תעסוקת חרדים - אפשר לפתור את הבעיה

>> הדו"ח האחרון של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית העריך כי הגידול המהיר בשיעור החרדים באוכלוסייה יעלה בשנים הבאות את חלקה של אוכלוסיית הלא עובדים בישראל.

לפי הדו"ח, פריון העבודה של העובדים החרדים יישאר נמוך בשל לימודים במסגרות שאינן מכשירות את משתתפיהן ואינן מקנות להם כלים ראויים להשתלב בשוק עבודה תחרותי. כתוצאה מכך, הפגיעה באוכלוסייה החרדית תעמיק, ושיעור העוני בקרבה אף יגדל. להערכת הדו"ח, להתפתחויות בקרב אוכלוסיית החרדים ובקרב אוכלוסיות אחרות יהיו השלכות שליליות על הכלכלה הישראלית.



ההערכות והשלכותיהן על שוק העבודה מופיעות בתחזית שערך פרופ' דן בן דוד, מנהל מרכז טאוב, המתבסס על מגמות התעסוקה של האוכלוסייה החרדית ב-30 השנים האחרונות. לו התחזית היתה מתבססת על מגמות התעסוקה של החרדים בעשור האחרון, אזי היתה מתקבלת תמונה שונה מזו שהוצגה לציבור, שכן בעשור הנוכחי חל גידול משמעותי בשיעור התעסוקה של נשים חרדיות מ-40% ל-50%, וגדל במעט גם שיעור העובדים בקרב גברים חרדים שהגיע לכ-40%.



הבעיה העיקרית בתחזית של בן דוד היא חוסר יכולתה לצפות שינויים המתפתחים במהלך שנות התחזית. איזה משקל, אם בכלל, העניק מרכז טאוב לעובדות הבאות בתחזית שערך: אלפי גברים חרדים המבקשים להתגייס ליחידות הטכנולוגיות בצה"ל, העובדה שצעירים חרדים רבים מבקרים בחנויות ספרים והגידול שחל בהיצע החרדים המבקשים ללמוד באקדמיה. ולבסוף, הרמזים הברורים המתגלים בסקרים לכך שצעירים חרדים אינם מרבים להתייעץ עם רבנים בנושאי תעסוקתם, שכן תחום זה, כנראה, שייך למרחב הפרטי של קבלת החלטות בשיעור גבוה מכפי סברנו. מדובר בשינויים רבים העוברים על החברה החרדית בהתייחסותה לתעסוקה, שינויים שלהם סיכוי טוב להתגבש בהדרגה ולהגדיל בשנים הבאות את מספר העובדים החרדים, נשים וגברים כאחד.



בשנים האחרונות אנו מרבים לעסוק בשילוב גברים חרדים בעבודה, וכך גם עושה דו"ח טאוב, עד כי הוא אינו מזהה שאבטלת נשים חרדיות תהפוך בשנים הקרובות לבעיה מרכזית בתעסוקת חרדים. כיום מסיימות כ-5,000 חרדיות בשנה סמינרים למורות, ואולי רק לכ-1,000 מהן תימצא עבודה. הבוגרות הנותרות ייהפכו למובטלות מכיוון שזה שנים רבות לא נוצרו מקומות עבודה מחוץ לשירותים הציבוריים במגזר החרדי. הבעיה היא דווקא היעדר מקומות עבודה, בעיקר בשל רצונה של הקהילה להמשיך ולקיים אורח חיים לפי דרכה, ולמקם את מקומות העבודה בקרבת המגורים ובכך להקל על שילוב בין עבודת נשים לעבודות הבית.



זה שנים רבות שבתמ"ת מתמקדים בפתרונות המדגישים את הטיפול בהתרת חסמי השכלה והכשרה של אוכלוסייה זו, בעוד שאין אנו מעניקים את המשקל הראוי להיעדרם של מקומות עבודה ההולמים את תרבותם ואת אורח חייהם של החרדים. לכן, אם ברצוננו לגרום לשינוי משמעותי במצב התעסוקה של חרדים, עלינו להעלות לראש סדר העדיפויות את הסיוע ביצירת מקומות עבודה המתאימים לאוכלוסייה זו.



מסקנתו של מרכז טאוב כי תעסוקתם של חרדים נעה לכיוונים שיפגעו בכלכלת ישראל בשנים הבאות היא שגויה, ויש בה כדי להפחיד ולהדאיג ציבורים רחבים בישראל ולעודד קובעי מדיניות לאמץ תוכנית קיצונית ביחס לאוכלוסיית זו. ניתן לשפר את מצב התעסוקה של אוכלוסיית החרדים אם נשכיל לבנות במשותף עמם תוכנית תעסוקה מקיפה לטווח הארוך שתציב פתרונות שיתאימו לאורח חייהם.



הכותב הוא מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת