>> לפני 11 חודשים בדיוק הציג יועצו הכלכלי של הרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, תא"ל מהרן פרוזנפר, את פרויקט עיר הבה"דים המתוכנן על ידי משרד הביטחון בצומת הנגב, בעלות של כ-8 מיליארד שקל. התוכניות הוצגו בכינוס שערכה חברת הדירוג מעלות s&p בנושא מימון פרויקטים בישראל בפני קהל פיננסיירים.
על רקע התלונות בגין קשיי המימון של הפרויקט, הפתיע פרוזנפר את הקהל כשהציג מודל שאפתני שלפיו הסגירה הפיננסית של הפרויקט תושלם לפני מיצוי ההליך המכרזי. כלומר, המציעים במכרז יחויבו בהצגת הסכם מימון תקף וסופי לביצוע הפרויקט - לפני שייבחר הזוכה מביניהם. זאת בניגוד לנוהל השגור כיום במכרזים הזכייניים של המדינה (מכרזי p.p.p לסוגיהם), שלפיו הסגירה הפיננסית מתבצעת רק לאחר שהוכרז זוכה ולאחר שנחתם עמו הסכם זיכיון מול המזמין.
המצגת זכתה לתגובות ספקניות ואף סרקסטיות מהקהל. "ברנרד מיידוף ישתחרר לפני שזה ייושם בישראל", אמר אחד המשתתפים. אחד המנכ"לים הבכירים בשוק ההון אף העיר בציניות כי "אולי הפנסיה התקציבית של אנשי צבא הקבע תוכל להעמיד אשראי זה".
פרוזנפר שמע - ושתק. במהלך החודשים לאחר מכן סבב בין הבנקים והגופים המוסדיים במדינה, העלה את הרעיון ושמע את הערותיהם. לפני כשבועיים פירסם משרד הביטחון את מסמכי מכרז עיר הבה"דים - שבו פורסם לראשונה הסעיף התקדימי (בריכוך מסוים): שני המציעים האחרונים שיעלו לשלב ה-best&final, כך נכתב, יחויבו בגיבוש חבילת המימון לביצוע הפרויקט, לפני שמשרד הביטחון יחליט מי מהם יזכה במכרז. הצעתם המלאה, כך הובהר, לא תוכל ליפול מזו המקורית שהגישו.
"האוצר ילד גדול"
"בתחילת הדרך היה קשה לקבל את הרעיון", אומר פרוזנפר בראיון ל-themarker לרגל פרסום המכרז. "עם הזמן יצרנו תהליך שבגדול מתואם עם הבנקים. הם מבינים אותו והוא גם אפשרי. בנינו פה מנגנון שיאפשר להשלים את ההליך המכרזי בצורה טובה יותר. הבטחנו לבנק שלא יזכה שנחזיר לו את ההוצאות בתום ההליך - כדי שלא יהיה בקרבם חשש מירידת כסף לטמיון. באשר לחלק של הזכיין - זה סיכון שיצטרך לקחת".
יש שיטענו כי אתה בסך הכל מקדים את הויכוחים עם הבנקים לפני הכרזת הזכייה - ולכן לא יהיה כאן קיצור זמנים משמעותי.
"כשהזכיין מגיש הצעה עם סגירה פיננסית - אתה יודע שזה המודל הסופי. וחוץ מאתנו יהיה גורם אחר שיביט בהצעה - הבנק. לא מדובר בסתם מכתב כוונות, כי הבנק צריך לעמוד מאחורי ההצעה ולכן לא יהיה לנו דאמפינג. בנוסף, ישנה מסגרת זמן קבועה שהכתבנו. צריך יהיה להתכונן היטב לעמידה בתאריכים, כי יש מתמודד נוסף מולך - ולכן לא יהיה כאן מצב שמחכים שבועות ליועץ שבדיוק נמצא בחו"ל. הכוונה שלי היא בדיוק זו - שהוויכוחים יתקיימו לפני הכרזת הזכייה ושיהיו תחומים בזמן".
ובכל זאת, הענקתם חצי שנה בלבד לסגירה.
"כבר שלחנו לבנקים ולמוסדיים את הסכם הזיכיון כדי שכל מה שניתן יהיה לטפל בו מראש - ייעשה מראש. גם אם זה ייקח נניח שבעה חודשים, זה לא משנה. בסוף זה יקרה, זו תהיה הצלחה גדולה ומערכת הביטחון תוציא הרבה פרויקטים בשיטה הזו כחלק מתוכנית ההתייעלות העתידית".
כיצד הצלחת לשכנע את הבנקים לוותר על הנוחות שבשמירת כל אופציות הזכייה פתוחות עבורם?
"אם הבנק רוצה את הפרויקט, הוא יצטרך להתאמץ ביחד עם הזכיין שלו כדי להביא הצעה נמוכה. לא הסתפקתי רק בבנקים. עברתי גם אצל המוסדיים ואחד מהם אמר לי: 'בסופו של דבר מה שהמדינה תגדיר - השוק יסתדר סביב זה'. זו אמירה חזקה כי אני רוצה שהבנקים ישתפו פעולה. אם לא ישתפו, הפרויקט הזה לא יקרה. כל נקודה שהעלו לייעול המתווה - ניסינו לפתור".
אתה חושב שהצלחת המתווה תביא את האוצר ליישם זאת גם בפרויקטי הזכיינות של המדינה?
"אני לא רוצה לתת עצות לאוצר. הוא ילד גדול ויעשה מה שהוא רוצה. הפרויקט הזה יצליח - ויוביל אחריו שובל של פרויקטים במתווה דומה".
"עני משלם יותר"
חידוש נוסף שהוכנס למסמכי המכרז הוא מתן האפשרות למציעים להגיש תכנון חלופי לזה שנקבע בתוכניות משרד הביטחון. "מי שיגיש תכנון חלופי ייצר לעצמו יתרון", מודה פרוזנפר. "זה לא שאנחנו לא יודעים לתכנן, אלא שהתכנון שלנו התבסס על פרויקט קבלני קונוונציונלי - כאשר המתמודדים מתכננים זאת כדי להשיג יתרון גם לאורך תקופת התחזוקה הקבועה במכרז. עם זאת, הגדרנו לתכנון החלופי שורת הנחיות מחייבות ומחמירות, כמו עמידה בתקן בנייה ירוקה, הפרדת פסולת או למשל דגש עיקרי על נושא ההצללות".
בתוך 110 יום מפרסום המכרז יידרשו המציעים להגיש את הצעתם הראשונית לתכנון החלופי, לגביו יינתן משוב מצד ועדת המכרזים, כאשר תקופת התיקונים תסתיים בתוך 250 יום לכל היותר. ואולם שינויים תכנוניים עלולים להיות כרוכים בעיכוב ההליכים הסטטוטוריים - דבר שימנע את השלמתם לפני הסגירה הפיננסית. "אנחנו בדיאלוג עם ועדות התכנון ואני מאמין שנסתדר", משיב פרוזנפר. "כולם מעורבים בזה, לרבות הרמטכ"ל וראש את"ל שמקדישים לזה מזמנם".
החידושים שהכניס משרד הביטחון במכרז קריית ההדרכה אמנם מבוססים על ניסיון החשכ"ל במכרזי הזכיינות בשנים האחרונות, אך גם מאתגרים (בלשון זהירה) את רוטינת המכרזים שאימץ - ומחייבים את המדינה לפחות בחשיבה מחודשת.
פרוזנפר, מצדו, נזהר בכבודו של האוצר: "מערכת הביטחון נכנסה לפרויקט בלי הרבה ידע מוקדם. לקחנו את האוצר, חיבקנו אותם ואמרנו שנלך אתם יחד כשותף מרכזי וחשוב. הלכנו לאגף החשב הכללי, למדנו את החומר, העתקנו אחד לאחד את המודל - ורצינו לראות אילו לקחים ניתן ללמוד מן העבר וליישמם בבית. הסגירה הפיננסית היתה הלקח הראשון. השני היה הדיאלוג הנדרש בהליך התכנון, כי למדנו שככל שתהיה חכם ומפורט - עדיין ישנם דברים שהצד השני יראה טוב ממך, ולא הכל זה ניסיונות לחסוך בכסף".
פרוזנפר הוסיף כי "דבר נוסף שעשינו הוא לקחת צוות מומחים מתחומים שונים, שליוו בעבר פרויקטי זכיינות מבחינה משפטית, פיננסית או הנדסית למשל, ולתת להם לקרוא את מסמכי המכרז, כאילו בעיני הזכיין. הם העירו לנו הרבה הערות, ובסך הכל אמרו שהמסמכים טובים - מה שהיווה עבורנו אינדיקציה חשובה".
למה בכלל בחרתם במתווה של p.p.p, ועוד בעידן שבו נדמה כי חוזרים לפרויקטים תקציביים?
"אנחנו מערכת שמנסה למצוא דרכים להתייעל. מצד אחד יש לנו פער תקציבי עצום של 150 מיליארד שקל, ומצד שני 50% מהמבנים בצה"ל נבנו לפני 1948 ועלויות האחזקה שלהם אדירות. נוצר מצב שבו בגלל שאתה עני - אתה משלם יותר. בנוסף, בפרויקט p.p.p יש התייעלות נוספת בתכנון. לגורם פרטי יש כנראה יכולת טובה יותר לנהל סיכונים בתחום הבינוי וההפעלה מאשר למגזר הציבורי. כלומר, מצד אחד זו שיטה שמאפשרת לתקצב פרויקט, מצד שני היא מביאה לייעול התכנון ומצד שלישי מנצלת את ניהול הסיכונים הטוב יותר של המגזר הפרטי. שילוב שלושת אלה עולה על היתרון של המדינה בגיוס ההון".
אתה לא חושש לחשוף פרויקט לאומי ואסטרטגי לתמורות בשוק ההון?
"ממש לא. למעשה, אתה צריך כאן מימון רק לשלב ההקמה, משום שבתקופת ההפעלה אין כמעט סיכון. לגייס סכום של 2 מיליארד שקל, למשל, הוא אפשרי ולא מחייב צעדים דרסטיים".
מדוע לא דירגתם את החוב?
"כי אנחנו לא צריכים. זהו דירוג אינדיקטיבי בלבד - ולכן הוא לא יעזור לי".
מכרז קריית ההדרכה שמובילה גם מינהלת מעבר צה"ל לנגב, שבראשות תא"ל (מיל.) חזי משיטה, מתבסס על מכרז בית הספר החדש של משטרת ישראל בבית שמש, שאמור להתפרסם בסוף יוני, וכולל בתוכו גם את נושא ההדרכה לשוטרים. בתשובה לשאלה מה הגבול שאליו הצבא יהיה מוכן להרחיק בהפרטת מערכיו, נסמך פרוזנפר דווקא על חברת הייעוץ הפרטית מקנזי, שהמליצה בעצמה להוציא את נושא ההדרכה מן המכרז.
"עולם ההדרכה הוא עולם תוכן מיוחד, דינמי, חינוכי, שבו אם אתה הולך על ממוצעים - אתה מפספס את הטובים ביותר. לכן החלטנו להשאיר אותו בידי הצבא, כשבשלב הבא נוציא כמה הכשרות לביצוע בידי אזרחים. במשטרה ההדרכה היא שונה הן במטרותיה והן בהיקפים. לא הוצאנו למכרז את פעולות הליבה של הצבא, לא פעילויות שלא הוכחו ככדאיות כלכלית לביצוע בידי גורם פרטי וגם לא פעילות שאולי היא כדאית, אך אין בה ערך מוסף למגזר הפרטי".
מה לגבי החשש מ"עודף ראשים" בניהול הפרויקט? לא מיניתם הרי מעין רשות ממונה?
"מנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ"ל עומדים בראש המועצה, והם הסמיכו אותי ליו"ר ועדת ההיגוי התחתונה שמטפלת בפרויקט הזה, וגם ליו"ר ועדת המכרזים. יש כתובת אחת ברורה - שהיא יו"ר ועדת המכרזים. לכן, דווקא בעניין הזה הסמכויות ברורות ופשוטות. בנוסף, נקבע כי ראש את"ל יהיה ראש הפרויקט מטעם צה"ל, והוא שיגדיר את דרישות הצרכן ואת העדיפויות. המערכת עברה שינוי פנימי. בהתחלה היו שחששו, אבל כיום מקדמים הליכים בהתלהבות. אי אפשר היה לקדם פרויקט כזה אם היתה התנגדות פנימית במשרד הביטחון או בצבא".
פרויקט עיר הבה"דים נחשב ה"בייבי" שלך. מה יקרה כשתעזוב?
"כל עוד תקופת הזיכיון לא מסתיימת - אני פה. ביום שאני אלך יהיו כל כך הרבה אנשים שיכירו את הפרויקט ושיידעו לנהל אותו, כך שזה לא יפריע כהוא זה".
"הבנקים מבינים שסגירת מימון מוקדמת אפשרית"
מאת אבי בר-אלי
3.6.2010 / 7:02