>> שבוע הספר מעלה בכל פעם מחדש את השאלה אם ילדים עדיין קונים וקוראים ספרים. בעידן של ערוצי ילדים בטלוויזיה שמשדרים ללא הפסקה, ושל אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות שפונים גם הם לילדים, התחרות על זמנו הפנוי של הילד היא ללא ספק קשה.
לאור המציאות הזאת, הנתונים על מכירות ספרי ילדים מפתיעים - מנתוני רשת צומת ספרים עולה כי ב-2009 נמכרו כ-4.5 מיליון ספרי ילדים ונוער. מסקר שערכה רשת סטימצקי לקראת שבוע הספר באמצעות מכון המחקר מידע שיווקי סי.איי, עולה כי קרוב ל-90% מהאוכלוסייה קונים לפחות ספר ילדים אחד בשנה, עבור ילדיהם או כמתנה לאחרים. הורים קונים בממוצע לילדיהם שישה ספרים בשנה.
"בניגוד לדעה הרווחת שילדים לא קוראים, השוק גדל כל שנה", טוענת טל פלוסקר, סמנכ"לית שיווק צומת ספרים. "כל פעם יש להיט אחר, שמצרף עוד ילדים למעגל הקריאה - כאלה שלא קוראים בדרך כלל. למשל, 'יומנו של חנון', שהוא הפופולרי ביותר והנמכר ביותר בסטימצקי ב-2009 ו-2010".
גם קלאסיקות לילדים צעירים נהפכות לרבי מכר בגלל ההורים - מדובר בספרים שההורים זוכרים עוד מילדותם והם קונים אותם לילדיהם, כמו למשל "דירה להשכיר", "המפוזר מכפר אז"ר" ו"מעשה בחמישה בלונים", שנמכרים כל הזמן. באשר לקלאסיקות של בני הנוער מציינת פלוסקר את גלילה רון פדר, מחברת הסדרה "ג'ינג'י", ואת דבורה עומר, שאת ספריה מוציאים בימים אלה במהדורה מחודשת.
"סיבה נוספת לנתוני המכירות קשורה למבצעים ולמחירי הספרים שנמצאים במגמת ירידה ומשפיעים על ההחלטה של ההורים לקנות ספר במקום עוד צעצוע", אומרת פולסקר.
ואולם למרות נתוני המכירות לא כולם אופטימיים. "עד גיל 6-7 זו החלטה של ההורים. אחר כך רואים פגיעה קשה", אומר מוטי פינצ'בסקי, מנכ"ל הוצאת אורנית. "אמנם היתה עלייה גדולה מאוד בקריאת ספרים כשיצאה הסדרה של "הארי פוטר", לדוגמה. כולם קראו וחיכו לספר הבא, אבל בדרך כלל אין כמעט יוזמה של ילדים ללכת לקנות ספרים ואין כמעט הכוונה לספרים של בני 7-15, זה ממש בשוליים".
"אפשר כמובן לקדם ספר, אבל עד רמה מסוימת - בעיקר בהתחלה", טוענת פלוסקר. "בסופו של דבר, הילדים הם שמחליטים - והם מתחברים יותר ללהיטים ופחות לספרים אחרים".
להורים ולמערכת החינוך יש תפקיד מרכזי
הנחת המוצא היא שהיכולת של ילדים לגדול כילדים קוראים וכצרכני ספרים חשובה לא רק ברמת החווייה שהקריאה מעניקה, אלא גם מפני שהקריאה היא גורם חשוב בפיתוח האוריינות, כלומר בשימוש נכון ומדויק ביכולות הקריאה, הכתיבה והדיבור בשפה.
"אוריינות היא מפתח לעולם הידע ולהצלחה חברתית: בעולם שבו השליטה בידע היא נכס חשוב יותר מבעלות על נדל"ן, הקנייה של האוריינות חשובה לעצם סיכויי ההצלחה של הילדים בחברה", מציינת פרופ' זהר שביט, העומדת בראש המסלול לתואר שני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב, וטוענת כי "כל המחקרים מלמדים שאם ילד לא נהפך לילד קורא עד גיל 10-12, הוא לא יקרא גם בעתיד, ואז הכישורים האורייניים שלו יהיו פחותים משל ילד קורא".
אז מה יכול לגרום לילדכם להעביר את זמנו בקריאת ספרים? "ההורים מהווים מודל לחיקוי - אם ההורים לא קוראים, קשה, אם כי לא בלתי אפשרי, לגדל ילדים שיקראו", מסבירה שביט. "אבל לא הייתי משאירה זאת רק בידי ההורים. יש גם הורים משכילים שאינם קוראים, ואז לילד אין הזדמנויות להיבנות כקורא. כאן יש מקום חשוב למערכת החינוך, והיא מועלת בתפקידה כשאינה עושה די בתחום של 'עידוד קריאה'. אנו יודעים שפעולות אגרסיביות לעידוד קריאה שנערכו במערב אירופה, העלו באופן משמעותי את שיעור הקוראים, ולכן יש לנו מחויבות כחברה לפעול למען קריאה של ילדים". באשר לגירויים שמסביב, אומרת שביט: "אני לא מקבלת את האמירה שבעידן הטכנולוגי הקריאה מתה. להיפך, כיום יש טכנולוגיות חדשות שיאפשרו קריאה גם בסלולר, וצריך לרתום אותן למען הקריאה".
ד"ר גידי רובינשטיין, פסיכותרפיסט ומרצה בכיר לפסיכולוגיה במכללה האקדמית נתניה, טוען כי הגישה שלפיה ערכם החינוכי של ספרים כרוכים גדול יותר מזה של חומר נגיש באינטרנט, אינה עומדת במבחן הזמן. "העובדה שכל כך הרבה ידע בסיסי ומידע ספציפי זמין ונגיש ברשת, היא מבורכת מאוד ומעודדת את סקרנותו ועצמאותו האינטלקטואלית של הילד".
ואולם גם רובינשטיין מסייג ואומר כי יש להפריד בין חומר עיוני ומחקרי לבין פרוזה, ספרות יפה או שירה. "אמנם גם בעניין זה בהחלט יש לרשת האינטרנט מה להציע, אך עדיין החומר הקלאסי מצוי ברובו בספרים כרוכים, ולכן כדאי לשלב בין שני סוגי המדיה".
ספרי הילדים בשבוע הספר: הרשתות הגדולות זולות יותר
מאת תמר טרוים
3.6.2010 / 7:02