פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "לעודד צמיחת ההיי טק באמצעות הטבות מס"

      מנכ"ל משרד האוצר חיים שני, טוען כי יש לתת עדיפות לתחומי השקעה במחקר ופיתוח ממשלתי ולהעניק הטבות מס למשקיעים בחברות צעירות

      ועדת ההיי-טק שבראשות מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, מציעה לעודד צמיחה של חברות היי-טק גדולות באמצעות הטבות מס למימוש מאוחר של המניות באותן חברות. ההמלצה נועדה לעצור חלק ממדיניות המימושים המהירים בתעשיית ההיי-טק, הפוגעים במשק.

      המלצות ועדת ההיי-טק הוצגו אתמול לשר האוצר, יובל שטייניץ, שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, ראש המועצה הכלכלית-חברתית במשרד ראש הממשלה, יוג'ין קנדל, ראש המועצה הקודם ויו"ר הות"ת, מנואל טרכטנברג, מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, המדען הראשי אלי אופר והחשב הכללי, שוקי אורן. כל הגופים לעיל השתתפו בגיבוש ההמלצות, אך לגבי חלקן נותרה מחלוקת שעוד לא נפתרה (ראו מסגרת). שני אמר בפתח דבריו, כי הוועדה התכנסה נוכח סכנה לפגיעה משמעותית בהמשך קצב צמיחת ההיי-טק הישראלי.

      הוועדה עדיין דנה בדרכים לגייס כסף להיי-טק מגופים מוסדיים. על פי כמה מהמקורות, הוועדה בוחנת דרכים לעידוד המוסדיים להשקיע עד 0.4% מהונם בהיי-טק, בכלל זה בקרנות הון סיכון. בין השאר נבחנת פריסת רשת ביטחון לגופים מוסדיים, שתאפשר לפצות אותם על חלק מההפסד, אם יפסידו. בנוסף, נבדקים היבטי רישום ההשקעה כך שלא תשקף הפסד מיידי בדו"חות הכספיים בשנים הראשונות של ההשקעה.

      תחת הכותרת "עידוד יזמים לדחיית אקזיטים מוקדמים", ציין שני, כי הבעיה שנבחנה היא קיבעון במספר חברות ההיי-טק הגדולות במשק ב-15 השנים האחרונות. לדבריו, מדובר באובדן ערך מוסף משמעותי למשק כתוצאה ממכירה מוקדמת של חברות ישראליות לחו"ל.

      הפתרון המוצע הוא הגדלת תמריצים לשימור חברות הזנק בישראל ולפיתוחן עד שלב ההנפקה. בנוסף, הטבות מס על רווחי הון של יזמים לאחר הנפקה בבורסה. זאת ניתן להשיג באמצעות פיתוח כלי להענקת הטבות במכירת מניות בחברה עתירת מו"פ שהתקבלו בהקצאה לאחר רישומן למסחר בבורסה בידי מי שהחזיק בהן חמש שנים לפחות. כמו כן, תישקל הטבה מדורגת באופן שיתמרץ את בעלי המניות להחזיק בהן לאורך זמן.

      ירידה של 56% בגיוסים

      סוגיה נוספת שבה דנה הוועדה היתה הקשיים בגיוס כספים לחברות צעירות (SEED). ב-2009 גייסו חברות סיד ישראליות 39 מיליון שקל - ירידה של 56% ביחס ל-2008. עם זאת, הגיוסים ב-2009 הושפעו מהמשבר העולמי.

      הפתרון שהוצע הוא הכרת השקעה במניות של חברת סיד כהוצאה. שני ציין, כי עלות ההשקעה במניות בחברת סיד ישראלית עתירת מו"פ תוכר לצורך ניכוי כהוצאה, כנגד הכנסות מכל מקור בפריסה על פני שלוש שנים החל בשנת ההשקעה. לדבריו, התנאי הוא שלפחות 75% מההשקעה יוקדש למו"פ. גובה ההטבה עשוי להגיע עד 5 מיליון שקל בחברה אחת.

      בעיה נוספת שהציג היתה חוסר מיקוד בתקציב הממשלתי למו"פ. לדבריו, סך ההוצאה הממשלתית למו"פ אזרחי היא 4-5 מיליארד שקל. מתוכם כ-1.4 מיליארד שקל מיועדים לתקציב המדען הראשי ו-1.8 מיליארד שקל לות"ת. הבעיה שעליה הצביעה הוועדה היא מדיניות מו"פ ניטרלית בתחומי מחקר, עם תיעדוף נמוך ואקראי. לדוגמה, המדען הראשי הוחל בשנים האחרונות לתעדף תחומי ביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה.

      הפתרון שהציג שני כולל קביעת תחומי עדיפות למו"פ ממשלתי. לצורך זה יוקם גוף משותף לכל הגורמים הממשלתיים האחראים על השקעות מו"פ, שימליץ על תחומי התמקדות, יגבש תוכנית פעולה ויתאם בין הגופים הממשלתיים באופן שוטף. המלצה ברוח זו הגישה באחרונה גם המועצה הלאומית למו"פ (מולמו"פ). הוועדה הדגישה בהמלצותיה את הצורך לחזק את שיתוף הפעולה גם בין האקדמיה לתעשייה באמצעות סיוע ממשלתי לגישור על הפער ביניהן. לצורך זה הציעה לתמוך בקידום מחקר מדעי בעל פוטנציאל מסחור, מתן ייעוץ משפטי לחוקרים בעניין מסחור מחקרים, הרחבת מסלולי סיוע קיימים לגישור על הפער, דוגמת מגנ"טון (תוכנית של המדען הראשי לשיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה, א"ק) ונופר במשרד המדען הראשי.

      פוטנציאל לא ממומש

      את בעיית השיעור הנמוך של בני מיעוטים וחרדים בהיי-טק המליצה הוועדה לפתור באמצעות תמרוץ מעסיקים לשלבם בחברות. בכלל זה, הוצע להתאים את מסלול התעסוקה במשרד התמ"ת ולבחון תמרוץ מצד המדען הראשי במשרד לקידום שילובם בחברות היי-טק.

      על רקע ההיסטוריה של ההיי-טק הישראלי, שצמח בתחילת הדרך מהטכנולוגיות הביטחוניות, בחנה הוועדה גם את המימשק בין המו"פ האזרחי לביטחוני. המסקנה היתה, שישנו פוטנציאל לא ממומש ליישומים אזרחיים של טכנולוגיות המפותחות לצרכים צבאיים. כדי לקדם טכנולוגיות בעלות יישומים כפולים, הציעה הוועדה להגדיל את התמיכה במו"פ צבאי שיש לו יישומים אזרחיים, לגבש תוכנית לשיתוף פעולה בתחום בין משרדי הביטחון, התמ"ת והאוצר ולהתחיל בטכנולוגיות של אבטחה (הומלנד סקיוריטי).

      פרק נוסף הוקדש לרכש הטכנולוגיות המתקדמות על ידי הממשלה במאות מיליוני שקלים בשנה, שקבע כי הממשלה לא מנצלת את הפוטנציאל שלה להתוות ביקושים בשוק. הפתרון שהוצע היה לרכז את תחום מערכות המידע הממשלתיות בידי גורם מוסמך אחד שייצור תשתית אחת משותפת לכל גופי הממשלה. ההערכה היא כי המהלך ישפר את מערך המחשוב הממשלתי. מעבר לכך, הגוף המוסמך יוכל להתוות אסטרטגיה טכנולוגית וביקושים, ליזום ולהוביל פרויקטים ממשלתיים, ליצור סביבה תומכת חדשנות ולאפשר שימוש בשירותי המחשוב הממשלתי כאתר ניסוי (בטא סייט) לחברות ישראליות.