עות'ומאניה

היתרון האסטרטגי



גשר לתקיפה באיראן ובסוריה



>> בתחילת ספטמבר 2007 התקיפה ישראל מתקני גרעין בצפון סוריה. מכלי דלק נתיקים מאותה תקיפה נמצאו בשטח טורקיה. האם התקיפה בוצעה מהשטח הטורקי? איש בישראל לא אישר רשמית את התקיפה, ובוודאי לא את השימוש במרחב האווירי הטורקי. ממשלת טורקיה בראשות רג'פ טאיפ ארדואן מיהרה להבהיר לדמשק כי אינה מתירה לישראל לעשות שימוש במרחב האווירי שלה כדי לפגוע בסוריה, וכי לא ידעה על התקיפה.



בין אם התקיפה תואמה עם אנקרה או לא, מיקומה הגיאוגרפי של טורקיה מציב אותה בצומת גיאופוליטי אסטרטגי, וישראל מודעת לכך. בנוסף להיותה גשר יבשתי המהיר בין אירופה למזרח התיכון, גובלת טורקיה במדינות המהוות איום אסטרטגי על ישראל - איראן בגבולה המזרחי וסוריה בגבולה הדרומי.



במקרה של מתקפה על ישראל שבה תשתתף סוריה, השימוש במרחב היבשתי הטורקי יאפשר לישראל לאיים על סוריה בתנועת מלקחיים - ברמת הגולן ובצפון - ולרתק את צבאה לשתי חזיתות בו-זמנית. שימוש במרחב האווירי יאפשר איסוף מודיעין מדויק על המתרחש בסוריה ובאיראן.



כשאיראן מוצגת כאיום האסטרטגי הגדול על ישראל, כל אפשרות להתקרב אליה פיסית, בשלב איסוף המודיעין ובשלב התקיפה, הוא יתרון אסטרטגי גדול לישראל. זו כנראה הסיבה לכך שמכל האינטרסים של ישראל מול טורקיה, האינטרס האסטרטגי-ביטחוני תמיד הוביל, ושאר האינטרסים, התיירותי לדוגמה, נועדו ליצור מערכת עניפה יותר של קשרי גומלין מסביב שתחזק אותו.



יחסי הסחר



בין צינון להקפאה עמוקה



>> "למה לטוס להודו ולבזבז ימים על כל ביקור, כשאני יכולה להשיג את אותו שיתוף פעולה בטורקיה הקרובה?" - כך אמרה לפני כחצי שנה בלבד אשת עסקים שהקימה חברה בת בטורקיה בתחום כוח אדם.



טורקיה אטרקטיבית לאנשי עסקים ישראלים בגלל השוק הגדול שלה (יותר מ-70 מיליון תושבים), כוח העבודה הזול יחסית, הקירבה הגיאוגרפית והמנטליות הדומה. גם תוכניות להשקעות ענק בהתעצמות ביטחונית, בתשתיות, בחקלאות ובאנרגיה לצד תוכניות הפרטה מקיפות ומדיניות עידוד השקעות זרות - הפכו את טורקיה ליעד נחשק. היקף הסחר עם טורקיה ב-2009 הסתכם ב-2.5 מיליארד דולר, והמדינה תפסה את המקום העשירי ברשימת שותפות הסחר של ישראל.



התעשיות הביטחוניות בלטו בעשור האחרון עם עסקות ענק בטורקיה, שהסתכמו בכ-2 מיליארד דולר. עד לאחרונה, הצפי היה לעשור מניב עוד יותר שבו תקבל התעשייה הביטחונית הישראלית נתח כפול מתוכניות ההתעצמות הטורקית, שיתבטאו בכ-400 מיליון דולר בשנה מיצוא. תחזיות אלה הוכנסו בינתיים להקפאה עמוקה.



בצד העסקי הפגינו אנשי עסקים טורקים רצון כן לשיתוף פעולה מוגבר עם עמיתיהם מישראל. חברות ישראליות תיכננו להשתתף במכרזים ממשלתיים טורקים בהיקף של מאות מיליוני דולרים; טבע ונטפים הקימו מפעלים בטורקיה במטרה לפתח את השוק הטורקי ובהמשך את השווקים הסמוכים.



תוכניות אלה עוברות בשלב זה מחשבה נוספת. מי שמעוניין בשוק הטורקי מחכה עתה לבחירות, שייערכו בעוד כשנה. ההערכה היא שמפלגת השלטון של ארדואן תיחלש. אך אם הוא יקים גם את הממשלה הבאה, ההערכות הן כי ההידרדרות ביחסי העסקים בין המדינות תימשך.



התהליך המדיני



רוצה להיות מתווכת, אבל מתקרבת לטהראן



>> טורקיה של ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן מעוניינת לקדם את מעמדה כמעצמה אזורית, ולשחזר ככל האפשר את הימים היפים של האימפריה העות'מאנית - שקרסה סופית במלחמת העולם הראשונה. לצורך כך טיפחה טורקיה שאיפה להפוך למתווכת בשיחות השלום בין ישראל לפלסטינים ובין ישראל לסוריה.



ב-2008 החלה טורקיה לתווך בשיחות השלום בין ישראל לסוריה, אך העניין נפסק תוך זמן קצר. "אנו מוכנים לתווך ולתרום לתהליך השלום באזור, ומקווים שנפתח עתה עידן חדש בנושא הפלסטיני ובכל הקשור לשיחות השלום באזור", אמר בנובמבר 2009 שר החוץ הטורקי, אחמט דוואטולו, בפגישה באנקרה עם שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, שהעביר לו הצעה כללית מישראל לתווך בתהליך המדיני.



חודש אחר כך אמר נשיא טורקיה, עבדוללה גול, לנשיא המדינה שמעון פרס כי טורקיה היתה רוצה לתווך בשיחות השלום באזור. הגורם המתווך המוביל באזור היא ארה"ב, וכל גוף נוסף שייכנס לתחום יצטרך לקבל את אישורה של וושינגטון. בינתיים, לא נראה שטורקיה קיבלה אור ירוק מממשל אובמה.



הדימוי האנטי-ישראלי של הטורקים עשוי אולי להכשיר את הקרקע לקבלתה של טורקיה כמתווך הוגן על ידי הצד הערבי, ובירושלים הובעה בעבר נכונות לקבל אותו, עד גבול מסוים. השאלה היא אם אנקרה לא חצתה כבר את הקווים לעבר טהראן, ובכך איבדה את מעמד המתווך ההוגן בירושלים. נראה כי פרשת המשט היא עוד שלב מכריע בדרך לאובדן האמון הישראלי בטורקיה.