חזקיהו מקשיח את דרישות ההון מהבנקים

>> "בעקבות המשבר הפיננסי העולמי התגבשה הכרה עולמית בצורך להעלות את רמת ההון ואיכותו, ובהתאם לכך רגולטורים שונים בעולם מגבשים שינויים במערכת הקיימת של דרישות ההון. הפיקוח על הבנקים עוקב אחרי כך, ועקב זאת נוצר צורך להבהיר את ציפיות הפיקוח מהתאגידים הבנקאיים בתקופה שעד התאמת ההוראות בישראל להוראות החדשות המתפתחות בעולם", כך כתב המפקח על הבנקים רוני חזקיהו למערכת הבנקאות בטיוטת הוראה שהוציא.

חזקיהו מבהיר בטיוטה כי עד לסוף 2010 יציגו הבנקים הון ליבה בשיעור שלא יפחת מ-7.5%. הון ליבה הוא הון המניות של הבנק ועודפי רווחים שלא חילק. דרישות הלימות ההון הכוללות של בנק ישראל מהבנקים השונים הן 12%, אך הון זה כולל כמה סוגי הון, המחולקים להון ראשוני והון משני. ההון הראשוני כולל את הון הליבה וסוג מסוים של מכשירי חוב הניתנים להמרה למניות, וההון המשני כולל מכשירי חוב שונים.



חזקיהו מציין שבנוסף לציפייה שהבנקים יעמדו בדרישות הון של 12%, מתוך הון זה 7.5% צריכים להיות הון הליבה. הבנקים צריכים להגיש לחזקיהו תוכנית עבודה לעמידה ביעד זה. ההשפעה על הבנקים בגין הוראה זו יכולה להיות הפחתה של התשואה הצפויה על ההון - מכיוון שזו נמדדת ביחס להון הליבה. כך, למשל, בנק מזרחי טפחות, שציפה להגיע בתוך 3 שנים לתשואה של 18% על ההון, לקח לצורך החישוב של יעד תשואה זה הון ליבה נמוך יותר.



בנוסף, מציין חזקיהו כי כפי שנחשף ב-themarker, ועדת באזל העולמית שוקלת לאמץ הוראות שונות לגבי מכשירי הון מורכבים (מכשירי חוב הניתנים להמרה למניות כשהבנק נכנס למצוקה) וכי בנק ישראל מתכוון לאמץ הוראות אלו. על כן, ייתכן שמכשירי החוב לא יוכרו בעתיד לצורך הלימות ההון.



בשוק מעריכים כי שטרי ההון שלא יוכרו בעתיד לצורך הלימות ההון הם מכשירים המסווגים כהון משני עליון. ההון המשני העליון הוא אמנם סוג של איגרות חוב, אך יש לו שלושה מאפיינים ייחודיים שהופכים אותו נחות בהשוואה לאיגרות החוב אחרות.



מאפיין אחד הוא שכתבי ההתחייבות הנדחים קודמים לשטרי ההון המשני העליון בסדר הנשייה בעת פירוק. השני נוגע למקרים שבהם מופסקים תשלומי הריבית של שטרי ההון המשני העליון. למשל, אם במשך שישה רבעונים רצופים הבנק לא רשם רווח מצטבר, הבנק רשאי לא לשלם את הריבית, והריבית נצברת ומשולמת כשהבנק מתחיל להציג רווח. השלישי מתייחס למקרים שבהם שטרי ההון המשני העליון מומרים למניות כדי לחזק את הון הבנק בתקופה של הפסדים.