>> בשנים האחרונות מנהלים תושבים משכונת כרמל צרפתי בחיפה מאבק ציבורי נגד תוכנית להגדלת זכויות הבנייה בשטח מחנה זאב שבשכונה. לטענתם, התוכנית שכוללת מבנים בני שמונה קומות אינה תואמת את הבנייה בשכונה, שגובהה פחות ממחצית המבנים הללו. לפני קידום התוכנית התקיימה פגישה בין התושבים לבכירי העירייה בראשות ראש העיר יונה יהב, כחלק מהליך שיתוף ציבור. התושבים שמחו כי יש בעירייה מי שמקשיב להם, אך בסופו של דבר אישרה הוועדה המחוזית את התוכנית המקורית. התושבים שהשתתפו בפגישה טוענים שהולכו שולל, וכי העירייה השתמשה באותה פגישה כדי להכריז מאוחר יותר ש"התקיים הליך שיתוף ציבור".
מקרה זה מצטרף להליכי שיתוף ציבור נוספים בישראל שהתושבים יצאו מהם בתחושה של מפח נפש. במקרים אלה מספרים התושבים כי הם חשו שהעירייה הגיעה עם תוכניות מוכנות, ורק רצתה לגזור קופון פוליטי מההליך - מבלי לגלות למעשה שום נכונות לשינוי ממשי. "מה שקורה כיום במקרים רבים זה שראשי הערים קובעים תאריך, מזמינים תושבים, מציגים תוכנית מסוימת במשך שעה ונותנים רק חצי שעה להערות של הקהל", אומרת פרופ' ארזה צ'רצ'מן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, החברה במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הערכאה התכנונית הגבוהה ביותר.
"ברוב המקרים אפילו לא רושמים בצורה מסודרת את הערות התושבים, וכך כולם הולכים הביתה בתחושה שבעירייה סימנו וי על שיתוף הציבור, ולא היה רצון אמיתי להקשיב", אומרת צ'רצ'מן.
בעיריית תל אביב, קודמה בשנים האחרונות תוכנית אסטרטגית שבמסגרתה העירייה התחייבה לתמוך בשיתוף הציבור. למרות החזון, לא קשה למצוא ברחבי העיר תושבים ממורמרים, אשר טוענים כי הם למדו על בשרם שמפגשי שיתוף הציבור אינם מהווים כל ערובה להצלחה.
"בעירייה למדו את הפטנט והם מכסים את עצמם בהליכי שיתוף ציבור, אבל אף אחד אצלנו בשכונה לא יודע אם מתייחסים אלינו ברצינות", אומר תושב נוה צדק, "בחודש פברואר האחרון לדוגמא, הוועדה המקומית קיימה דיון מקדמי בנושא תוכנית המתאר לעיר. בדיון הוצגו לחברי המועצה חלופות לתוכנית, שהתגבשו לאחר הליך שיתוף ציבור, אבל הוועדה היתה סגורה בפני הציבור והתקשורת. ברור שבצורה כזו אי אפשר להאמין שיש לדיונים הציבוריים השפעה אמיתית".
בעיריית תל אביב אמרו בתגובה: "תוכנית המתאר לעיר תל אביב-יפו תקבע את מגמות התכנון ואופן התפתחותה של העיר עד לשנת היעד 2025, כעת נבחנות חלופות המציעות גישות שונות לנושאים כמו תוספת שטחי התעסוקה, התחדשות שכונות המגורים, שילוב רחובות מסחריים חדשים ועוד. תהליך הכנת התוכנית מלווה מראשיתו בשיתוף ציבור וכולל מפגשים רבים עם משתתפים מגוונים כמו תושבים וגופים שונים. בהמשך מתוכננים מפגשי שיתוף ציבור נוספים להצגת החלופה שנבחרה ולדיון במחלוקות נקודתיות".
"הפגישות - בלוף אחד גדול"
ובחזרה לסיפור החיפאי. האדריכל אלי וייסברג, חבר בוועד הפעולה של שכונת כרמל צרפתי, מכנה את הליך שיתוף הציבור בשכונה "בלוף אחד גדול". וייסברג טוען כי "ההליך נעשה לפני הבחירות לעירייה, ואחריהן, כשהתחלנו לנדנד, התברר שכבר אישרו את התוכנית בוועדה המקומית, ובוועדה המחוזית התעלמו בצורה בוטה מכ-100 התנגדויות שהגשנו".
תושבת אחרת שהשתתפה באחד ממפגשי שיתוף הציבור מוסיפה כי "במפגש עם ראש העיר כמעט לא עסקנו בבעיות שהפריעו לנו בקשר לבנייה במחנה זאב. במקום זאת מר יהב התפזר לכל הכיוונים, ושוחח עם אנשים על תוספות בנייה שאושרו או לא אושרו להם בשכונה במהלך השנים הארוכות שהם חיים במקום. בשלב מסוים חלק גדול מהנוכחים נטשו את הפגישה, ורק מעטים נשארו כדי לדון בהליך שלשמו התכנסנו".
בעיריית חיפה טוענים כי ראש העיר יהב קיים הליך שיתוף ציבור שכלל מפגש שבו השתתפו מאות מתושבי האזור. לדברי גורמים בעירייה, במפגש הציגו ראש העיר, סגניתו, מהנדס העיר ומתכנני התוכנית את התוכניות המפורטות, ובהמשך אף התקיימה פגישה מצומצמת נוספת בין סגנית ראש העיר ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה, חדווה אלמוג, לאנשי מקצוע שמונו לצורך העניין על ידי התושבים.
"בעקבות הפגישות", אומרים בעירייה, "הוחלט לבטל את הבנייה על אחד המגרשים בפרויקט, להקטין את מספר יחידות הדיור ולפתח את שטח המגרש שפונה לפארק הציבורי הפתוח". בכירים בעירייה טוענים כי גם אם היו מתקיימות עשרות פגישות שיתוף ציבור בנושא מחנה זאב, נציגי שכונת כרמל צרפתי עדיין לא היו מרוצים, וזאת מכיוון שאותם תושבים בחרו שלא להתייחס לתוכנית אלא ביקשו לבטלה לחלוטין.
חוק חדש, בשורות ישנות
בין אם העיריות מבקשות לצבור הון פוליטי מהליכי שיתוף הציבור ובין אם השכנים מתעקשים על ביטול התוכניות, התחושה היא שבישראל לא באמת מבינים את מהות ההליך.
"לטעמי, כדאי לקבוע בחקיקה את השלבים של תהליך התכנון שבהם תהיה חובה לשתף את הציבור על מאפייניו השונים", אומרת צ'רצ'מן. "עקרונית, צריך לשתף את הציבור בשלבים שונים של התכנון, כאשר בשלב מוקדם של גיבוש התוכנית תהיה להיוועצות השפעה רבה יותר מאשר בשלב של אישור התכנית. שיתוף הציבור בשלב מוקדם, לפני השלמת התוכנית, יחשוף את צוות התכנון למידע רב, לרבות צרכים והעדפות של קהילות ותושבים".
צ'רצ'מן העבירה למינהל התכנון במשרד הפנים מסמך הערות ברוח דבריה. היא סבורה שעל החוק לדרוש מהמתכננים לדווח על ממצאי הליכי שיתוף הציבור, כדי למנוע מהרשויות להתעלם מדברי התושבים. "כך יוכלו המתכננים להסביר כיצד הגיעו למסקנה שיש לקבל דברים מסוימים שהתושבים השמיעו, ולוותר על דברים אחרים", אומרת צ'רצ'מן.
תסכול מדור לדור
לפני כשלושה חודשים החלה עיריית הרצליה בהליך שיתוף ציבור בנוגע למתחם חוף התכלת - מתחם בן 2,200 דונם שבין הקאנטרי קלאב ומלון מנדרין בתל אביב, לבין אזור התעשייה הרצליה פיתוח והמרינה. הליך שיתוף הציבור מתקיים עם בעלי הקרקעות ונציגיהם, לאחר שהתוכנית כבר נדונה בוועדת היגוי, שבה היו חברים ראש עיריית הרצליה יעל גרמן, מהנדסת העיר דניאלה פוסק, גזבר העירייה גולן זריהן, חברי מועצה ונציגים סביבתיים.
בעירייה אמנם אומרים כי בהליך שיתוף הציבור משתתפים נציגי בעלי הקרקע, נציגי שכונות, גורמים סביבתיים, נציגים מתחום המלונאות ויזמים הפועלים בעיר, אולם בעלי הקרקעות הפרטיים טוענים כי הם לא מצליחים לייצג את עצמם היטב. זאת, משום שבניגוד למקרים אחרים של הליכי שיתוף ציבור, שבהם התושבים מאוחדים כנגד תוכנית כזו או אחרת, כאן לכל אחד מהם אינטרס כלכלי, שיכול לסתור אינטרסים של בעלי קרקע אחרים.
"הקרקע בהרצליה שייכת למשפחתי ואני כבר דור רביעי שחש מתוסכל מהמצב", מסביר אחד מבעלי הקרקעות שהשתתפו בישיבות. "הבעיה היא שרוב בעלי הקרקעות הפרטיים אינם מאוגדים, קשה לקבוע מי מייצג אותנו ובפגישות הציבוריות כל אחד מהבעלים מציג אינטרסים שונים, ולכן בכל מקרה יהיו אנשים שיחושו מקופחים מהחלטות הוועדה, ויהיו כאלה שייצאו נגדה ויילחמו בה. עם כל הכבוד לשיתוף הציבור, עד שיחליטו אם במקום יהיו שכונות מגורים, מלונות או שטחי חקלאות, הסכסוכים כבר יעברו לדור החמישי".
בראשון לציון מנסים להקדים תרופה למכה. בימים אלה פועלת העירייה לגיבוש תוכנית מתאר מקומית עירונית שתחליף את התוכנית הנוכחית שאושרה בשנת 1970. שני מפגשים של שיתוף הציבור כבר התקיימו בעיר, וראש העיר דב צור טוען כי מדובר בפתחו של תהליך שיתווה את המדיניות התכנונית בעיר לעשרים השנים הקרובות. "אנו רוצים לשתף את הציבור בדילמות שלנו ולשמוע את דעתו", מסביר צור. "תוכנית מתאר היא דבר שנוגע לכולם. תושב יכול להתעורר מחר בבוקר ולגלות שבונים לו ליד הבית בניין של 18 קומות, או לחלופין, פארק של 18 דונם. אלה החלטות שאנו צריכים לקבל היום, ואנו רוצים לעשות זאת בשיתוף עם תושבי העיר".
אדריכלית העיר, מירי ישראל: "בהתאם למדיניות ראש העירייה, תוכנית המתאר נכתבת בשיתוף הציבור, במטרה לרתום את הציבור לתהליך ולאפשר לו להשפיע ולהביע התנגדויות. למפגשי השיתוף מוזמנים תושבי העיר כולה - סוחרים, יזמים, מבקרים בעיר, מתכננים, ארגוני חברה וסביבה, גופים עירוניים ועוד. תהליך השיתוף ייתן ביטוי למגוון דעות וידאג לאיזון בין בעלי העניין השונים".
השותפים הבלתי נראים
מאת אלעד חיימוביץ'
4.6.2010 / 7:08