. אתם יכולים לזרוק אותו לים, אבל יש אל"ף-בי"ת של מושגי יסוד", אמר ברק, שהוסיף כי "אין להבחין בין טקסט לקונטקסט. חוזה לא נוצר באינקובטור. כל טקסט מקבל את צביונו מהקשרו".



ברק הדגיש כי כל דיני החוזים מאפשרים התבוננות מעבר לחוזה, והפנייה היא לדברים ברורים ולא לצפונות לבם של הצדדים. "מדוע אתה מסרב לבדוק? מדוע לא לאפשר לראיות לערער את מה שנראה כברור? אתה לוקח את ההתרשמות הראשונית ואומר, 'זהו זה'".