בעלי איגרות החוב של שפיר: נפנה לבית המשפט

>> המאבק בין בעלי איגרות החוב של חברת הנדל"ן שפיר פרויקטים לבעלי החברה עצמה, האחים שפירא, עולה מדרגה. באסיפת בעלי האג"ח שהתקיימה אתמול החליטו המחזיקים לפנות לערכאות משפטיות, לאחר שהמשא ומתן עלה על שרטון.



התשלום הראשון של אג"ח מסדרה א' של שפיר פרויקטים אמור היה להיפרע לפני כמה ימים, לאחר דחייה של חודשיים. סך חובה של החברה לבעלי האג"ח מגיע ל-123 מיליון שקל. זאת, לאחר שהחברה וחן שפירא ביצעו רכישה עצמית של איגרות בשווי של 22 מיליון שקל תמורת 8 מיליון שקל במחיר הנמוך ב-35% מהערך הנקוב בהנפקה.

שפיר פרויקטים הוקמה כדי להשקיע בנדל"ן במזרח אירופה. ואולם עתוי הקמתה היה אומלל - קיץ 2007 - רגע לפני המשבר הכלכלי. מאז חלפו כמעט שלוש שנים ולשפיר פרויקטים עדיין אין הכנסות. הבנייה בקרקעות של החברה ברומניה, סרביה ואוקראינה עוד לא החלה, למעט תשתיות ראשונות. החברה גם לא התחייבה עדיין לקונים או לגורמים מממנים.



שפיר מבקשת מבעלי האג"ח לדחות את התשלומים, קרן וריבית, בארבע שנים, עקב מצבה הכספי ללא ביצוע "תספורת". בעלי האג"ח כבר הסכימו לדחות את התשלומים בשלוש שנים, אך סלע המחלוקת כעת היא ערבות בעלים שבעלי האג"ח דורשים להעמיד, אם החברה לא תעמוד בהתחייבויותיה גם בעוד 4 שנים.



מחזיקי האג"ח מעוניינים לקבל תמורת הסכמתם לדחות את הפירעון פיצוי בדמות ריבית של 6% בשנה שתופקד אצל הנאמן כערבות בעלים, ובסך הכל 18 מיליון שקל שיוזרמו אליהם אם גם בעוד ארבע שנים לא ישולם להם האג"ח. שפיר הפקידה אצל הנאמן 3 מיליון שקל בלבד.



שפיר הנדסה היא חברה בת של שפיר מבנים שבבעלות האחים הראל, גיל חן וישראל שפירא. האחים שפירא מחזיקים בכמה חברות פרטיות נוספות. שפיר הנדסה היא חברה פרטית, ועל כן מצבה הכספי אינו ידוע. עם זאת, היא בעלת מוניטין של חברה איתנה, הנהנית מצבר פרויקטים משמעותי בתחום התשתיות, שכוללים גם את פרויקט נתב"ג 2000, תחנת הכוח רוטברג באשקלון, נמל אשדוד, סלילת מחלף כפר שמריהו, הרחבת משכן הכנסת, תחנת הרכבת במודיעין ומחלף עד הלום.



אלא שלא רק בעלי האג"ח מעיקים על החברה. לשפיר פרויקטים יש גם חוב של 96 מיליון שקל לבנקים, שכנגדו משועבדת קרקע ברומניה ושקבוצת שפיר ערבה לו. לחברה יש הלוואת בעלים נחותה של 34 מיליון שקל והלוואת בעלים נוספת של 48 מיליון שקל. הלוואות אלה אמורות להיפרע ב-2010.



אחד ממחזיקי האג"ח אמר אתמול: "ניסינו בכל דרך להגיע עם החברה להסכמות על מתווה סביר, אך ללא תוצאות. הם רוצים שאת כל הוויתורים נעשה אנחנו ללא כל פיצוי. אנחנו עומדים לנקוט צעדים משפטיים, כי יש תחושה שהם לא מבינים משהו אחר חוץ מאשר כוח. אנחנו חושבים שזה מחייב התנהלות אחרת, ואם לא נלך לפירוק. במשוואה הזאת, אנחנו את הנזק שלנו כבר ספגנו. הנזק שעלול להיגרם להם, בייחוד במוניטין, גדול לאין ערוך.



"אנחנו נגד האופרטוניזם וחושבים ששוק ההון צריך לנהוג אחרת. יש דוגמאות ספציפיות של בעלי הון, כמו אלי פפושדו, או אהוד בן ש"ך, שהביאו כסף מהבית. רק באחרונה קנו בירן וויסמן, גם בלי הסדר, נכסים ב-45 מיליון שקל כדי לשלם התחייבויות בזמן. גם פה מדובר על קרקעות ברומניה.



"החברה אומרת שאין לה כסף. לדעתי, חברה שבמצגת שלה לשוק ההון מציגים את 300 מיליון השקלים הנזילים בקופת החברה האם ושומרים עמוד אחד במצגת לשפיר פרויקטים, צריכה לעמוד מאחורי הגיוסים. שפיר היא אחת מחברות התשתיות הגדולות בארץ. הוויכוח על 15 מייליון שקל הוא פשוט לא ראוי. אי אפשר לדרוש בלי לתת חזרה. ההון שהם הזרימו לחברה כהלוואת בעלים הוא תחליף להון עצמי. זה כמובן סביר ונהוג בכל מקום, אבל כל פעם שהם אומרים שהם הזרימו המון כסף - מבחינתנו זו דמגוגיה".



מנגד ציין אתמול עמית בירמן, סמנכ"ל הכספים של החברה, המייצג אותה מול בעלי האג"ח: "נפגשנו עם נציגות האג"ח וניסינו להגיע להבנות. הם מגלים עמדה קשוחה מאוד והחלטותיהם לא רציונאליות. אנחנו מסכימים לממן את כל הוצאות החברה בתקופת הדחייה. אם הם ילכו לפירוק, הם יצטרכו לממן את ההוצאות בעצמם. אם ילכו לפירוק, ימכרו את כל הנכסים במכירה מהירה ואז ייגרם נזק עצום לכולם.



"הם מנהלים משא ומתן בצורת בונקר ולא משים ממנו. אנחנו לא בונקר. אמרתי להם היום (יום ראשון, ל"ז) 'יש חוב ענק אל החברה עצמה. היה ונגיע לפירוק בעוד ארבע שנים, חס וחלילה, נסכים להמחות חלק מההלוואה שלנו', כך שהם יקבלו לפנינו".



"ההשקעה בוצעה דרך שפיר פרויקטים אירופה באמצעות נכסים עם סיכון מסוים. המשקיעים ידעו לאיזה סיכון הם נכנסים. לפעמים הסיכון מתממש, אבל כולנו באותם חבילה. לחברה אין כסף לשלם. צריך להדגיש שזו לא שפיר הנדסה, אלא שפיר פרויקטים. הם לא באו לנהל משא ומתן, הם באו כדי לפרק את החברה. זה מקרה קלאסי להסדר. הם נתנו מספר ולא מוכנים לסגת ממנו".