>> "קשה להיות אסטרטג של שווקים בינלאומיים כיום", קונן בפנינו השבוע דיוויד בלום. לדידו של בלום, שדווקא היטיב לחזות לפני כמה שנים את המיתון הנוכחי בארה"ב, האירועים בכלכלת העולם מתרחשים במהירות כה רבה, שמה שהיה אתמול חדשות לוהטות הופך אחרי חודשים ספורים לסיפור שרק מעטים זוכרים. לפי ההיגיון של בלום, ייתכן שגם המשבר היווני יתברר בקרוב כהערת שוליים בהיסטוריה המודרנית.
בלום, אסטרטג המט"ח הראשי בענקית הפיננסים hsbc, הגיע לישראל עם שניים מעמיתיו - סטיבן מייג'ור, אסטרטג של אג"ח גלובלי, וגארי אוונס, אסטרטג מניות בשווקים המתעוררים. השלושה באו לכנס מיוחד של hsbc בישראל. הראיון עמם נערך שלושה ימים לאחר אירועי המשט לעזה שבהם נהרגו תשעה אנשים מאש צה"ל. כצפוי, בימים שלאחר התקרית נרשמו ירידות חדות בשוק ההון הישראלי.
איך משפיע סיפור המשט על עמדת המשקיעים הזרים?
אוונס: "ישראל לא נתפסת על ידי המשקיעים בתור 'שוק'. אנשים לא אומרים לעצמם: בואו נקנה מניות בישראל. הם מסתכלים על החברות, בעיקר על אלה מתחום התרופות, רואים שהן טובות ומשקיעים בהן".
בלום: "אנחנו לא פוליטיקאים. המשקיעים מביאים בחשבון את הסיכונים הפוליטיים של שווקים מתעוררים כמו ישראל ודרום אפריקה, ומתמחרים אותם. בעינינו, הסיכון הפוליטי נמצא דווקא במערב.
"אפשר לראות זאת לפי מה שקורה באוסטרליה, למשל (המדינה הכריזה כי תטיל מס של 40% על רווחים מכריית מחצבים מיולי 2012, ד"מ וא"ש). סיכון פוליטי טמון בממשלת הקואליציה בבריטניה, סיכון פוליטי הוא כישלון של אנגלה מרקל בעקבות החובות ביוון, או הבחירות לקונגרס בארה"ב. סיכון פוליטי תמיד קיים בישראל, אבל בעולם החדש הסיכון הפוליטי נמצא דווקא במדינות המפותחות. שם, פוליטיקה היא הכלכלה החדשה. בישראל מסתכלים רק על הכלכלה.
"המשקיעים הזרים שקונים את השקל לא מסתכלים על הבעיות הפנימיות שלכם, אלא משווים את ישראל למדינות אחרות. בהשוואה זו, מצבכם טוב יותר משל כלכלות המערב. ניקח למשל את ארה"ב שהלאימה חלק מהבנקים, את תעשיית הרכב, ואת תעשיית ניירות הערך מגובי המשכנתאות. עכשיו ניקח את האג"ח של ארה"ב ושל ישראל ל-10 שנים. מי מהן מייצגת כיום משהו שונה לעומת מה שייצגה לפני חמש שנים? ובכן, זו לא האג"ח הישראלית. המטבע שלכם התחזק, המערכת הבנקאית שלכם יציבה, והמדינות האחרות מידרדרות. בישראל, דרום אפריקה וברזיל, הסיכון הפוליטי למעשה פחת".
מייג'ור: "המשבר הנוכחי צריך להיבחן בהקשר שלו. אנשים שואלים את עצמם מהו מקלט בטוח להשקעות. יש אי ודאות במקומות אחרים, כמו קוריאה, אי ודאות פיסקלית בבריטניה, בחירות פרלמנטריות בארה"ב. השווקים התרגלו למצב בישראל. בגוש היורו יש כבר ספקות לגבי המטבע, ויש חששות שמדינות שם יגיעו לחדלות פירעון".
"לא יהיה פתרון פשוט באירופה"
מהם היתרונות של הכלכלה הישראלית למשקיעים זרים?
אוונס: "משקיעים במניות רואים בישראל מאפיינים דפנסיביים. המחזוריות הכלכלית כאן נוטה לפגר אחרהמחזוריות הגלובלית. אם אתם מאמינים שהעולם נכנס לשוק דובי - ואני לא מאמין בזה - ישראל מאוד מעניינת כי יש בה מניות, למשל במגזר הטלקום, שיכולות להיות השקעה דפנסיבית".
אוונס מצביע על חולשה אפשרית, שאולי שיחקה תפקיד בשוק בחודשים האחרונים. בתחילת השנה קוטלגה ישראל מחדש בקבוצת מדדי msci בתור שוק מפותח במקום שוק מתעורר. מדדי msci משמשים מנהלי קרנות רבים בתור בנצ'מרק, אמת המידה שלפיה הם פועלים. קרנות העוקבות אחר מדדים צריכות לרכוש את המניות שמרכיבות את המדדים האלה.
המעמד המכובד, לכאורה, היה אמור לפעול נגד המניות הישראליות, מסביר אוונס. "השדרוג של המניות הישראליות למעמד של שוק מפותח עשה את החיים שלהן קשים יותר. קרנות המשקיעות בשווקים מתעוררים חשו שהן חייבות שתהיה להן השקעה בישראל. כעת הן נאלצו למכור את כל אחזקותיהן פה. ישראל אולי פתוחה יותר לקרנות גלובליות, אבל החלק שלה בעולם המפותח כל כך זעיר, שרוב הקרנות לא יטרחו בכלל ללמוד על מניות ישראליות".
"ישראל קטנה מדי בשביל להשקיע בה בתור שוק מפותח, אבל גדולה מאוד בשביל מי שרוצה להמר עליה כשוק מתעורר. עלולה להיות לכך השפעה שלילית, אם כי לא נראה שזה מחליש את השקל", הוסיף בלום.
"כלכלת ישראל הפגינה יציבות במיתון הגלובלי", מיהר אוונס לחזור לצד החיובי של המטבע. "אני לא בטוח שאנשים קונים מניות בגלל שהן ישראליות, אבל ישראל היתה סוג של מקלט בטוח שאינו רגיש כל כך לגורמים הגלובליים".
מייג'ור: "ישראל נמצאת בעמדה מצוינת. יש לה חוב וגירעון נמוכים ביחס לתמ"ג ויתרות מט"ח גבוהות. אתם לא לבד בזה: גם רוסיה ודרום אפריקה נהנות מעמדת מט"ח טובה ומאזן ממשלתי טוב".
אתם חוזרים ומזכירים את דרום אפריקה בתור שוק מתעורר בולט ומבטיח. מדוע?
בלום: "בשווקים המתעוררים יש סיפור של דמוגרפיה. כוח העבודה באסיה הוא צעיר ומשכיל. המדינות משגשגות ויש להן אוכלוסיות ענק. איפה הן ישיגו את חומרי הגלם כדי לפתח ולהשקיע? לכן הן הולכות לדרום אפריקה ומייבאות ממנה אורניום, כסף, פלטינה וזהב.
"המדינות המתעוררות לא יכולות שלא לעשות עסקים עם דרום אפריקה. הן זקוקות למשאבים. האם יש שם סיכון פוליטי? כן, אבל המשקיעים הבינלאומיים רואים בה גם את היתרונות, את המשאבים הטבעיים, המכרות, וגם מערכת פיננסית מאוד בטוחה יחסית לאפריקה שמדרום לסהרה".
גוש היורו נמצא בצרות. האם המשקיעים איבדו את האמון ביורו? האם למדינות אחרות באיחוד האירופי, כמו בריטניה, יש סיכונים דומים?
מייג'ור: "בריטניה נמצאת בעמדה מצוינת. יש לה מטבע משלה והוא כבר עבר פיחות. יש לה גמישות פיסקלית ומוניטרית שאין ליוון ולמדינות היורו".
בלום: "בריטניה יכולה להגביר את התחרותיות על ידי פיחות המטבע ולהעלות את ציפיות האינפלציה. למעשה, הבריטים כבר עשו זאת".
אז בריטניה בסדר, אבל גוש היורו לא נראה במצב כל כך טוב.
מייג'ור: "אין פתרון פשוט. נראה שדרכה המבולבלת של אירופה לפתרון כוללת ערבוב של דפלציה, צנע, קיצוצי תקציב ואולי אפילו ארגון מחדש של החובות. ייתכן שהיורו יסבול מכך.
"לפי ההערכה שלי, הפתרון יהיה מורכב מכל הגורמים האלה, ואולי ירוכך בעזרת סיוע של הבנק המרכזי של אירופה וקרן המטבע הבינלאומית. לא תהיה קריסה או פירוק. זה ייקח הרבה זמן".
אילו הזדמנויות יש עכשיו למשקיעים בגוש היורו?
אוונס: "בספרד המניות זולות. תשואת הדיווידנד הממוצעת היא 5%, לעומת תשואה של קצת יותר מ-4% באג"ח ממשלתיות. חשוב לזכור שב-65% מהחברות שנסחרות במדריד, ההכנסות מגיעות מחוץ לספרד. החברות האלה הן בבסיסן דרום-אמריקאיות. טלפוניקה, למשל, היא חברה מאמריקה הלטינית שנסחרת בספרד. לטלפוניקה יש תשואת דיווידנד של 10%. לדעתי ספרד אינה יוון ואינה פורטוגל - היא הרבה פחות מסוכנת מהן. ייתכן מאוד שהממשלה שם מנצלת את המשבר כדי ליישם רפורמות. יש כמה מניות זולות מאוד בספרד.
"גרמניה היא הדרך הבטוחה ביותר לשחק בשוק המניות האירופי על רקע המשבר. חברות גרמניות הן יצואניות גדולות מאוד לכלכלות מתעוררות. הייצוא הזה שקול ל-35% מהתמ"ג של גרמניה. הירידה של 20% בערך היורו מול הדולר בששת החודשים האחרונים נותנת דחיפה לייצוא של גרמניה".
בלום: "היורו עדיין יקר ביחס לערכו ההוגן, המתבסס על כוח הקנייה שלו ביחס לשווקים אחרים. ערכו ההוגן מוערך ב-1.15 דולר. זה לא משבר מטבע. כשהיורו הושק היה משבר מטבע. מה שיש עכשיו זה לא משבר מטבע, זה משבר אג"ח ממשלתיות שמשפיע על שוק המט"ח. בכל מקום בעולם רוצים מטבע חלש - תראי איך בנק ישראל מנסה להחליש את השקל - אבל כשזה קורה בגוש היורו, זה נקרא משבר.
מייג'ור: "לפני תשע שנים היורו נסחר סביב 82 סנט, ולא מזמן היה ב-1.40 דולר ליורו. עכשיו הוא באמצע הטווח הזה".
איך תשפיע הרגולציה הגוברת בארה"ב ובאירופה על עולם ההשקעות?
אוונס: "אני חושב שתהיה הטיה להשקעה במדינת האם. הבנקים יחויבו להחזיק יותר הון במטבע מקומי, והם ירכשו יותר אג"ח ממשלתיות מקומיות. זה יתמוך בשוקי האג"ח הממשלתיים המקומיים".
בלום: "לפני חצי שנה הדולר היה תחת לחץ. האם זה לחץ טבעי? כן. לאמריקאים יש גירעון בתקציב והם לא רוצים מדיניות צנע. הפתרון הטבעי שלהם הוא לפחת את הדולר. עכשיו מסתכלים על יוון ולכולם נראה טבעי שהיורו נפל. אז מה יקרה עכשיו? שוב יהיה לחץ על הדולר. הסיפור של הגירעון האמריקאי והחובות לא הסתיים, הוא רק קיבל דחייה".
מהן ההזדמנויות הגדולות בבורסות השווקים המתעוררים?
אוונס: "בברזיל, קוריאה ורוסיה מכפילי המניות נמוכים. הריבית עלתה, כך שסיכוני הריבית פחתו.
"לדעתי המקום הכי בטוח להיות בו עם מניות הוא ארה"ב. יש לה הכי פחות סיכונים. ברבעונים הקרובים החברות בארה"ב יראו צמיחה יפה ברווחים. הן יעילות ורזות, יש להן כוח תמחור והן יודעות לקצץ בתפוקה באופן יעיל.
"יש עכשיו התאוששות מחזורית חזקה, כמו בכל משבר. לדעתי אפשר להרוויח בשוק המניות. מי שהיה יוצא מהשוק ב-2004, בעקבות האזהרות שצפוי משבר, היה מפסיד שלוש שנים טובות של עליות".
בלום: "קשה מאוד לתת היום תחזית אסטרטגית ארוכת טווח. לפני כמה חודשים אמרו שהחובות של דובאי יפילו את העולם. והנה, הזמן עבר וכמעט שכחנו מזה".
"הסיכון האמיתי נמצא בשוקי המערב"
דפנה מאור ואסא ששון
6.6.2010 / 7:09