"שנים של ניסיונות לא מיתנו שכר הבכירים"

"הניסיון המחקרי מראה שיותר משני עשורים של ניסיונות למתן את שכר הבכירים הגואה על-ידי חקיקה, פיקוח, והעצמת בעלי-מניות, לא הניבו הצלחות", כך טוענים עו"ד נתי פרלמן וגלעד נוה, בדו"ח בנושא הגבלות על שכר בכירים בחברות ציבוריות, שהוכן לבקשת חברת הכנסת שלי יחימוביץ'. בדו"ח סוקרים השניים את השינויים שחלו בשנים האחרונות, ובפרט לאחר המשבר הכלכלי האחרון, בחקיקת המדינות השונות בסוגיית שכר מנהלים בכירים.

בין היתר מפרטים בדו"ח כי בארה"ב, בעקבות התחזקות המשקיעים המוסדיים והביקורת הציבורית על שכר הבכירים, הותקנו בשנת 92' תקנות של רשות ני"ע בארה"ב (SEC), המטילות על חברות אמריקאיות חובת גילוי מורחבת של תנאי השכר של מנהלים בכירים. החובה כוללת גילוי "בהיר, מרוכז וניתן להבנה" לכלל התגמול של המנכ"ל, ארבעת המנהלים הבכירים שמתחתיו (אם משכורתם השנתית עולה על 100 אלף דולר), ושל הדירקטורים.

החברות חייבות להציג ניתוח שנתי של מדיניות התגמול שלהן, הכולל בין היתר: דו"ח באשר למדיניות התגמול ויישומה הכולל את הקריטריונים שעל פיהם נקבע תגמול המנהלים ואת הקשר בין ביצועי התאגיד בשנה האחרונה לבין התגמול; וכן, גרף הביצועים של החברה ביחס לחברות מקבילות.

לאחר המשבר האחרון, אימץ ה-SEC תיקונים חדשים לחובות הגילוי, אשר נכנסו לתוקפם בסוף פברואר 2010. בין התיקונים הוספת פרק חדש המתאר את מדיניות ונהלי החברה בתגמול כלל עובדיה, בהקשר של ניהול הסיכונים שלה ותמריצים שמעודדים נטילת סיכונים; פירוט השווי ההוגן המלא, בדולרים, בעת הענקתן של כל המניות והאופציות הניתנות למנהלים; השווי ההוגן יוצג בטבלאות המסכמות של שכר המנהלים ושל שכר הדירקטורים.

כמו כן נדרש פירוט מנגנוני בקרת הסיכונים בחברה - תיאור ארגון והליכי הבקרה, והאם הדבר נעשה בישיבות הדירקטוריון או בוועדות המשנה שלו. בנוסף, פירוט מבנה הדירקטוריון ותפקידיו - האם אותו אדם משמש הן כמנכ"ל והן כיו"ר הדירקטוריון, מדוע מבנה זה מתאים לאור מאפייניה של החברה, וכן פירוט תפקידי הדירקטוריון בהליך בקרת הסיכונים בחברה.