הגישה המקרו יציבותית (macro prudential supervision) משמעותה שהרשות המפקחת מסתכלת במבט נרחב על כל השווקים במשק, ומנסה לאתר בעיות שעלולות להתפתח. במסגרת זו, למשל, החליט בנק ישראל בשבוע שעבר לטפל באופן נקודתי בבועה שעלולה להתפתח, גם אם לדעתנו היא עוד לא קיימת, בשוק הדיור", כך אמר נגיד בנק ישראל, פרופ סטנלי פישר, בנאום שנשא בכנס ה-26 של האגודה הישראלית לכלכלה. בכך התייחס פישר לצעד עליו הכריז לפני שבוע ושמשמעותה העלאת הריבית הניתנת להלוואות לרכישת דירה.
"הגישה של הפד, למשל, הייתה שלא לנסות לפוצץ בועות פיננסיות, אלא לטפל בהשלכות אחרי שהבועה מתפוצצת, הוסיף פישר, "גישה זו הוכיחה את עצמה לאחר התפוצצות בועת ההיי-טק, וחיזקה את בטחונם של המאמינים בה. אולם, אחת הבעיות היא שרבים מגדירים את המצב באופן דיכוטומי, כלומר, או שיש בועה או שאין".
"כיום ברור לנו, שיש מצבים בהם הבנק המרכזי אינו מעוניין להשתמש בריבית מוניטרית כדי לטפל בבעיות שמתפתחות במחירי הנכסים, ואז הוא צריך למצוא כלים אחרים. בעניין התערבות הבנק בשער החליפין אמר פישר כי "בנק מרכזי של משק קטן ופתוח לא יכול להיות אדיש לשער החליפין".
"רבים טוענים שהבנק המרכזי לא יכול להשפיע על שער החליפין בטווח הארוך. אולם, כאשר עומד המשק בפני ייסוף חד עקב יבוא הון בהיקף נרחב לתוך המשק, ולא כתוצאה מתהליכי התאמה טבעיים למגמות העולמיות בחשבון השוטף המביאים לייסוף מדורג, לבנק המרכזי יש כלים להתמודד איתו. בניגוד למצב של פיחות, אותו יכול הבנק המרכזי למתן באמצעות אספקת מט"ח לשוק שכמותו מוגבלת, הרי שבמצב של ייסוף הבנק המרכזי יכול לספק את הסחורה שהשוק רוצה, קרי, מטבע מקומי, והוא יכול לעשות זאת כמעט בלי סוף, תוך שהוא מגדיל את יתרות המט"ח".
"יעד האינפלציה - גמיש"
בנושא אחריות הבנק ותפקידיו, הסביר פישר כי הבנק המרכזי איננו חייב להשיג את יעד האינפלציה כל הזמן, כלומר, יעד האינפלציה הוא יעד גמיש. בחוק בנק ישראל החדש, שנכנס אתמול תוקפו, מוגדר הטווח הקצר כשנתיים, כלומר, בנק ישראל צריך לכוון את המדיניות המוניטרית כך שבמידה והאינפלציה סטתה מיעדה, היא תחזור אליו בתוך שנתיים.
לשם כך, סקר הנגיד את הנעשה בעולם ואמר כי רוב הבנקים המרכזיים החשובים בעולם, למעט ה-ecb, פועלים במסגרת של יעד אינפלציה, ובדרך כלל המסגרת הנה של 'יעד אינפלציה גמיש', כלומר, הבנקים מגדירים את משך הזמן שבו הם צופים לחזור לתוך יעד יציבות המחירים במידה שהיתה סטייה מהיעד. הגורם העיקרי שמשפיע על משך הזמן בו ירצה הבנק להחזיר את האינפלציה לתוך היעד הנו רמת הפעילות במשק, והשפעת המדיניות המוניטרית עליה. כלומר, לבנקים המרכזיים יש למעשה יעד נוסף - יעד לצמיחה בטווח הקצר.
"בנקאים מרכזיים רבים אומרים לעיתים תכופות, שלבנק המרכזי יש רק מכשיר אחד, שער הריבית, ולכן הוא יכול להשפיע רק על משתנה אחד במשק - על שיעור האינפלציה. טיעון זה מקבל יתר תוקף אם המדיניות מוגדרת כך שהבנק חייב להשיג את יעד האינפלציה כל הזמן, מבלי לסטות ממנו לעולם. אולם, פונקציית התועלת של הבנק המרכזי כוללת גם את רמת הצמיחה, וכאן עולה שאלה של תחלופה שעומדת בפני הבנק המרכזי - התחלופה בין צמיחה לאינפלציה".
פישר: נטפל בבועה שעלולה להתפתח בהדיור - גם אם לדעתנו היא עוד לא קיימת
טל לוי
2.6.2010 / 14:55