עובדים מול מחשב? יש לכם סיכוי של 65% לסבול מפגיעה גופנית

>> אפשר לטפוח על השכם, לפחות לכאורה: בישראל ירד מספר הנפגעים בתאונות עבודה. ב-2009 הסתכם מספר ההרוגים בתאונות שהתרחשו במקומות עבודה או בדרך לעבודה וממנה, ב-42 איש, לעומת 56 הרוגים ב-2008 ו-60 הרוגים בממוצע בכל אחת מעשר השנים הקודמות. כך לפי המוסד לבטיחות וגיהות בעבודה.



2009 האירה פנים גם למספר הפצועים: באותה שנה היה מספר מקבלי דמי פגיעה מהביטוח הלאומי 65,800, לעומת 69,700 שנה קודם לכן. ב-2002 היה מספרם של מקבלי דמי פגיעה 70 אלף, ואילו שנתיים קודם לכן - 76 אלף. בהתחשב בכך שמספר העובדים בישראל נמצא בגידול רצוף - 3 מיליון עובדים ב-2009, לעומת 2.5 מיליון בתחילת העשור, הרי שמדובר בשיפור מהותי. ואולם, קורת הרוח לנוכח הנתונים האלה היא מדומה בלבד.

המוסד לבטיחות וגיהות, גוף ממשלתי שעוסק בהדרכה בתחומי הבטיחות והבריאות במקומות העבודה, מכניס לסטטיסטיקה רק את התאונות בענפי הבניין - שבו מתרחשות בכל שנה המספר הגדול ביותר של תאונות עבודה - ובענפי החקלאות והתעשייה המסורתית. לעומת זאת, מאות ואלפי תאונות עבודה של עובדי הידע, כמו למשל בענפי ההיי-טק, התקשורת, עריכת הדין, הבנקאות, הביטוח ושוק ההון, אינן נספרות כלל.



חגית הררי, פיזיותרפיסטית ומרכזת תחום הארגונומיה - פגיעות במערכת שלד-שריר - במוסד לבטיחות וגיהות, מסכימה כי תמוה הדבר שבישראל אין מאגר נתונים אודות ההפרעות, הליקויים והפגיעות הארגונומיות בעובדי הידע - נתונים שיכלו לשמש בסיס להיערכות נכונה כדי להפחית את היקפן. לדבריה, לפי ממצאי ארגון העבודה העולמי (ilo), הפגיעות הארגונומיות המאפיינות את עובדי המשרדים מהוות כיום 65% מסך כל המחלות התעסוקתיות - ושיעור זה צפוי עוד לעלות, וכתוצאה מכך יגדלו גם סכומי הפיצויים שחברות הביטוח יצטרכו לשלם לעובדים. "מדובר", אומרת הררי, "באובדן של עשרות מיליוני שקלים בשנה לשוק העבודה הישראלי".



נתוני המוסד לביטוח הלאומי אכן נותנים מושג על ההיקף המתרחב של התופעה. ב-2009 המוסד הכיר ב-7,800 מקרים שבהם עובדים סבלו מפגיעות ארגונומיות - ב-20% יותר מאשר ב-2005. לפי הררי, בשנתיים האחרונות מתמתנת העלייה בשל העלייה במודעות לנושא בקרב אנשים פרטיים וגם בקרב החברות.



האזור המועד לפורענות - חלק הגוף העליון



נתן (השם המלא שמור במערכת), 33, רווק, מועסק כשנתיים כאיש שירות מכירות בחברה תקשורת סלולרית. קודם לכן עבד במשך ארבע שנים כמתרגם טקסטים בתחום הטלוויזיה. כל עבודתו כרוכה כמעט אך ורק בהקלדה מול מסך המחשב.



בוקר אחד לפני חצי שנה, תוך כדי עבודה, חש נתן כאבים עזים בזרועו. "תחילה חשבתי שמדובר בסימן להתקף לב", הוא מספר. "פניתי למיון בבית החולים, ושם התברר לי שמדובר בפגיעה בשריר כף היד, שהקרינה גם לעבר הזרוע. הרופא הסביר לי שהסיבה לפגיעה קשורה לשעות הרבות מול המחשב".



כתוצאה מהפגיעה, נחבשה ידו של נתן. הוא הצטווה להימנע מלהניע אותה במידת האפשר ונאלץ ליטול חופשת מחלה ולהיעדר מהעבודה למשך חודשיים. רק חודש ימים לאחר ששב לעבודתו, אירעה לו תאונה נוספת. הפעם - כאבי גב קשים. לפי המלצת רופאו, נתן שוב נעדר מהעבודה, הפעם למשך חודש ימים, במהלכם נזקק לטיפולי פיזיותרפיה.



"במקצועות הידע, שכיחות בעיות של שריר הנוצרות בשל ישיבה לא נכונה", אומר מנהל המוסד לבטיחות וגיהות, חיים אליהו. "בנוסף לזה, אנשים העובדים במשך שעות רבות ביום עם עכבר המחשב ואינם דואגים 'לשחרר' מדי פעם את השריר, בסופו של דבר ייפגעו בפרקי הידיים. אלה שיושבים באותה תנוחה במשך זמן רב, שלא יופתעו אם יחושו לפתע בכאבי גב בלתי נסבלים".



"העבודה מול מחשב שינתה את אופי ההתנהגות שלנו", מוסיפה הררי. "אנו כיום פחות תנועתיים, יותר סטטיים. פועלים יותר בעזרת המוח והעיניים, והגוף נותר במצב של ישיבה. הנזק עלול להתבטא בכאבי גב עליון, בצוואר, בעצם השכמה, בידיים - בשל הישענות ממושכת עליהן - בשורש כף היד והאצבעות. האזור המועד לפורענות הוא חלק הגוף העליון", אומרת הררי. עם זאת, היא מציינת, ישיבה ממושכת מול המחשב יכולה להשפיע גם על הרגליים, שם יכולה להופיע עקצצת - "הירדמות" של כף הרגל והקרסול.



מה אפשר לעשות



הבשורה הטובה: פגיעות ארגונומיות ניתן למזער. בחברות כמו מוטורולה, קוקה קולה ואינטל כבר הבינו כי ניתן לפעול למען בריאות העובדים. חברות אלה נוהגות לשכור במועדים קבועים מהנדס, שיחד עם מנהל הייצור בחברה בודק עמדות עבודה בעייתיות או עמדות שעובדים אינם אוהבים לאייש, ומבצע שינויים כדי למנוע פגיעה בבריאות העובד.



לא רק למעסיק, גם לעובד יש אחריות. "העבודה מול המחשב נעשית בדרך כלל בתנאי עומס ולחץ", אומרת הררי. "כתוצאה מכך, ברוב המקרים איננו שמים לב מייד לפגיעה המחמירה בהדרגה במקומות שונים בגוף, כמו הצוואר, הגב או שורש כף היד. אנחנו שמים לב כשמאוחר מדי, כשמתחילים להופיע כאבים ודלקות, עד כדי הפסקת תפקוד. כדאי לשים לב לסימנים הרבה לפני ההשבתה הסופית".



כדי להפחית את הפגיעה בעובד (ואת הנזק למקום העבודה), הררי ממליצה על כמה כללים בסיסיים, כמו ישיבה סימטרית מול המחשב, שימוש בכיסא עבודה יציב והקפדה על איוורור במקום העבודה (ראו מסגרת).



עובד שנפגע יכול לתבוע את המעביד



"אתם עובדים במשך שעות רבות במהלך היום מול המחשב? כדאי שתקפידו להיבדק אצל רופא המשפחה או אורתופד באופן תקופתי", אומרת עו"ד גלית קופרשמידט ממשרד נעמי לנדאו.



"חשוב לתאר בפני הרופא את מקום העבודה ואת אופן מילוי התפקיד על ידכם, כחלק מתיעוד מלא של תלונותיכם על כאבים בגב, בצוואר או בידיים, אם וישנם", אומרת קופרשמידט. לדבריה, במידה שיהיה תיעוד על תלונות מתמשכות מצדכם על כאב או לחץ במקום כלשהו בגוף, יש לברר עם הרופא אם קיים קשר בין הפגיעות האלה לבין התפקיד שאתם ממלאים. אם לדעת הרופא ישנו קשר כזה, זה השלב הראשון לפעולה, וללא דיחוי: לגשת לחדר המיון בבית החולים ולהיבדק.



בשלב השני יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, כדי שיכיר באירוע כתאונת עבודה או מחלת מקצוע המזכה בקצבת נכות.



עוד דבר, הנוגע במיוחד לעובדי הצווארון הלבן, מוסיפה קופרשמידט: "רובכם, אם לא כולכם, מבוטחים בקרן פנסיה או בביטוח מנהלים, שבהם יש סעיף של ביטוח נכות. אם נתפס לכם הגב ואתם סובלים מכאבים הקשורים בעבודה, דווחו לחברת הביטוח או לקרן. כך תוכלו לקבל תשלום קבוע על אובדן כושר עבודה. במקביל, תוכלו להגיש תביעה נגד המעביד, אם אתם משוכנעים שהוא התרשל בשמירה על בריאותכם".



career@themarker.com