בעלי ההון מסתתרים מאחורי הצרכנים

>> בימים האחרונים אנו עדים להסלמה במאבקן של חברות הסלולר נגד החלטת שר התקשורת משה כחלון להגביר את התחרות בשוק הסלולר. באופן מאוד לא מפתיע, מי שמוביל את המאבק היא פרטנר, שמנסה בכל כוחה למנוע את רוע הגזירה.



האסטרטגיה של פרטנר מעידה בעיקר על מצוקתה. היא מנסה לדחות את ההפחתה בדמי הקישוריות שצפויה לספטמבר, באמצעות העלאת העניין לדיון בוועדת התעריפים, בראשותו של אמיר חייק. פרטנר יודעת כי הוועדה תיתן את המלצותיה בעוד מעט פחות משנה, מה שיעניק לה עוד שנה של רווחים מנופחים על חשבון לקוחותיה.

פרטנר לא מסתפקת בניסיון הדחייה הנואש, וחוזרת על האיום השחוק כי ההפחתה בדמי הקישוריות תאלץ אותה לפגוע בשירות הלקוחות ובאיכות הרשת. היא מנסה לשכנע אותנו כי זהו אינטרס ציבורי שהיא תמשיך ליהנות מרנטה מונופוליסטית, אחרת היא תעשה את הנורא מכל ותפגע בשירות שלה עצמה.



אז הגיע הזמן לשים את הדברים על דיוקם. פרטנר לא תושפע באופן מהותי מהפחתת דמי הקישוריות ל-4.14 אגורות, או אפילו לאפס אגורות. המתגים המתוחכמים שנמצאים במרתפיה לא יעצרו אפילו לרגע את מלאכת ניתוב השיחות ללקוחותיה ומהם. אל דאגה, גם ביום שלמחרת ההפחתה אפשר יהיה להשיג את כל לקוחות החברה בטלפון הסלולרי. חברת הסלולר תמשיך לייצר תזרים מזומנים אדיר ולעמוד יפה בהתחייבויותיה ללקוחות, לספקים ולבעלי החוב שלה.



הבעיה היא לא של פרטנר החברה. חברה שמרוויחה כ-40 אגורות על כל שקל שהיא גובה מ-3 מיליון לקוחותיה, מסוגלת לספוג מכות. הרווח השנתי שלה, שצפוי להסתכם השנה בכ-1.3 מיליארד שקל, יכולה לספוג בשקט פגיעה של כמה עשרות ואף מאות מיליוני שקלים.



מי שלא יוכל לספוג ירידה ברווחיות הם בעלי המניות, או ליתר דיוק בעלי השליטה. אילן בן דב, בעל הבית של פרטנר, רכש באוגוסט 2009 מניות של החברה בשווי של 4.8 מיליארד שקל. הוא עשה זאת עם הון עצמי של כ-610 מיליון שקל - רק 13% מהיקף העסקה. היתר מומן בחוב מהציבור, מהבנקים ומהאצ'יסון, שמכרה לו את המניות.



הבנקים והגופים המוסדיים שמחו להעניק לבן דב את האשראי הנוח, מאחר שהאמינו כי חברות הסלולר ימשיכו לחלוב את הציבור שנים רבות. הם הניחו כי זרם הרווחים החריג שלהן יימשך לפחות עוד ארבע שנים, אז יחזיר בן דב חלק ניכר מחובו.



ואולם נראה כי המציאות מעט שונה מהתחזיות. למשרד התקשורת הגיע שחקן חדש שלא הסכים לרקוד כמו קודמיו לצלילי החליל של בעלי ההון. הוא זיהה מיד את העוול שנגרם לאורך שנים לצרכני הסלולר והחליט לטפל בעניין. אם אכן כחלון יצליח להגביר את התחרות בשוק הסלולר, צפוי הצרכן הישראלי ליהנות אך חברות הסלולר יספגו ירידה ברווחים.



פרטנר אמנם תוכל להמשיך לעמוד בחוב שלה, אך כנראה שתידרש לקצץ את היקף הדיווידנדים שתחלק בשנים הקרובות. קיצוץ כזה ירעיד את פירמידת המימון שבנה בן דב במטרה להשתלט על פרטנר.



הפחתת הקישוריות והגברת התחרות בענף היא לא הבעיה של חברות הסלולר, אלא של בעלי השליטה הממונפים שלהן. פרטנר ומנהליה המוכשרים יידעו לנווט היטב את האונייה גם בתחרות סוערת. הם יידעו לתת שירות טוב ללקוחותיהם ואיכות רשת מהשורה הראשונה, גם אם יצטרכו לוותר על כמה עשרות מיליונים שקלים בשורת הרווח הרבעוני.



האיומים של פרטנר ריקים מתוכן. הם לא יוכלו להזניח את הלקוח. נראה אותם מקצצים את שירות הלקוחות או את מאמצי שימור הלקוחות בזמן שמצטרף לשוק שחק רביעי רעב, שחייב לגייס מנויים מהר ככל הניתן.



מאבק על עודפי המזומנים



המאבק של חברות הסלולר אינו לטובת הצרכן. הוא גם אינו קריטי עבור בעלי המניות מקרב הציבור, המחזיקים במניות של החברות באופן ישיר, או דרך קרנות הפנסיה. אין עמית פנסיה שיקרוס אם שיעור הדיווידנד שיחלקו חברות הסלולר יירד מ-10%-12% בשנה ל-6%-7%.



המאבק של חברות הסלולר הוא על עודפי המזומנים בכיסם של בעלי השליטה. קיצוץ הרנטה המונופוליסטית של החברות עשויה לדרוש מחלקם להגדיל את הביטחונות שהעמידו בעת רכישת השליטה. לא מן הנמנע כי בן דב ייאלץ להוציא מזומנים נוספים מכיסו לשם כך. מזומנים שיש לו.



ברור כי הרגולטורים בישראל, ובהם משרד התקשורת, צריכים לעודד בעלי ההון לבצע השקעות בישראל, אך הם צריכם לעשות זאת תוך מציאת האיזון הדק בין טובת בעלי ההון לטובת הצרכנים. שוק הסלולר מוטה באופן קיצוני לטובת בעלי ההון - כך ניתן ללמוד מהתשואה הפנומנלית שרשמו האצ'יסון, איפקס וחיים סבן כשמכרו את השקעותיהם בענף בשנה האחרונה.



לפני שבועיים הוכיח זאת שוב בנק ההשקעות סיטי, שטען כי קצב החזר ההשקעה ושיעור הדיווידנד שמספקות חברות התקשורת בישראל הוא הגבוה בעולם המפותח. כל שר תקשורת ששואב את כוחו מהציבור חייב לשנות את האיזון המעוות שנוצר לאחר שנים של הזנחה.



הפחתת תעריפי הקישוריות לרמה המשקפת את העלות היא מחויבת מציאות, אך היא רק צעד ראשון. המטרה היא הרחבת התחרות וחיזוק הלקוח הפרטי. זה יקרה רק כשיכנס מפעיל נוסף, ועדיף כזה שישקיע בתשתית עצמאית. לאחר שנים שבהן שרי התקשורת דאגו בעיקר לבעלי ההון, הגיע הזמן לדאוג לצרכנים.