>> הסיפור הבא עשוי לספק תמונת מצב אופיינית לגבי האופן שבו תעשיית ההיי-טק הישראלית משלבת את ערביי ישראל. נעמי אשכר, סמנכ"ל פיתוח בחברת בבקום שבעבר עבד ב-hp ישראל, מספר: "ביקשתי פגישה אישית עם מנכ"ל hp ישראל, יהושע בקולה. דבר ראשון אמרתי לו שלא באתי לדבר איתו על עסקים, אלא לשאול אותו שאלה פשוטה: מדוע אין עוד ערבים בבניין חוץ ממני? הוא ענה לי: 'לא ידעתי שאתה בכלל ערבי'.
"בקולה לא היה מסרב להעסיק עובד ערבי בגלל המוצא שלו. הבעיה של שילוב ערבים בהיי-טק הישראלי היא לא בגלל גזענות, אלא היעדר הנטוורקינג והמרחק הגיאוגרפי והמנטלי של הערבים מההיי-טק הישראלי", אומר אשכר.
אשכר היה אחד הדוברים בכנס שערכה עמותת צופן בבית אינטל בחיפה, שדן בנושא "כיוונים עכשוויים בתעשיית ההיי-טק ובחברה הערבית". לכנס הגיעו כ-260 מהנדסים, סטודנטים ומובטלים מהמגזר הערבי, וגם מספר מצומצם של נשים - כולם מנסים להשתלב בעבודה בהיי-טק הישראלי. נרשמה נוכחות דלילה יחסית של מנהלים בהיי-טק, מלבד אלה שהוזמנו להרצות ולשאת דברים בכנס, כמו אייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס, ארז בנוביץ', מנכ"ל mitsoft, ונגה קפה, מנהל קרן ההשקעות brm קפיטל.
"ברור כשמש שאין מטרה יותר ראויה מאשר שילוב של ערבים בהיי-טק", אמר יוסי שנקלר, מנכ"ל מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל. "מי שרוצה תל"ג גבוה, מבין שכדאי שזה יקרה. מי שמאמין שחברה ישראלית שוויונית היא גם חברה טובה יותר - צריך להאמין בהיי-טק שוויוני יותר. באינטל נהנים מהכישרון והגיוון שהמגזר זה מביא לעבודה. יותר היי-טק בחברה הערבית זו מטרה מצוינת, ונמשיך לתמוך בכך". אינטל היא בין החברות הבולטות בהיי-טק הישראלי שמשלבת מיעוטים. החברה נמנעת מלפרט כמה עובדים ממגזר המיעוטים היא מעסיקה, אך בכנס נחשף כי כ-150 מהנדסים ערביים עובדים באינטל חיפה.
אינאס סעיד, מנכ"ל גליל תוכנה, שמעסיקה כ-100 מהנדסים ערביים, העלה את בעיית היעדר ההשקעות במגזר. "צפונית לחדרה כמעט ואין קרן הון סיכון אחת שתתמוך בחברות היי-טק ערביות. אין מי שיתמוך ביזמים הערביים. עד היום פיתוח תוכנה היה מוטה לכיוון צרכים פנימיים. חברות היי-טק שמעסיקות כוח אדם ערבי לא מצליחות לחדור את בועת ההיי-טק הישראלית". סעיד חשף מעט מידע על הפעילות של גליל תוכנה וניסה לשכנע את הנוכחים שהחברה הוכיחה כי אפשר להצליח גם כחברת היי-טק ערבית. "אנחנו נפגשים עם מנכ"לים של חברות היי-טק מובילות. הם כבר לא נופלים מהכיסא כשאנחנו מדברים איתם על אלטרנטיבה של פיתוח תוכנה. אבל אנחנו לא רוצים להיות רק תחליפי הודו וסין. אנחנו רוצים לעסוק בטכנולוגיות הכי מתקדמות שיש".
נמנעים מהעסקת ערבים
יוסי כותן, אחד היזמים שעומד מאחורי עמותת צופן, ששמה לעצמה למטרה לשלב כמה שיותר כוח אדם ערבי בהיי-טק, מספר כי עד לפני שלוש שנים הועסקו רק 100-200 מהנדסים ערבים בענף (מתוך תעשייה של כ-150 אלף עובדים, ג"ג). כיום היעד של כותן ושל שותפיו להקמת צופן, סמדר נהב וסמי סעדי, הוא השמת 1,000 מהנדסים ערבים עד סוף 2010.
כותן אומר כי "התפישה בתעשייה היתה שמי שלא מצליח להתקבל להיי-טק הישראלי כנראה לא מתאים והבעיה אצלו. לא היתה שום פעילות מרוכזת בעניין או תמיכה ממשלתית. על רקע זה קמה צופן. הממשלה צריכה לעודד ולפתוח תוכניות הכשרה ולסבסד את שכר המהנדסים הערביים. המועצות המקומיות הערביות צריכות לדאוג לתנאים שיאפשרו קליטת עובדים. הסטודנטים הערבים צריכים לעסוק בהיי-טק ולא להיעלם למקצועות אחרים או לעבוד בעסק המשפחתי".
ארז בנוביץ', מנכ"ל mitsoft, היה חריף יותר בדבריו בכל הנוגע למחויבות שצריכה לקחת על עצמה ישראל בנוגע לשילוב של ערבים וחרדים בהיי-טק. "אנחנו נמצאים בנקודה קריטית", אמר. "חשוב מאוד שהמגזר העסקי הישראלי היהודי ישלב כמה שיותר ערבים ישראלים כדי להגדיל את התל"ג. זו משימה חשובה ברמה של הכלכלה הישראלית. אם לא נשלב ערבים וחרדים בהיי-טק, לא נצליח לעבור את מחסום ה-30-32 אלף דולר תל"ג לנפש ולהגיע ל-40 אלף דולר. ההיי-טק הישראלי הצליח לאורך שנים לחבר אליו את המגזר הרוסי ואת הנשים. לפני חמש שנים החל קרון החרדים להתחבר לרכבת ההיי-טק, ועכשיו צריך שגם הערבים יתחברו לרכבת".
יאסר עוואד, מנהל פרויקט ייצוג הולם והעדפה מתקנת מעמותת סיכוי, אומר כי בשנים 2005-2006 מי שהשתלב בהיי-טק הישראלי היו רק ערבים שנחשבו לגאונים. "באחת הפעמים שנפגשתי עם מנכ"ל חברת היי-טק בכירה, שאלתי אותו כמה עובדים הם ערבים מתוך 3,200 העובדים שהוא מעסיק. הוא התחיל לגרד בראש ושאל אותי למה זה בעצם חשוב. אם במדינה הזאת, שמגזר המיעוטים בה מהווה 20% מהאוכלוסייה שלה, לא נקבל ייצוג דומה בענף ההיי-טק - זו בעיה".
"יש יתרון בהעסקת מהנדס ערבי"
עוואד טוען שהממשלה יכולה לעשות הרבה יותר לטובת שילוב ערבים בהיי-טק, בייחוד במכרזים הממשלתיים שהיא מפרסמת. "לממשלה יש אחריות למה שקורה בענף ההיי-טק, בבנקאות ובענפים יוקרתיים במשק הישראלי. אם היא בעצמה לא משלבת ערבים, מדוע שאחרים ישלבו? הממשלה מפרסמת מכרזים בהיקף של מיליארדי שקלים. חלק מכך צריך ללכת לאוכלוסייה הערבית".
יעל כהן-שרון מעמותת קו משווה סיפרה כי לא מעט חברות היי-טק ישראליות עדיין נמנעות מלפתוח דלת רחבה למועמדים ערביים. "ישנן hp, אינטל, צ'ק פוינט וחברות נוספות שמעסיקות עובדים ערבים, ויש רבות אחרות שעדיין לא. אני מנסה להראות להן שיש דווקא יתרון בהעסקת מהנדס ערבי. כיום חברות מחפשות יצירתיות וזווית מחשבה שונה, ואצל מהנדסים ערבים יש את התכונות האלה".
למובטלי ההיי-טק הערבים מציעה כהן-שרון לא להתייאש: "יש לכם המון מה לתת. ההיי-טק הישראלי עובד בסביבה מערבית עסקית. צריך ללמוד את חוקי המשחק. צריך המון יוזמה כדי למצוא עבודה, וחלק מהיוזמה מוטל עליכם. צריך להצטיין. צריך לדעת אנגלית טובה. תגיעו לראיונות עבודה בביטחון. אתם לא מתחת לאף מועמד. למדתם בטכניון. וגם אם למדתי במכללה, תפגינו גאווה. יש לכם מה לתרום".
"צריך לחבר גם את הערבים לרכבת ההיי-טק הישראלי"
מאת גיא גרימלנד
6.6.2010 / 7:09