ניו יורק טיימס
>> ביום שישי יחלו 32 נבחרות כדורגל מרחבי העולם את המאבק בטורניר המונדיאל על הזכות להניף את גביע העולם בדרום אפריקה. בעבור רשתות הטלוויזיה המתכוננות לסיקור המונדיאל, שנחשב אחד מאירועי הספורט הגדולים בעולם, האתגר גדול כמעט באותה המידה. גביע העולם צפוי לספק להן זריקת עידוד בשיעורי הצפייה ובתעריפי הפרסום. ואולם, בעקבות הזינוק במחירי זכויות השידור בטלוויזיה, רק חלק קטן מהן באמת ירוויח מהאירוע.
חלק מערוצי הטלוויזיה המרכזיים והחינמיים חישבו ומצאו כי המחירים לא כל כך משתלמים, והחליטו לוותר על זכויות השידור לטובת יריביהם - ערוצי טלוויזיה בתשלום, שבעבר התקשו לשדר את גביע העולם. באירופה, במזרח התיכון ובחלקים של אסיה, ישודרו יותר משחקים בערוצי פרימיום בכבלים או בלוויין מאשר בערוצים רגילים.
"במדינות מסוימות, כדי לצפות בכל המשחקים צריך לאמץ שינויים בסגנון החיים: או שתצטרכו לרכוש ערוצים בתשלום, או שתצטרכו ללכת לבר", מסביר קווין אליי, מנהל חברת המחקר פיוצ'ר ספורט אנד אנטרטיינמנט.
צמיחה בהכנסות מפרסום
בעוד שחברות המציעות ערוצי טלוויזיה בתשלום הבטיחו כבר מזמן את זכויות השידור לליגת הכדורגל האירופית, רשתות השידור המסחריות והציבוריות נאחזו בזכויות השידור של גביע העולם ברוב מדינות אירופה, שהן שוק הטלוויזיה הגדול ביותר למונדיאל.
עם זאת, החל בגביע העולם שנערך ב-2002 בדרום קוריאה וביפן, ספקיות הערוצים בתשלום באירופה קנו דריסת רגל, משום שהפרשי השעות בין אירופה לבין אסיה הפכו את מהמשחקים לפחות אטרקטיביים בעבור רשתות השידור המרכזיות. כיום, בשעה שהערוצים המסחריים ורשתות השידור הציבוריות נאבקים במגבלות תקציב, ספקיות הערוצים בתשלום, שעברו את המיתון בהצלחה גדולה יותר, ממשיכות להרוויח.
בצרפת, למשל, שמונה מתוך 64 משחקי גביע העולם ישודרו באופן בלעדי בערוץ בתשלום קאנאל פלוס. הערוץ הצליח להשיג את זכויות השידור לאחר ש-tf1, רשת שידור מסחרית שרכשה את הזכויות לכל המשחקים, נאלצה למכור ליריבותיה זכויות שידור של משחקים בחורף שעבר בעקבות צניחה בהכנסותיה מפרסום בתקופת המיתון.
"העמלות על זכויות השידור זינקו כל כך, שרשתות רבות לא יוכלו לכסות את העלויות באמצעות הכנסות מפרסום בלבד", אמר טים וסטקוט, אנליסט בכיר בחברת המחקר סקרין דייג'סט בלונדון. בחברה מעריכים כי הטורניר יתרום 1%-2% לצמיחת ההכנסות העולמיות מפרסום בטלוויזיה ב-2010.
בעבור רשת כמו tf1, אמרו בסקרין דייג'סט, שיעורים אלה מגלמים תוספת של 20-30 מיליון יורו בהכנסות. ואולם, tf1 הוציאה 120-152 מיליון יורו על הזכויות ועל פי הדיווחים הצליחה להחזיר רק 33 מיליון יורו מהסכום ממכירת משחקים.
בכמה ממדינות אירופה, ספקיות הטלוויזיה בתשלום רכשו את הזכויות לרוב המשחקים. בספרד, סוגכייבל מחזיקה בזכויות בלעדיות לשידור 40% מהמשחקים. באיטליה, סקיי איטליה תשדר 40% מהמשחקים באופן בלעדי.
הרגולטורים של תחום התרבות באירופה עדיין דורשים שמשחקים חשובים ישודרו בערוצים חינמיים. באופן טבעי אלה הם משחקי הגמר, חצאי הגמר וכל משחק שבו מעורבת הנבחרת הלאומית של השוק המקומי. עם זאת, בבריטניה הטורניר כולו כפוף לחוקים כאלה, כך ששידורי גביע העולם יתחלקו בין רשת bbc הציבורית ל-itv המסחרית.
במדינות קטנות יותר באירופה רשתות שידור ציבוריות עדיין שולטות בשידורי גביע העולם במסגרת הסכם קולקטיבי בין פיפ"א, הגוף האחראי על הטורניר, לבין איגוד השידור האירופי, שמייצג את רשתות השידור הציבוריות.
הסכם דומה נחתם בין פיפ"א לבין איגוד רשתות השידור של דרום אפריקה, ובכך סיפק לצופים בכל המדינות שמדרום לסהרה גישה חופשית לכל המשחקים. עם זאת, בחלק ממדינות צפון אפריקה והמזרח התיכון האוהדים ייאלצו לשלם. אל ג'זירה, המחזיקה בזכויות השידור לרוב האזור, מאפשרת צפייה במשחקים בכמה מדינות רק באמצעות ערוצי פרימיום.
בחלק מהמדינות, שבהן ספקיות הטלוויזיה בתשלום מחזיקות בזכויות בלעדיות לשידור המשחקים, קמה מחאה מצד האוהדים. אוהדים מסינגפור, למשל, פתחו קבוצה בפייסבוק שקוראת להטיל חרם על המשחקים המשודרים בערוצים בתשלום של הספקיות סינגפור טלקומיוניקיישנס וסטאר-האב, בטענה שהן גובות סכומים מופרזים תמורת הצפייה במשחקים.
350 מיליון צופים בממוצע
בהתקשרות עם הערוצים בתשלום הצליחה פיפ"א להשיג הכנסות גבוהות ממכירת זכויות השידור. מכירת זכויות השידור ברחבי העולם הכניסה לארגון 2.15 מיליארד דולר - עלייה של 53% מהמשחקים של 2006, לפי חברת המחקר ספורטקל.
לדברי אזקיאל אבטן, חוקר בכיר בספורטקל, "תמיד יש חילוקי דעות בתעשיית הספורט בין מקסימום הכנסות לבין מקסימום סיקור, שחשובים כדי לשמור על שביעות רצונם של נותני החסות. פיפ"א עשתה עבודה טובה למדי בשני התחומים".
בעוד שהקהל בחלק מהשווקים כבול לתשלום, צפויים שיעורי הצפייה לגדול במקומות אחרים, בהם בארה"ב. זכויות השידור בארה"ב משותפות לרשת abc המשדרת בחינם ולערוץ הכבלים espn - שניהם בבעלות וולט דיסני - לכן ליוניויז'ן, ערוץ בשפה הספרדית.
בעקבות ההתעניינות הגוברת בארה"ב במונדיאל, espn מקדמת את האירוע במרץ. הרשת אף הודיעה על תוכניתה לשדר כמה מהמשחקים בתלת-ממד. ברחבי העולם, מעריך אליי מפיוצ'ר ספורט אנד אנטרטיינמנט, הקהל במונדיאל הקרוב צפוי לגדול ב-5% לעומת טורניר גביע העולם שנערך ב-2006 בגרמניה. כמה מהמשחקים בשידור חי ימשכו בממוצע 125 מיליון צופים, אמר אליי - שיעור צפייה דומה לזה של הסופרבול - משחק הגמר של ליגת הפוטבול האמריקאית. להערכתו, מספר הצופים הממוצע בשידורים חיים בגביע העולם צפוי להגיע אף ל-350 מיליון.
שיעורי הצפייה תלויים מאוד בזהות הנבחרות שיגיעו למשחק הגמר. בעבור הרשתות, הגמר החלומי יהיה בין נבחרות ברזיל ואנגליה. זאת, לדברי אליי, משום שהשתיים משכו באופן היסטורי את המספרים הגבוהים ביותר של צופים בטלוויזיה. הזיווג הפוטנציאלי הכי פחות מוצלח: ניו זילנד נגד צפון קוריאה.
הקרב על המונדיאל: הערוצים בתשלום הבקיעו גול לברודקאסט
מאת אריק פאנר
7.6.2010 / 7:05