להציל את הקשרים העסקיים עם טורקיה

>> ב-5 בנובמבר 2002, שלושה ימים בלבד לאחר בחירתו של רג'פ טייפ ארדואן לכהונתו הראשונה כראש ממשלת טורקיה, הוא כינה את מדיניות ישראל בשטחים כטרור של מדינה.

בשנים שחלפו מאז אותה הצהרה חווינו משברים רבים ותכופים בין ישראל לטורקיה, אך הוכח כי לחיים יש כנראה דינמיקה משלהם. מערכת יחסי הסחר האזרחי בין המדינות שיגשגה לרמות של יותר מ-3 מיליארד דולר בשנה, התעשיות הצבאיות נהנו מחוזים עתירי ממון ושיא של 560 אלף ישראלים ביקרו בטורקיה ב-2008. האם משבר המשט יישכך גם הוא בצורה דומה, או שמא הפעם חצו שני המדינות את הרוביקון ופניהן לעידן של עוינות וחוסר שיתוף פעולה?



בימים האחרונים נדמה שהמשבר הנוכחי משמעו שיתוק מוחלט של מערכת יחסי הסחר והתיירות הישראלית לטורקיה. לאור ההתבטאויות הקשות של הצמרת הפוליטית הטורקית ופרצי הזעם ברחוב הטורקי, נראה שכל קשר בין חברות ישראליות וטורקיות בעתיד הקרוב מוטב שייערך רחוק מהעין הציבורית ובוודאי רחוק מזרקורי התקשורת.



טורקיה היא יעד יצוא מרכזי לתעשייה הישראלית. לפי נתוני מכון היצוא, 650 מפעלים וחברות ישראליות נמצאות במעגל העסקי עם טורקיה וניתן להניח שחלקן יבקשו למצוא דרכים יצירתיות להמשיך את הקשר הכלכלי המניב שנבנה בעמל רב. האתגר האמיתי הוא שמירה ובניית קשר עם חברות במגזר הפרטי בטורקיה שאינן מושפעות ישירות מדרגים פוליטיים.



אחד התחומים לשיתוף פעולה עם הטורקים אותו חשוב לקדם הוא תחום המחקר והפיתוח הטכנולוגי בתעשיות היי-טק מגוונות. רק באחרונה הוכרזה קרן מו"פ משותפת לישראל ולטורקיה שבמסגרתה הוקצו 6 מיליון יורו לקידום מיזמי מו"פ משותפים בין שני העמים. אנשי עסקים טורקים העידו פעמים רבות על הערכתם הרבה להישגי ההיי-טק הישראלי, וסיפורי הצלחה בטורקיה של חברות ישראליות כמו אורפק ונטפים מהווים הוכחה לפתיחות הטורקית למוצרים ישראליים מתקדמים טכנולוגית.



רק לפני כחודשיים ביקרה בישראל משלחת של בכירי ארגון התעשיינים המייצג את החברות והמפעלים החשובים של טורקיה. הביקור נערך לבקשתם של הטורקים ששמו להם למטרה לעודד את עמיתיהם הישראלים לשוב ולהרחיב את בסיס העסקים המשותפים גם לנוכח המשבר הפוליטי המחריף בין שתי המדינות. בעקבות הביקור הוסכם על ביקור מקביל של בכירי המשק הישראלי בטורקיה, ויש לעשות מאמץ עילאי לקיים את הביקור למרות המשבר ואולי דווקא בעטיו.



לעומת זאת, התמונה לגבי תיירות ישראלית לטורקיה נראית על פניו כמעט חסרת סיכוי. בנוסף לחשש המובן של ישראלים מהתנכלות בעת ביקור בטורקיה, צריך להבין את המשמעות המכרעת שיש לפעילותם של סיטונאי התיירות המרכזיים בישראל הנוטים כבר עתה לצמצם אם לא לבטל לחלוטין את פעילותם בטורקיה. חברות כמו קשרי תעופה, השטיח המעופף, קווי חופשה ואשת טורס מפקידים בידי מלונאים טורקים סכומי כסף ניכרים בתחילת כל עונת תיירות כדי לשריין חדרים במלונות ובקלאבים המרכזיים באנטליה, מרמריס ובודרום, כמו גם לשריין מטוסים של חברות צ'רטר טורקיות שיטיסו ישראלים לחופשות הכל כלול.



משבר היחסים עם טורקיה לאחר מבצע עופרת יצוקה גרם לסיטונאים הגדולים נזקים כספיים ניכרים ועתה, לאור המשבר הנוכחי, נדמה כי מלאה הסאה ומידת נכונותם להפקיד כספים בטורקיה תצומצם הרבה יותר אם לא תתבטל לחלוטין.



הכותב הוא סגן יו"ר מועצת העסקים ישראל-טורקיה