איך נולד להיט טלוויזיוני? כנראה שהשלב הראשון הוא לפתח פורמט שאף אחד לא חושב שיהיה להיט. זה לפחות מה שפאול רומר, המנהל הקריאייטיבי של חברת ההפקה ההולנדית אנדמול, היה מייעץ לכם. "כל ההצלחות הגדולות בטלוויזיה התחילו בניגוד לזרם ואפילו בצורה קצת מוזרה. דווקא הדבר הקטן שאתה לא מצפה שיצליח הוא זה שיתפוס", הוא מסביר. כדאי להקשיב לו: רומר חתום על פיתוח הפורמט של "האח הגדול", היה המפיק שלה בעונתה הראשונה בהולנד ב-1999 - ולאחר מכן אף סייע בהשקתה בארה"ב. השבוע הוא הגיע לישראל עם משלחת מועצת המנהלים של אנדמול, שאותה הוביל המנכ"ל, הישראלי לשעבר ינון קרייז. 25 המנהלים נפגשו עם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, סיירו בירושלים עם ראש העיר ניר ברקת ונפגשו עם בכירים בשוק התקשורת ועם חברות תוכן ואינטראקטיב - שבוודאי לא החמיצו את האפשרות לשווק את מרכולתן לענקית ההפקות הבינלאומית.
גם עבור אנדמול זו הזדמנות לפתוח את הראש: עם 80 חברות הפקה ותוכן שפרושות ברחבי העולם - היא יודעת שחשוב לקבל רעיונות ממקורות מגוונים. "ברמה הקריאייטיבית יש לנו 80 חברות שונות שעובדות ב-26 מדינות. בעשר המדינות המובילות - ארה"ב, בריטניה, הולנד, גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד, אוסטרליה, ארגנטינה והודו - יש לנו אנשים שיוצרים בשבילנו. מה שאני מנסה לעשות עם הצוות שלי הוא למצוא את הפורמטים הכי טובים עם הפוטנציאל הבינלאומי. כשאנחנו מוצאים אותם, אנחנו מכינים פיילוט ומנסים להתקדם עם מכירה לערוצי שידור".
ומתי ישראל תהיה ברשימת המדינות הזאת?
"הסיבה העיקרית שאין לנו פה שלוחה של החברה היא שמדובר בשוק קטן עם שבעה מיליון אזרחים בלבד".
רומר שופע מחמאות לשוק הישראלי. "יש משהו מאוד מיוחד בישראל. השוק יצירתי מאוד יחסית לגודלו. אנחנו רואים שהרבה הצלחות מגיעות ממדינות קטנות מכיוון שהשוק בהן תחרותי מאוד. האווירה הזאת מאפשרת לאנשים יצירתיים להביא את עצמם לידי ביטוי".
המלים של רומר מקבלות משנה תוקף לאור סדרות ישראליות רבות שנמכרות כפורמטים לשוק הבינלאומי: הסדרה "בטיפול" גורפת פרסי אמי, "האקס המיתולוגי" הופקה בארה"ב, ובקרוב יעלו לשידור בארה"ב כמה תוכניות ישראליות, כמו "רמזור" שתשודר ברשת פוקס האמריקאית, "מתי נתנשק", שזכויותיה נמכרו ל-hbo האמריקאית ו"מה נהיה" שנמכרה ל-bbc הבריטית.
"הפורמטים הישראליים שאני מכיר - כמו התוכנית 'היורש' של אורי גלר ו'רמזור' - מתורגמים טוב מאוד למדינות אחרות. יש בהם משהו כללי שעובד. השוק פה, כמו השוק ההולנדי שגם הוא שוק קטן, מצליחים ברמה הקריאייטיבית - אבל גם ביכולת להתאים את הפורמט לשוק חיצוני. הולנד וישראל יוצאות דופן לעומת שאר המדינות בעניין הזה - אם תוכנית מצליחה בשוק ההולנדי, פעמים רבות היא תצליח גם במדינות עם אוכלוסיה אנגלו-סאקסית וגם במדינות הים התיכון".
איך אתה מסביר זאת?
"יש משהו ממוצע בטעם ההולנדי, וגם בפורמטים שיוצאים מישראל זה קורה. פורמט כמו 'האח הגדול' לא יכול היה להיווצר בארה"ב, ובטח לא בבריטניה. פשוט לא היו נותנים לסדרה לעלות - היה נוצר לחץ של מפרסמים ולחץ פוליטי. בהולנד יש חופש עשייה נרחב".
אולי החופש נרחב מדי. קיבלת בוודאי לא מעט תגובות שדיברו על ניצול המתמודדים ב"האח הגדול".
"כן, מאז 'האח הגדול' שואלים אותי לא מעט על הגבולות של עשיית ריאליטי. אני עונה שלעולם לא נשים בכוונה בתוכנית אנשים שיכולים להיפגע ממנה. אנשים מביעים בפני חשש שמתמודדים יתאבדו או ישתגעו, אבל לפי מחקרים רבים שעשינו זה לא המקרה. אנחנו עושים בידור וזה אומר שאתה לא יכול ללכת רחוק מדי.
"כשאתה מנצל אנשים והופך אותם לחולים - אתה עושה דבר לא נכון. צריך לזכור שהזמנים משתנים: כשרואים ב-2010 מה אנשים עושים וכמה הם מוותרים על פרטיותם, זה לא כמו מה שהיה ב-1999".
אופרציה של איש אחד
רומר, 47, הוא בנו של השחקן ההולנדי הידוע פיט רומר, וכל אחיו גם הם עובדים בתעשייה. הוא למד פיסיותרפיה ואף עסק בתחום, אך לא ראה שם את עתידו. לאחר מכן השתלב בעבודה זוטרה בערוץ שידור ואז זה הכה בו: "הרגשתי שזה הייעוד שלי", הוא משחזר.
ב-16 השנים האחרונות עובד רומר באנדמול. לפני כשנה מונה למנהל הצוותים הקריאייטיביים ולאחראי על נכסי הבידור של החברה. "זו לגמרי עבודת חלומותי. בשנה וחצי האחרונות אני עובד רק עם דברים חדשים, וכולם אוהבים אותי מאוד, כי אני האיש שבא עם הכסף להשקיע", הוא מוסיף בחיוך.
התוכן שרומר מפתח לא ייכנס לפנתיאון כתוכן העמוק ביותר, ויש רבים שיאמרו שמדובר בטראש טלוויזיוני. חוץ מ"האח הגדול", הוא חתום גם על ההפקה של תוכנית הריאליטי "השואו של התורם הגדול" (the big donor show), ששודרה ב-2007 למשך עונה אחת. הוצגה בה אשה צעירה שסובלת ממחלה סופנית, המוכנה לתרום כליה לאחד משלושה מתמודדים. הצופים התבקשו לשלוח הודעות sms כדי לקבוע למי מהם מגיע לקבל את התרומה, ובסוף העונה התברר כי התוכנית היתה למעשה מתיחה בהשתתפות שחקנים - שנועדה לקדם את המודעות לתרומת איברים. למרות תגובות סוערות שעוררה, רומר יצא ממנה מורווח וזכה בפרס האמי היוקרתי על הפקתה.
במקרה שתהיתם אם רומר רואה להנאתו את הסדרות שהוא מייצר - התשובה היא לא. כשהוא חוזר הביתה בערב, הוא מעדיף להתרווח על הספה מול סדרות מתח אמריקאיות כמו "24" ו"דקסטר". בכל זאת, הוא משוכנע כי הז'אנר שהוא אחד מיוצריו העיקריים לא יירד מהבמה בקרוב: "ריאליטי יהיה פה לנצח. יש כמה ז'אנרים כמו סיטקום, דרמה, שעשועונים וגם ריאליטי שנמצאים אתנו ויישארו אתנו. הז'אנר עובר אבולוציה כל הזמן: בהתחלה הוא כלל אנשים רגילים, אחר כך סלבריטאים - ובעתיד יהיו דברים חדשים".
בכל זאת, השנים האחרונות לא היטיבו עם שוק הטלוויזיה העולמי - עם הירידה בתקציבי פרסום ועם התחזקות האינטרנט. אתה לא מודאג?
"המצב שלנו לא כל כך רע. מנקודת מבטי, של פיתוח בטלוויזיה, אנחנו צומחים. מצד שני, אין ספק שכרגע אנחנו מאבדים קהל - לאנשים יש יותר ערוצי תוכן, גם בסלולר ובאינטרנט, והם אינם משלמים עליהם. כשפחות אנשים צופים בטלוויזיה, המפרסמים משלמים פחות. עבור הלקוחות שלנו זה זמן לא פשוט, וכשקשה ללקוחות, גם אתה קצת נרטב.
"אני מאמין שלאט לאט אנשים ילמדו לשלם על תוכן, כפי שקורה עם אייטיונס - ובכל מקרה מסך הטלוויזיה לא ייעלם לעולם מהבתים. זה בד.נ.א שלנו. אנחנו כמפיקים צריכים להמשיך לייצר תכנים שמשפיעים על אנשים. אולי יהיה אינטרנט שם על המסך, אבל זה לא משנה את העובדה שהתוכניות שלנו הן מותגים, ושאנחנו צריכים את הטלוויזיה כדי לבנות את המותג שלנו".
אנדמול היא אחת מחברות התוכן הגדולות בעולם, שתוכניותיה משודרות בעשרות מדינות. היא מצטיינת בעיקר בתחום הבידור, עם תוכניות כמו "אחד נגד מאה", "דיל או לא דיל", "אפקט הפחד" וכמובן "האח הגדול" - ההצלחה הגדולה ביותר שלה.
ב-2006 עוד היתה אנדמול חברה בורסאית, ומחזור המכירות האחרון שלה היה 1.1 מיליארד יורו; ב-2007 היא כבר נמכרה תמורת 3.4 מיליארד יורו לקבוצה שכוללת את מדיה-סט של סילביו ברלוסקוני, את סירטה (cyrte), השייכת בחלקה למייסד החברה ג'ון דה מול ואת חברת ההשקעות הפרטיות של גולדמן סאקס. היא רכשה באחרונה חברות הפקה בריטיות בסכום של 40 מיליון ליש"ט וכן חברת הפקות רוסית.
ב-2008 מינו המשקיעים החדשים את קרייז לעמוד בראש החברה. "דה מול היה מאוד דומיננטי. הוא בן אדם מעורר השראה, אבל אנדמול בתקופת דה מול היתה אופרציה של איש אחד", אומר רומר. "ואז ינון הגיע. הוא בחור חכם, איש עסקים מצוין ונותן למומחים את המקום לעשות את העבודה שלהם. אנחנו צוות - הוא לא מנסה לעשות את העבודה שלי ואני לא את שלו.
"פעם ינון אמר לי: 'תזרוק מספיק חרא על הקיר, בסוף משהו יידבק'. הוא צודק ומצליח. אני שונה מהבחינה הזאת: קודם בוחר מטרות ממוקדות ואז הולך עליהן".
רומר מספר כי אנדמול מוציאה כ-10 מיליון יורו בשנה על פיילוטים, מתוכם אחוזים בודדים מגיעים למסך. "אם יוצרים 100 רעיונות על הנייר, אולי 10% מהם יגיעו לפיילוט. ומכל עשרה פיילוטים נצליח למכור לערוצי הטלוויזיה תוכנית אחת או שתיים".
אז מה הדרך למצוא את הלהיט הבא? זו עוברת כנראה באחד ממרכזי הפיתוח של המדינות השונות. "המערכת הקריאייטיבית חייבת להיות רחבה", מסביר רומר. "כל התוכניות הגדולות ששולטות בשוק בעשור האחרון הן בעצם קצת ישנות. רוב הפיתוח הוא מקומי, וגם הפורמטים מקומיים. האתגר הוא לפתח את הפורמט שיש לו פוטנציאל. מאחר שבאמת קשה מאוד, שלא לומר בלתי אפשרי לחזות מאיפה זה יגיע, אנחנו צריכים לנסות ולפתח את התוכנית הטובה ביותר בכל הז'אנרים".
יש סיכוי שרעיון לתוכנית יגיע ממקור חיצוני - אולי אפילו מקופאי בסופר?
"לא כל החוכמה יושבת אצלנו ויש לנו עין מאוד פתוחה לרעיונות, אבל אני לא מצליח לחשוב על דוגמה אחת לתוכנית שהצליחה כשהרעיון הגיע דרך מישהו שלא עובד בתעשייה הזאת. זה לא אופייני שנהג המונית יחשוב על רעיון טוב".
חצי מיליון יורו על מגדל בארגנטינה
פאול רומר, המנהל הקריאייטיבי של אנדמול, חושף שתי תוכניות חדשות שצפויות לכבוש את המסך: הראשונה היא "100 דרכים לעזוב שעשועון" (ways to leave a game show 100) - תוכנית שבה השקיעה אנדמול חצי מיליון יורו. הרעיון: מתחרים עוברים בין קומות מגדל בגובה 48 מטר בארגנטינה, שבתחתיתו בריכה. בכל שלב הם נשאלים שאלה, וצריכים לבחור בתשובה הנכונה ולהיעמד על מקפצה. מי שצודק ממשיך לקומה הבאה, ומי שטועה - נופל לבריכה. "מכרנו את התוכנית לערוץ bbc בבריטניה וכבר הקלטנו שמונה פרקים. אם זה יצליח, מדינות אחרות יעשו שימוש בבניין. זה מהמם בעינינו".
פיתוח נוסף הוא "נפילת המיליון" (the million pound drop): המועמדים מתחילים אותה עם מיליון ליש"ט. הם צריכים לענות על שאלות ולהניח את הכסף על החלון של התשובה שהם מאמינים שהיא הנכונה. אם הם טועים - החלון נפתח והכסף נופל. רומר מספר כי בתוכנית שהוקלטה באחרונה היה מתחרה שנשאר עם 550 אלף ליש"ט בשאלה האחרונה, הניח את כל הכסף על תשובה שגויה והפסיד. "התוכנית עלתה בערוץ 4 הבריטי ומשיגה רייטינג מעולה. אפשר לשחק את זה במקביל באינטרנט. תוך כמה חודשים היא יכולה להיות משודרת במדינות נוספות".
"יכולנו לנסות כל דבר שרצינו"
בספטמבר 2008 קיבלו המנחים אסי עזר וארז טל את משתתפי העונה הראשונה של "האח הגדול" בגרסתה הישראלית, שנכנסו לווילה שבנווה אילן. יותר מעשור לפני כן, בשלהי שנות ה-90, הגו מייסד אנדמול ג'ון דה מול ופאול רומר רעיון לתוכנית חדשה. השם הזמני שניתן לה היה "כלוב הזהב", והרעיון שעמד מאחוריה היה הכנסת שישה משתתפים למשך שנה לווילה יוקרתית, ושבסופה אחד מהם יזכה במיליון גילדן. ב-1999 אחזה בקהל הצופים ההולנדים היסטריה כשהעונה הראשונה של מה שנהפך ל"האח הגדול", שודרה בערוץ ורוניקה. התוכנית היתה פריצת דרך טלוויזיונית והגדירה מחדש את גבולות הטעם הטוב של יוצרי תוכניות. בתוכנית שולבה דמות של טרנסג'נדרית ומשתתפים נחשפו בסיטואציות מביכות.
הפופולריות של "האח הגדול" תורגמה להצלחה בינלאומית שנמשכת כבר עשור, ולמעשה הפיצה את התפישה התרבותית והטלוויזיונית ההולנדית לשאר העולם. בתקופה שהופקה הגרסה המקורית של התוכנית בהולנד, נחשבה המדינה המערב אירופית לאחת הליברליות בעולם. היא הציגה יחס סובלני לשימוש בסמים קלים, לפורנוגרפיה ולזנות - ובמהלך השנים קידמה חוקים המאפשרים נישואים חד מיניים והמתות חסד.
אחת מתוכניות הטלוויזיה שנודעו לשמצה אך זכו לפופולריות גדולה בממלכה בשנות ה-90 נקראה "sex voor de buch" (סקס בשביל דה בוך), שמשתתפיה זכו להגשים את הפנטסיות המיניות הכי פרועות שלהם מול המצלמות. רומר מודה שהתוכניות של אנדמול מקדמות במידה מסוימת את תפישת העולם ההולנדית. "באותן שנים הולנד היתה ליברלית מאוד ויכולנו לנסות כל דבר שרצינו", הוא מסביר. כך קורה שגם אם במעבר לשווקים אחרים עוברים הפורמטים של הקבוצה שינויים כדי שיותאמו לתרבות המקומית - משהו מאותה ליברליות הולנדית של סוף שנות ה-90 עדיין מחלחל פנימה ומותיר חותם.
ממציא "האח הגדול": הריאליטי יחיה לנצח - מסך הטלוויזיה לא ייעלם לעולם מהבתים
אופיר בר-זהר ואבשלום חלוץ
3.6.2010 / 12:14