>> "במהלך שיחת ועידה החלטתי לשלוח מייל שהתפתח, כדרכם של מיילים כאלה, להתנהלות צדדית שניתקה אותי לגמרי מהשיחה החשובה. נכון, זה לא היה בסדר מצדי. להגנתי ייאמר שלא עשיתי זאת תוך כדי נהיגה".
את המשפט המשעשע והמוכר הזה כתב לאחרונה פיטר ברגמן, יועץ מנהיגות ומחבר הספר "point b: a shoter guide to leading a big change" בבלוג האישי שלו באתר "הרווארד ביזנס ריוויו".
בפוסט שכותרתו "איך (ולמה) לעצור את המולטי-טסקינג", טען ברגמן כי "עשיית כמה פעולות בעת ובעונה אחת היא טריק שאנו מפעילים על עצמנו במחשבה שככה אנחנו עושים יותר, אלא שאנו לא באמת עושים במקביל, אלא עוברים במהירות מפעולה לפעולה, מפריעים לעצמנו, קוטעים את קו המחשבה ומאבדים זמן יקר. מחקרים רבים מוכיחים כי התחושה שאנו עושים יותר לא נכונה. מעשית אנחנו בעצם פוגעים בפרודוקטיביות שלנו".
ברגמן צודק. מחקר שפורסם ב-2005 נערך על ידי חוקרים ממחלקת הפסיכולוגיה באוניברסיטת לונדון, שבדקו יותר מ-1,000 נחקרים. החוקרים גילו כי שימוש מוגבר במיילים ומסרונים פוגע באינטליגנציה. מהמחקר עולה כי משתמשים כבדים עלולים לאבד זמנית עד 10 נקודות איי.קיו - פי שניים ממעשני מריחואנה.
"אנשים שבאופן קבוע עוצרים פעולה אחרת כדי לענות למייל או לאס.אמ.אס יוצרים עומס על המוח, והוא מתפקד טוב פחות", אומר ד"ר גלן ווילסון, שעמד בראש המחקר. ה"אינפומניה", התמכרות למקורות המידע, מפחיתה באופן דרמטי את חדות המחשבה של העובד, הוא מסביר.
מכורים מתבלבלים יותר
אם החשש לפגיעה באיי.קיו לא תפחית את הלהטוט הטכנולוגי שלכם, אולי מחקר נוסף יעשה את העבודה. ברגמן, שטוען כי בהכירו היטב את הישראלים וכמה המולטי-טסקינג חשוב להם, מתייחס בפוסט למחקר מאפריל 2009 של שלושה חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד (בהם אחד ששמו אייל אופיר). המחקר בדק את מידת היכולת של מכורי מולטי-טסקינג טכנולוגי לדלג בין מטלות, שהרי סביר להניח שמי שמיומן בפעילות מתמשכת כזו יידע להתשלט עליה טוב יותר.
קבוצת הביקורת של החוקרים היתה המשתמשים ה"קלים" בטכנולוגיה. התוצאות היו מפתיעות. "ביצועי המכורים במעבר בין המטלות היו נמוכים מביצועי המשתמשים הקלים", כותבים החוקרים. "יכולת ההבחנה בין עיקר לטפל היתה נמוכה יותר והם גילו קושי להתעלם מהפרעות שונות".
המסקנה: להטוטנות בין אס.אמ.אס, מייל וכל פעולה אחרת מחלישה את היכולת המוחית ופוגעת בתהליכי עיבוד מידע.
השבוע השקט של ברגמן
ההבנה כי מולטי-טסקינג עושה לו רע הביאה את ברגמן להכריז על ניסוי. במשך שבוע הוא נמנע מנקיטת כמה פעולות בו זמנית. כשדיבר בטלפון היה מרוכז בו בלבד, בישיבות נמנע ממשלוח אס.אמ.אסים או מיילים, בפגישה פנים אל פנים לא ענה לדפיקות בדלת.
"במהלך השבוע גיליתי על עצמי שישה דברים", כותב ברגמן. "הרגשתי נהדר. התפנית הדרמטית ביותר חלה במהלך המפגשים עם ילדיי. סגרתי את הנייד ופתאום הבנתי כמה הוא מפריע לי להיות אתם. רק כשלא עניתי למייל הבנתי איך עצירה קלה כל כך, לכאורה, מנתקת אותי מההתרחשות בה אני נמצא".
"התקדמתי מאוד בפרויקטים שדרשו ריכוז וחשיבה. לא נתתי לעצמי 'לברוח' מהם, ואפילו חוויתי כמה פריצות דרך משמעותיות. הלחץ האישי שלי צנח פלאים. חשתי הקלה גדולה כשלא החזקתי כמה כדורים באוויר. היה משהו נכון בסיום של דבר אחד לפני המעבר לדבר הבא.
"איבדתי סבלנות כלפי כל מה שנראה לי בזבוז זמן. מכיוון שהתרכזתי רק בפעולה עצמה פתאום כל ישיבה של שעה נראתה לי ארוכה מאוד ולא הכרחית, וכל שיחת מסדרון הפכה אותי משועמם. נעשיתי חסר סבלנות כלפי בזבוז זמן. גיליתי שיש לי המון סבלנות למה שעוזר לי לנצל את זמני באופן יעיל ומהנה.
"כשדיברתי עם אשתי לא רצתי לשום מקום, כשהתלבטתי בעניין מסוים הקדשתי לו את כולי. שום דבר לא התחרה על תשומת הלב שלי, ויכולתי לשקוע לתוכו. בהפסקת המולטי-טסקינג אין חסרונות. כל הפרויקטים הושלמו, לא נהפכתי לצוואר בקבוק ואיש לא היה מתוסכל כי לא קיבל תשובה בשנייה שבה שלח את המייל. הכל היה בסדר".
את שש התובנות האלה מסיים ברגמן בעצה שעשויה להועיל למי שחושש כי לא יוכל להיגמל מההתמכרות: "הדרך הטריוויאלית והטובה ביותר להימנע מפיתויים היא לסגור אותם", הוא אומר. "לכן כדאי לכבות מחשב או נייד במהלך עשייה של פעילות אחרת. במקביל חשוב לקצר לוחות זמנים. קצרו ישיבות בחצי, צרו דד ליינים קצרים במיוחד. כשדברים קורים מהר קל יותר להתעלם מהפרעות חיצוניות. ולבסוף, אל תכעסו על עצמכם אם חטאתם לרגע. כשבני דניאל בן השנתיים מטפס על ברכיי ודורש לראות סרט במחשב, אני מפצל את המסך. לעתים אין ברירה".
nihul@themarker.com
מולטי-טסקינג פוגע באינטליגנציה
מאת טלי חרותי-סובר
7.6.2010 / 7:05