כביש 4, דרום. אני ממהר לפגישה. עוד מעט אשדוד. כמה ללחוץ? הכביש הזה שורץ מכמונות אוטומטיות, ולי יש אלפא רומיאו מיטו עלה תלתן ירוק. אדומה. נהגים בוהים. נהגים מנמנמים. נהגים מדברים לעצמם. אני לא מתייחס, חותך ביניהם. הילוך רביעי, סל"ד בשמיים. ה-dna (בורר מצבי נהיגה) על מצב d - דינמיק.
נהיגה קרה, יעילה, בלי סנטימנטים. צריך להגיע לפגישה בזמן.
אלפא מיטו תלתן ירוק. רוצה לומר, אלפא מיטו עם חבילת ספורט ועוד כמה שיפורים קטנים במנוע ובקוסמטיקה. גם המחיר השתפר - 183 אלף שקל במקום 165 אלף שקל למיטו הרגילה (עם חבילת ספורט ובלי תלתן ירוק).
כביש 3, ליד פארק קנדה. אני מפנה את הכיסא לטובת א', חובב רכב מושבע. הוא מתלהב, הוא מרייר, המנוע נכבה. אלפא מיטו עם גיר ידני, עם תיבת הילוכים מחוספסת ועם מצמד קצר. א' מניע ומזנק שוב. ההילוך השלישי חורק. אוי, זה כואב.
רוב רובם של הנהגים בישראל לומדים לנהוג במכונית ידנית. רוב רובם של הנהגים נוהגים בפועל במכוניות אוטומטיות. השנים חולפות ורגל שמאל מתנוונת. גם הסנכרון יד-רגל מתחרבש.
נדמה שהקיץ הקץ על מכוניות ידניות בישראל. אבל לא: בשנה האחרונה נמכרו בישראל כמויות יפות של מכוניות ידניות. עדיין לא ברמה שמאיימת על מאזדה 3, אבל מדובר במאות יחידות. הדגמים הידניים המפתיעים הם סוזוקי אלטו וסיאט איביזה. וגם אלפא מיטו עובדת יפה: ב-2009 נמכרו 131 יחידות, השנה עוד 88. מדובר בכמויות היסטריות למותג אלפא.
כביש 395, בעלייה ובירידה. השלדה של אלפא מיטו לא מבריקה. היא מעבירה את כוח המנוע באופן חלק ויעיל לכביש - למרות הנעה קדמית ולמרות טורבו. אבל לאלפא מיטו יש שלדה לא מבריקה. משהו קהה שם למטה. העברות המשקל לא רהוטות. הזנב של המכונית חי, אבל רחוק, רחוק. זה נראה כאילו המהנדסים עשו את המקסימום האפשרי כדי לשפר ולכייל את השלדה, אלא שהשלדה בבסיס שלה אינה מוצלחת. זה בגנים שלה. ככה היא נולדה. לאמא, אגב, קוראים פיאט פונטו.
כביש 443, בעלייה. איזה מנוע. איזה מנוע. כולה 1,400 סמ"ק - אבל הביצועים. אלפא מיטו שורקת וטסה בעלייה. אתם שומעים? 1,368 סמ"ק ו-170 כוחות סוס. התאוצה ל-100 קמ"ש ב-7.5 שניות בלבד (כשלא מפספסים הילוך). וצריכת הדלק - אתם עוד אתי? - חסכונית: 9 ק"מ לליטר.
השלדה לא מבריקה אבל המנוע נהדר והאוטו הזה עושה חשק. הוא עושה חשק לנהוג עם רגל כבדה. הוא עושה חשק להתפרע. הוא עושה חשק לנהוג. לנהוג בלי להגיע. מתי בפעם האחרונה נהגתם בלי להגיע?
כרם התימנים, תל אביב. יש לי שכן עם אלפא מיטו שחורה. הוא התלבט בינה לבין פולקסווגן שירוקו, בסוף הלך על האלפא. המחיר של שירוקו 1.4 tsi ידנית הוא 170 אלף שקל. המכונית מוציאה 170 כ"ס. יש לה שלדה מוצלחת יותר מזו של אלפא מיטו.
השכן טעה? לא בהכרח. השירוקו היא גרמנייה רצינית למדי. היא תגיד לך בוקר טוב מנומס, ואילו המיטו תוסיף קריצה ולעתים גם תדביק נשיקה.
ולחובבי הגה מושבעים? בכל זאת שירוקו.
אבן גבירול, תל אביב, בפקק. אלפא רומיאו מיטו תלתן ירוק אדומה נכבית. הפעם לא הנהג אשם. הפעם אין אשמים. המנוע כבה בגלל - או בזכות - מערכת לחיסכון בדלק ובזיהום אוויר, stop&start.
זה פשוט: אתם מגיעים למצב עצירה, דורכים על דוושת המצמד, שמים את מוט ההילוכים בניוטרל, משחררים מצמד - והמנוע כבה. הפקק משתחרר קצת או נדלק אור ירוק? אתם דורכים שוב על המצמד והמנוע מתחיל לעבוד.
והמזגן? במצב עצירה הוא ממשיך לעבוד בערך שתי דקות. אחרי שתי דקות, המכונית מתניעה את עצמה והאוויר הקריר ממשיך לזרום.
מה לאלפא רומיאו מיטו טורבו ספורט ולמערכת חיסכון שכזאת?
אני מוחה על השאלה. העולם עובר לירוק. גם במכוניות ספורט. ולהוכחה - מנוע הטורבו קטן הנפח.
מסעדת המטבחון, תל אביב. מהאלפא נשאר לי רק פרוספקט כרומו צבעוני. אני יושב וכותב על מכונית לא שלי, שכבר לא אתי. כנראה אתגעגע. למרות השלדה הלא מהוקצעת. בזכות המנוע, בזכות עיצוב הפנסים הקדמיים.
למבחני דרכים קודמים - "כבישים": www.kvishim.co.il
אלפט מיטו תלתן ירוק: חבילת הספורט שטסה בעליות
יואב קווה
3.6.2010 / 14:22