טפשות בלב ים

>> כשבנק גדול מכדי ליפול, הוא גם גדול מכדי להתקיים. אם באר נפט שוכנת עמוק מדי מתחת לפני הים מכדי שניתן יהיה לסתום אותה כשמשהו משתבש, היא עמוקה מכדי שתיקדח מלכתחילה.



מתי נפסיק להתנהג בכזו טפשות? כמעט החרבנו את הכלכלה וכולנו קבורים עד צוואר בחובות. ואולם איננו יכולים לפרק את הבנקים הגדולים ביותר ואיננו יכולים להעלות מסים. עכשיו ארה"ב הורסת את מפרץ מקסיקו היפהפה והורסים קהילות שלמות לאורך חופיה הדרומיים של לואיזיאנה.

דרך אגב, ארה"ב גם עדיין נלחמת במלחמה חסרת תכלית באפגניסטאן, שנמשכת ללא תכלית זה עשור.



עבור אומה שאינה מסוגלת להפסיק להתפאר בעוצמתה וגדולתה, נהפכנו לחסרי אונים להדהים בפני האתגרים הניצבים בפנינו. רוח הנחישות שלנו נכנסה להקפאה לפני חודשים רבים, ואיננו מסוגלים עתה להביס את הטליבאן, לרסן חברות כמו bp והבנקים הגדולים, או לעצור את הנפט הגועש ממעמקי האדמה כמו אזהרה מהגיהנום על היהירות והבורות שמאיימים להרוס אותנו.



bp וממשל אובמה פעלו באופן חסר תועלת באותה מידה בבלימת מיליוני חביות הנפט שזרמו למפרץ מאז הפיצוץ באסדה דיפווטר הורייזן, לפני יותר מחודש. היועצת הראשית של הנשיא אובמה למדיניות אנרגיה, קרול בראונר, הבליטה בלי כוונה את אזלת היד המונומנטלית של התגובה, בהערה שפלטה בתוכנית "פגוש את העיתונות" ב-nbc ביום ראשון. "זהו מצב קשה ללא ספק", אמרה בראונר. "ואולם חשוב שאנשים יבינו שמלכתחילה הממשלה ניהלה את העניינים".



הבנתם? אף אחד לא הצליח לרסן את המשבר, ואף אחד לא מצפה שהוא ירוסן בקרוב, אבל הדבר החשוב שהאמריקאים צריכים לדעת הוא שהממשלה ניהלה את הכישלון האפי הזה לכל אורך הדרך.



הזדמנות למסות פליטת פחמן



אם וכאשר הבאר הזו תיסגר, מה שהאמריקאים צריכים הוא מנהיגות שקוראת לציבור האמריקאי להסתגל בדרך רצינית ובת-קיימא למשבר אנרגיה שמפניו הזהירו אותנו במשך עשרות שנים. אם האסון הסביבתי הגדול ביותר בתולדות המדינה הזו אינו מספיק כדי לבלום את טפשותנו המונומנטלית בחזית האנרגיה, שום דבר לא יעשה כן.



הדבר הראשון שעלינו לעשות הוא לשמר יותר אנרגיה. זה הפרי הבשל לקטיפה בכל אסטרטגיית אנרגיה נקייה. זה מהיר, זול וקל. זה משהו שכל האמריקאים - צעירים וזקנים - יכולים להשתתף בו מיד. זוהי הדרך להילחם בתחושה המתגברת של חוסר אונים שפגעה במורל שלנו והרסה את האינטרסים ארוכי הטווח שלנו.



אנשים דיברו על שימור אנרגיה זמן רב, אבל התמהמנו בייצור כלי רכב יעילים יותר ובשיפור הבידוד בבתינו ובבניינים מסחריים. לחמם מעט פחות בחורף ולקרר מעט פחות בקיץ.



ארה"ב גם צריכה מס על פליטת פחמן. המשבר הנוכחי הוא ההזדמנות המושלמת למנהיגינו להסביר לציבור מדוע זה חשוב, ומה התועלת מכך.



מעל לכל, הייתי רוצה לראות את הקמתו של פרויקט מנהטן שני, שיוביל אותה בעוד כמה שנים לסביבה שבה קיים שפע של דלקים חלופיים אפקטיביים וזולים. ארה"ב היא שחקנית חלשה באופן פתטי במשחק הזה כעת.



במקום ללטוש עיניים המומות בטרגדיה במפרץ מקסיקו, כמו צופים בתאונת רכבת, על ארה"ב לנסות לשחזר את רוח החדשנות והיוזמה שהפכה את אמריקה לאומה הגדולה בתבל.



אזרחי ארה"ב ניצבים בתוך החורבות של כישלונותינו בהתמודדות עם האתגרים העומדים בפנינו. האמריקאים רואים את הכישלונות במיליוני האנשים שנותרו ללא עבודה וללא תקווה, למרות הדיבורים על התאוששות כלכלית. הם רואים את הכישלונות בבתי הספר שבהם עשרות אלפי מורים עומדים על סף פיטורים בגלל בעיות בתקציב הרשויות המקומיות. הם רואים אותם במעמד הבינוני המידלדל והולך, ובקהילה השחורה שבה מצב של שפל כלכלי דה-פקטו מעורר לא רק תחושת אין אונים, אלא ייאוש.



מה שהאמריקאים צריכים הוא מנהיגות דינמית (שלא חייבת לבוא מהפסגה) כדי להמריץ מחדש את רוחה של אמריקה, ולהפוך על פיה את תחושת האין אונים הזו.