באחרונה רשמה ישראל הישג מדיני-כלכלי משמעותי: OECD אישר את הצטרפותה לארגון. בין היתר, ציין הארגון לטובה את ההשקעה במחקר ובפיתוח בישראל, שב-2007 היתה 4.7% מהתוצר המקומי-הגולמי - פי שניים מההשקעה הממוצעת בתחום בקרב המדינות המפותחות.
בין הקריטריונים המרכזיים שעל בסיסם צורפה ישראל ל-OECD צוין ההיי-טק הישראלי, הנשען על מצוינות ויזמות עסקית ועל השקעה גדולה במחקר ופיתוח. הענף צמח בצורה מרשימה ב-15 השנים האחרונות ויעידו על כך יותר מ- 6,500 חברות הסטארט-אפ שהוקמו בשנים אלה. לשם השוואה, ב-15 השנים שקדמו להן, קמו 900 חברות בלבד.
אך אליה וקוץ בה: הגידול בהקמתן של חברות סטארט-אפ בישראל עומד ביחס הפוך לקיטון המשמעותי בצמיחתן לכדי חברות ענק גלובליות בתחום ההיי-טק. לראייה: ב-15 השנים האחרונות רק שמונה סטארט-אפים ישראלים חצו רף מכירות שנתי של 150 מיליון דולר.
יש כמה גורמים בולטים שמהווים חסם לצמיחתן של חברות היי-טק ישראליות לחברות ענק גלובליות. ראשית, יזמי החברות מגיעים פעמים רבות מרקע טכנולוגי ולכן מתמקדים בעיקר בפיתוח - ופחות בשיווק. שנית, תקציבי מחקר ופיתוח לחברות סטארט-אפ בישראל מתקבלים בקלות יחסית מתוכניות ממשלתיות ומקרנות הון סיכון, אך כאשר מסתיים שלב פיתוח המוצר, לא נותר כסף בקופה כדי לקדם את החברה לשלב הבא.
בנוסף, באופן פרדוקסלי הגורם המסייע ביותר להיי-טק הישראלי, קרנות הון הסיכון, הוא במידה מסוימת הגורם הפוגע בהפיכתן לחברות ענק, מכיוון שהמודל העסקי של הקרנות מבוסס על מימוש ההשקעה בטווח זמן קצר יחסית. גורם נוסף הוא חוסר הסבלנות הישראלי: במחקרים נמצא קשר ממשי בין מידת הסבלנות של המשקיעים לבין גודלן של החברות לאחר שנים.
היי טק תורם 30%-40% לצמיחת התל"ג השנתית
ההיי-טק נחשב למנוע צמיחה עיקרי עבור הכלכלה הישראלית, מאחר שהוא מהווה כ-50% מהיצוא התעשייתי, תורם 30%-40% לצמיחת התל"ג השנתית ותורם ליצירת מקומות עבודה חדשים במשק. כלומר, ההאטה בצמיחה מעיבה על הצלחת הכלכלה הישראלית כולה.
בישראל יכולות לצמוח חברות גלובליות, אך התנאים להצלחה הם איתור ה"אוקיינוס הכחול" של אותו ענף, לצד השקעות מתמשכות בפיתוח, בניית מערכי שיווק ומכירות והרבה סבלנות. בחירת תחום הפעילות וקהל היעד הוא מרכיב משמעותי ביכולת ליצור חברת ענק גלובלית ויציבה.
בנוסף, כדאי לתת את הדעת על כך שהסיכוי שחברה ישראלית תצליח בתחום מוצרי צריכה ואלקטרוניקה הוא קטן ביותר, לעומת הסיכוי שתצליח בתחום האינטרנט ושיווק מוצרי אינטרנט. כמו כן, בחינת המודל של חברות ישראליות שהצליחו בעולם, מראה כי הבחירה לעבוד מול מעט לקוחות גדולים היא אחת הסיבות להצלחתם. זאת ועוד, את מקומן של קרנות ההון סיכון היוצאות, עדיף שיתפסו משקיעים לטווח ארוך שיאפשרו את המשך צמיחת החברות לאורך זמן.
אני מאמין שישראל תמשיך להוביל ביכולת להקים ולנהל חברות סטארט-אפ מוטות מחקר ופיתוח, אך תמשיך ותתקשה בהפיכתן לחברות המוכרות מוצרים בהיקף נרחב בעולם. לשם כך נדרשים חשיבה ארוכת טווח ותמהיל משקיעים מגוון יותר.
*הכותב הוא מנכ"ל פלאפון