עודד שריג: "היציאה מהמשבר איטית; ייתכן שהוא יתמשך מעבר למה שחשבנו"

"אנחנו חווים יציאה מאד איטית מהמשבר וייתכן שנראה כי הוא מתמשך יותר ממה שציפינו, ויותר ממה שנראה היה בעבר", אמר היום הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, עודד שריג. הדברים נאמרו במסגרת פאנל שוק ההון בישראל בנושא לקחי המשבר, בהשתתפות עו"ד צבי גבאי, פרופ' עודד שריג, פרופ' עמיר ליכט ועו"ד דידי לחמן-מסר.



שריג הסביר מדוע המשבר הכלכלי עבר על ישראל יחסית בקלות. לדבריו, "הסיבות העיקריות היו, בין היתר, יציבות יחסית של המוסדות הפיננסים, פעילות כלכלית ריאלית טובה יחסית, שוק משכנתאות סולידי ומינוף נמוך יחסית, שוק איגוח מצומצם, ובהתאמה - מעט נכסים רעילים שהוחזקו בידי הגופים המוסדיים".



לדברי שריג, "מגמת הרגולציה בישראל ובעולם היא להעביר אחריות וסמכות לגופים המפוקחים. ועדיין, מדי פעם צריך להתערב ולוודא שכאשר קיימים תמריצים לא נאותים הרגולטור מתערב באופן נקודתי". שריג נתן דוגמאות לנושאים בהם היתה התערבות של הרגולטור כתוצאה מכשלי שוק - כללים להענקת אשראי שיצאו ב-2007 (לדבריו, כתוצאה מכך שנוצר שווי משקל לא ראוי בשוק איגרות החוב) וחוזר של משרד האוצר שנכנס לתוקף ב-2011 בנושא תמריצי מנהלים.



"העקרונות הם אי מתן תמריצים ללקיחת סיכונים שלא נדרשים", הסביר שריג. "המערכת הזו היא מערכת שמטפלת בעקרונות. הסכם בין מנהל וחברה שנראה על פניו הגיוני יכול בסופו של יום עלול להביא לתוצאה איומה מבחינה מספרית. מצד שני, אולי 20 מליון שקל שהובטחו בהסכם בגין ביצועים טובים הוא נמוך מדי?". לדבריו, "הטיפול הוא עקרוני, ולא במספרים". בנוסף, אמר שריג כי ניתנו תמריצים למנפיקים - "אנחנו דורשים יותר שקיפות ואינפורמציה נאותה מהגוף המנפיק".



שריג אמר כי "לא הכל חייב לעבור דרך רגולטרים. השוק יכול לתקן את עצמו. זכותם של בעלי האג"ח לתת לנאמן זכויות יתר מבלי שהרגולטור יתערב בכך. יש מקום לשילוב בין דברים שעושים הרגולטורים לבין דברים שהשוק והחברות נוקטים בהם בעצמם".



באשר לטענה כי "מדובר בשוק של מוכרים", השיב שריג כי "היה שיווי משקל ולא אהבנו אותו. בדקנו את הנושא של מחירים, והממצאים מראים שמערכת הבנקאות הפסידה הרבה יותר מאשר השוק החוץ בנקאי. עדיין זה לא סותר את הצורך לעבור לשיווי משקל יותר טוב. זה מה שאנחנו רוצים לעשות. בעוד שנתיים נראה אם שיווי המשקל התאזן, ואם נחשוב שאין מקום יותר להתערבות ויש מקום לפיקוח פנימי - אדרבה".



ד"ר צבי גבאי, הממונה על אכיפה ברשות ני"ע, דיבר על הדגש שנותנת הרשות על האכיפה הפנימית בתוך הגופים המוסדיים. "השוק לא סופר את האכיפה הפנימית", אמר. "אנחנו כרגולטור נקראים לפעולה כי השוק לא פועל ולכן אנחנו רוצים להביא למצב יותר הוליסטי". לדבריו, "רשות ני"ע טובה באיתור אבל ברור שאנחנו לא מאתרים את כל ההפרות והעבירות. לכן זה טוב לרגולטורים שתהיה אכיפה פנימית".



עו"ד דידי לחמן-מסר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים, אמרה כי "רק מודלים משולבים של מבנה הדירקטוריון, ממשל תאגידי, זכויות לבעלי המניות וכוחות לנושים, הנתמכים ברגלוציה ובאכיפה יעילה לצד פוטנציאל של תביעות ייצוגיות ונגזרות, יכולים להועיל לשווקים - וגם זה בערבון מוגבל".