הכישלון של אבי בניהו

>> "אני פשוט לא מבין", אמר השבוע עיתונאי ותיק שמסקר את צה"ל במשך שנים. אותו עיתונאי לא הצליח להסביר את ההחלטות שהתקבלו על הספינה שבה היו אנשי התקשורת שצה"ל לקח עמו ללב ים, כדי לסקר את הצד הישראלי של המשט לעזה.

העיתונאי הוותיק ראה מרחוק את קבלת הפנים האלימה שלה זכו החיילים, ושמע בקשר את הצעקות באחד האירועים החמורים שידע צה"ל בשנים האחרונות. ואולם שעות ארוכות נמנע מהעיתונאים להציג את הצד הישראלי של הסיפור. לחלקם אמנם היה טלפון לווייני שבאמצעותו אפשר היה לשדר מלב ים, אבל נציגת דובר צה"ל אסרה עליהם להשתמש בו כדי לא לפגוע באיפול התקשורתי שהוטל על המשט, עד להגעתה של הספינה סמוך אל החוף.



התמונות שהחלו לזרום רק ב-19:30 - הסרטים בשחור-לבן שהמחישו את התקיפה שחוו חיילי השייטת - היו בידי דובר צה"ל כבר קודם לכן. מדוע הוא לא התיר לשדר אותם? ויכוח עז התחולל אז בצה"ל: האם להוציא את הקלטות לשידור - ובכך להוכיח לעולם שהאנשים על המרמרה לא באו כשפניהם לשלום, או לאסור על הפצת הקלטות ובכך להגן על מורל החיילים והאזרחים, שלא ייחשפו לתמונות של חייל צה"ל מושלך כבובה מהסיפון.



בזמן שבצה"ל התווכחו עם העיתונאים שעל הספינה אם להתיר להם לשדר או לא, אל ג'זירה הציבה עיתונאי עם צוות שידור על המרמרה עצמה, ששידר בשידור לווייני את המתרחש על הספינה. כך, בזמן שבצה"ל התדיינו בשאלה אם שידור התמונות יועיל להסברה או יזיק למורל, שידרה הטלוויזיה הטורקית שידור המבוסס על זה של אל ג'זירה, כשכל העולם הערבי והמערבי צופה. בשמונה השעות שעברו מאז שהאירוע הסתיים, ועד שהצילומים הראשונים ראו אור בישראל, העולם כבר היה מעודכן. הוא ראה את המתרחש דרך עיניים טורקיות, ודרכן בלבד.



מדוע לא צייד דובר צה"ל את העיתונאים בטלפון לווייני ואיפשר להם לדווח באין מפריע ומוקדם ככל הניתן כדי לנסות לאזן את התמונה? בעולם התפרשה השתיקה כאילו אין לישראל מה לומר נוכח התמונות הקשות. אותן שעות קריטיות היו אלה שבהן גיבשו העיתונאים הזרים את עמדתם. אלה השעות שבהן ניצבו מדינאים ברחבי הגלובוס מול מסכי המחשב והטלוויזיה ולמדו - דרך עיניהם של כתבי אל ג'זירה בלבד - את מה שקרה. ואולם רק יממה לאחר מכן התעוררה ישראל וניסתה לשכנע את אותם עיתונאים ומדינאים שהם טועים - שהחיילים לא תיכננו להרוג, אלא הגנו על חייהם.



דובר צה"ל, אבי בניהו, שמופקד על ההסברה של צה"ל, לא ניהל את האירוע כפי שצריך היה להתנהל אירוע בזמן אמת. בניהו התנהל כאילו הזמן עומד לרשותו בקבלת החלטות, כאילו הוא שולט בתקשורת, כאילו האינטרנט, הרשתות החברתיות, פייסבוק וטוויטר, שכבר ב-10:00 להטו מרוב דיווחים אנטי-ישראליים, ימתינו לו עד אשר יקבל החלטות. למפקד בכיר בצה"ל, בשעת קרב, אין את הפריווילגיה לדון במשך שעות ארוכות. הוא צריך לקבל החלטה מהירה בשטח, ובזה בניהו נכשל.



את הסיפור הישראלי קשה בלאו הכי למכור. בעיני העולם אנחנו הכובש האכזר, הצבא החזק שמשלשל חיילי קומנדו חמושים לספינה מלאה בצאצאיה של אמא תרזה. ההחלטה של בניהו להקשות על התקשורת הישראלית את הדיווח ולעכב את הפצת המידע, הפכה את המשימה מקשה לבלתי אפשרית.



דובר צה"ל מסר בתגובה: "הטענה שהופיעה בכמה כלי תקשורת בדבר עיכוב הסרטים היא הבל הבלים. כל הסרטים הובלו באמצעות מסוקים מלב ים ועד שדה דב ומשם באופנועים. הסרטים עברו בדיקות ביטחון מידע, היות שמדובר במידע החושף שיטות פעולה של השייטת ופרצופים של לוחמים. מיד לאחר מכן הועברו הסרטים לתקשורת. שום סרט לא עוכב בשל דילמות תדמית. כבר ב-8:30 פירסמנו הודעה ראשונה. ב-14:00 פורסמו במסכי הטלוויזיה בישראל ובעולם תמונות ראשונות שהפיץ דובר צה"ל המראות את שמתרחש על סיפון האונייה. בשעות הערב פורסמו תמונות נוספות. צה"ל לא משדר את המבצעים שלו בשידור באמצעות לוויין ולא יעשה זאת גם בעתיד".