פסק זמן במלחמת הרשויות נגד גני האירועים הבלתי חוקיים

>> במלים פשוטות, פסק הדין של השופטת מיכל אגמון-גונן גורס שלוועדות התכנון והבנייה נוהלי פסילה אוטומטיים לגבי גני אירועים שקמים על קרקעות חקלאיות, המגובים בפרשנות קיצונית לתוכניות המתאר ומדיניות שאינה בהכרח מתיישבת עמן - ולזה היא אינה מוכנה לתת יד.

שלא תהיה טעות - המלחמה הזו מוצדקת. גני האירועים הבלתי חוקיים נהפכו לתעשייה שגורפת מיליונים, תוך צפצוף בוטה על החוק ועל הרשויות, כשהיזמים מנצלים את ריפיון הפיקוח על הבנייה במדינה. אפילו כשהרשויות פועלות נגד מקומות כאלה - כולל זה הנוכחי - ההליכים אורכים שנים ובעלי המקומות פועלים להאריכם עוד יותר, כדי לגרוף עוד מיליונים מהמשך הפעלת העסקים.



עם זאת, הפעלת "נוהל אוטומטי" לפסילת מקומות אלה, שאם יאומץ בעצם לא יהיה ניתן להקים גני אירועים, הוא מעשה שגוי. תוכניות לגנים יש לבדוק מתוך נכונות אמיתית לתת להן אישור, אלא אם באמת הדבר אינו ניתן (וברוב המקרים נראה שהדבר באמת לא ניתן).



ואולם במקביל יש לאכוף את החוק ביד קשה נגד המצפצפים עליו. גם במקרה הנוכחי, גן האירועים הוקם על אף שלמקום יש היתר להקמת חממות בלבד. נכון שכתב אישום נגד בעלי המקום על עבירות הבנייה שלהם תלוי ועומד, אבל הציבור יתקשה להתפעל מהליכי אכיפה שאורכים שש שנים.