לדברי אנדרו ליליקו, כלכלן ראשי במכון policy exchange, "יש סיכוי אפסי שהיורו ישרוד עם החברות הנוכחיות בגוש היורו. יוון ודאי תגיע לחדלות פרעון, ונשאלת השאלה האם תתרחש שם הפיכה כלשהי - להערכתי יש סיכוי של 25% שאירוע שכזה יתרחש ב-5 השנים הקרובות".
דאגלס מקוויליאמס, מהמרכז למחקר כלכלי ועסקי (cebr) אמר כי המטבע האחיד "עשוי שלא לשרוד גם את השבוע הקרוב".
דיוויד בלנצ'פלאואר, מרצה במכללת דרטמות' ובעבר חבר בבנק המרכזי של בריטניה, מעריך כי ייתכן שגרמניה תפרוש מגוש היורו על רקע סירובה לממן את חובות חברותיה לגוש היורו. לעמדה זו הצטרפו 4 כלכלנים.
פיטר וורברטון מחברת הייעוץ economic perspectives מעריך כי גרמניה תעזוב, וייתכן גם כי מדינות נוספות ממרכז ומזרח אירופה יצטרפו לגוש היורו. להערכת וורברטון, היורו ישרוד אך לא במתכונתו הנוכחית, וייתכן כי יתווסף לו מנגנון ליציאה וכניסה לגוש.
טים קונגדון מחברת המחקר אינטרנשונל מונטרי ריסרץ' מעריך כי 4-3 מדינות במשבר ייאלצו לפרוש מגוש היורו, והוסיף כי יתכן שהחיכוכים בין צרפת וגרמניה יובילו לפירוקו המוחלט של המטבע האחיד.
משבר החובות של יוון הוביל לבהלה כללית באירופה וחשף חולשות במנגנון גוש היורו שעד כה היו נסתרות. האיחוד האירופי נאלץ להשיק תכנית סיוע בשווי כטריליון דולר על מנת להרגיע את השווקים, אך בכך לא תמו החששות והיורו המשיך להיחלש. מלבד יוון, גם ספרד, פורטוגל, איטליה ואירלנד נחשדו כי מצב חובותיהן יקשה עליהן להחזירם, ובסוף השבוע האחרון הצטרפה גם הונגריה לקבוצת המדינות הנחשבות בעייתיות - אף כי ממשלתה הכחישה כי מצבה בעייתי.
ממשלת הונגריה ניסתה להרגיע את חששות המשקיעים ביום שבת כאשר סתרה את דובר הממשלה שאמר כי הונגריה קרובה לחדלות פירעון. "הדיבורים על חדלות פירעון הם מוגזמים, ואם הם מגיעים מפיו של עמית שלי,זה מצער מאוד", אמר שר הפנים מיהלי וארגה, לשעבר שר האוצר.
ביומיים האחרונים טילטלו בכירים בממשלת הונגריה את השווקים, כאשר טענו שהממשלה הקודמת זייפה נתונים כלכליים ומאזנים וכי הונגריה הולכת בדרכה של יוון. כלכלנים ואנליסטים עם זאת, הופתעו מהדיווחים, ויש שאמרו כי מדובר בתמרון פוליטי שהוביל לפרסומם. נציב הכלכלה באיחוד האירופי, אולי רן, אמר כי הונגריה ביצעה התקדמות רצינית וכי טענות בדבר חדלות פירעון הן מטעות.
לאחר שמשבר החוב של יוון חשף את חולשת הפיקוח התקציבי של כלכלת גוש היורו, מתברר כי ממשלותיהן של 16 המדינות החברות בגוש היורו החמיצו את דרישות התקציב של האיחוד האירופי ב-57% מהזמן, מאז שאימצו את מטבע היורו. חוקי התקציב של האיחוד מגבילים את יחס החוב תמ"ג ל-60% ואת הגירעון התקציבי ל-3% מהתמ"ג, כפי שנקבע באמנת מאסטריכט של האיחוד האירופי.
מבין הכלכלות של החברות בגוש היורו, מאז החל המטבע להיסחר ב-1999, בלגיה ואיטליה לא עמדו באחת מהדרישות או בשתיהן במהלך כל 11 השנים. יוון לא הצליחה גם היא לעמוד ביעדי החוב והגירעון של האיחוד, אפילו פעם אחת לאורך תשע השנים שחלפו מאז החלה להשתמש במטבע זה. פינלנד ולוקסמבורג הן שתי המדינות אשר עמדו בשני היעדים בכל שנה מאז היווסדו של גוש היורו.
"גוש היורו כולו התייחס בצורה משוחררת מידי למגבלות החוב של אמנת מאסטריכט, וכעת הן משלמות את המחיר", אמר בשבוע שעבר פרופסור קנת רוגוף מאוניברסיטת הרווארד, כלכלן ראשי לשעבר של קרן המטבע הבינלאומית (imf).
לדברי הכלכלן האמריקאי ג'וזף שטיגליץ, "גוש היורו לא צריך איחוד פיסקלי כדי לשרוד, אך מה שהוא צריך הוא סוג מסוים של סיוע ותוכנית יותר ממוסדת מהתוכנית הקיימת. יש סיכון כי גוש היורו לא ישרוד, וזה המחיר שהמדינות צריכות לשלם", כפי שאמר לפני כשבועיים.
סקר של ה-"סאנדיי טלגרף": "היורו ימות תוך חמש שנים"
סוכנויות הידיעות
6.6.2010 / 12:59