>> כל תושב המתגורר יותר משנה באלסקה מקבל פעם בשנה, מאז 1982, צ'ק של כ-1,000 דולר. הכסף מגיע מקרן שבה נצברים תמלוגי הנפט של המדינה. תמלוגי הנפט והגז שמקבלת נורווגיה מקידוחי הים הצפוני הם כ-25% מזרם הכנסותיה ומשמשים בסיס למדינת הרווחה נטולת העוני. המשותף לשתי המדינות הוא שיתופם של אזרחיהן בעושר שמוצאו במשאבי הטבע.
השאלה המתעוררת אצלנו כעת היא אם ישראל יכולה להגדיל את חלקה ב-300 מיליארדי הדולרים שנפלו באופן פוטנציאלי בחיקם של יצחק תשובה ונובל אנרג'י, המרוויחים העיקריים מגילוי מאגרי הגז העצומים בקידוח הימי תמר.
מה קובע החוק?
חוק הנפט מ-1952 קובע כי בעל חזקה בשטח הפקה חייב לשלם למדינה תמלוגים בשווי 12.5% מהגז המופק מדי חודש.
האם זהו שיעור תמלוגים נמוך?
כן. השוואה לחו"ל מגלה כי מדובר בשיעור תמלוגים נמוך יחסית. בארה"ב נהוג שיעור של 12.5% בעיקר בקידוחי נפט ימיים בעלי סיכון גבוה ועלות גבוהה. במקרים אחרים, שיעור התמלוגים גבוה יותר, ויכול להגיע ל-25%. בארה"ב נבחנה בשנים האחרונות העלאת שיעור התמלוגים לאחר שמחקרים הראו כי שיעור השתתפות הציבור ברווחי הנפט והגז המופקים שם הוא מהנמוכים בעולם.
במדינות רבות נהוג ששיעור התמלוגים הוא פרוגרסיבי, ועולה ככל שהיקף התגלית גדול יותר. בישראל אין מנגנון כזה. שיעור התמלוגים הנמוך שנקבע בישראל לצד מדיניות מס המעודדת השקעה בחיפושי נפט וגז היו הגיוניים בהתחשב בסיכון הגדול ובחוסר ההצלחה שאיפיינו את חיפושי הנפט והגז עד לאחרונה.
גילויי הגז שינו את תמונת המצב. האם ניתן בעקבות זאת לשנות את גובה התמלוגים?
המציאות החדשה מחייבת לבחון שינוי של שיעור התמלוגים באופן שיחול על חיפושי נפט וגז שיבוצעו בעתיד. שינוי החוק וייקור התמלוגים מסורים לכנסת. הצעות לשינוי כזה הועלו כבר ב-2001, כך שהחברות אינן יכולות לטעון כי הסיכון לא היה ידוע להן.
ניתן לשנות את החוק כך ששיעור תמלוגים גבוה יותר יחול גם על מי שכבר גילה גז?
מדובר בחקיקה רטרואקטיבית, והיא חריגה ביותר. סביר להניח שחוקתיותו של שינוי כזה תותקף על ידי חברות הגז בעתירה לבג"ץ שבה יטענו כי הוא פוגע בזכות הקניין שלהן. פגיעה בזכות הקניין בחוק מותרת כשהיא הולמת את ערכיה של מדינת ישראל, נועדה לתכלית ראויה, ונעשית במידה שאינה עולה על הנדרש.
בניגוד למצב שבו שיעור התמלוגים נקבע על ידי שר או גוף מינהלי, העובדה שמדובר בתמלוגים שנקבעו בחוק משמעם כי גם חברות הגז מודעות לאפשרות לשינוי שיעור התמלוגים על ידי המחוקק. העובדה שחלפו כמעט 60 שנה מאז נחקק חוק הנפט מחזקת את העמדה שלפיה שינוי העתים ושינוי הנסיבות מצדיקים עדכון של שיעור התמלוגים, אם כי לא בטוח שיש הצדקה להחלה רטרואקטיבית של השינוי.
המדינה קיבלה תיאבון בגלל פוטנציאל הרווח. זו הצדקה לשינוי רטרואקטיבי?
מכיוון שמדובר בגילוי בהיקף כה קיצוני - כן. כאשר מתרחש אירוע קיצוני כמו מלחמה או נזקי טבע נדרשת המדינה לסייע לנפגעים. לפי ההיגיון הזה, כשמתרחש אירוע קיצוני חיובי כמו מציאת גז בכמות מדהימה, גם לנו, כבעליו של המשאב, יש זכות לנתח יותר גדול מהזכייה.
לא מדובר בהלאמה של הגז, כדברי תשובה?
זו הגזמה. לא מדובר בנטילת שדות הגז מידי חברות הגז, אלא בהעלאת שיעור התמלוגים באופן סביר.
איך יקבלו את זה החברות הבינלאומיות?
ישראל תספוג נזק תדמיתי. שינוי חוק רטרואקטיבי הוא מעשה חריג שלא יתקבל באהדה בחדרי ההנהלה של תאגידים בינלאומיים. גם זה שיקול שכדאי לקחת בחשבון.
באלסקה כל תושב מקבל 1,000 דולר בשנה מרווחי הנפט. ובישראל?
עידו באום
6.6.2010 / 7:09