ח"כ גפני בוועדת הכספים: תופעת הריכוזיות במשק מתעצמת, אני מפחד שחברי כנסת יפחדו מהטייקונים

"הריכוזיות במשק מאיימת על הדמוקרטיה הישראלית. זוהי מונרכיה של בעלי ההון. עברנו את שלב התחרותיות, ואנו במצב שבו הכוח עובר בצורה מסוכנת לקבוצה קטנה של משפחות ששולטת בהמון רכיבים בחיים שלנו" ­ כך התריעה ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) בדיון שקיימה ועדת הכספים בעניין בעיית הריכוזיות במשק.



את הדיון בוועדת הכספים יזם ח"כ חיים אורון (מרצ) בעקבות הכתבות ב themarker על התגברות הריכוזיות במשק. themarker ממשיך בכיסוי הנושא ויפרסם מחר סדרת כתבות על התופעה, הבעיות שהיא יוצרת במשק הישראלי והדמויות המרכזיות שסביבן נשמעת הביקורת.



מבין 17 חברי הוועדה, נכחו בדיון על הריכוזיות (יום ב') רק שמונה חברי כנסת. בפתח הישיבה התייחס יו"ר הוועדה משה גפני לסכנה הטמונה בכוחם הרב של הטייקונים והמשפחות השולטות במשק: "תופעת הריכוזיות מתעצמת מעת לעת", אמר. "גם התקשורת והבנקים מעורבים, וזה קצת מפחיד. אני מפחד שחברי כנסת יפחדו מהטייקונים. אם אני חבר כנסת נורמלי, אני מתחיל לפחד ­ אבל אני לא מפחד, כי אני לא חבר כנסת נורמלי".



עם קבלת ישראל ל-oecd אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "יש ריכוזיות גדולה מדי במגזר הפרטי. הכוונה שלנו היא לפעול בצורה נחרצת כדי לצמצם אותה". ראש הממשלה לא רק דיבר. כיאה למנהיג, הוא ידע גם להבטיח כי יקים לצורך זה ועדה עם הרכב אישים מרשים. מאז עברו כמה שבועות ­ ודבר לא קרה. הוועדה לא הוקמה. יתר על כן, לא נעשו אפילו גישושים ראשוניים להקמתה. כיום ברור כי הדברים של נתניהו נועדו להרגיע את הפוליטיקאים ואת התקשורת, שקראו את הדו"ח הקשה של בנק ישראל על שליטת המשפחות וחברות הענק במשק הישראלי, ועל הסכנה הטמונה בכך למשק ולדמוקרטיה.



את הריכוזיות ניתן למצוא מסתתרת מאחורי כל אחת מהרעות החולות של המשק הישראלי. היא זו האחראית לכוח שיש לעומדים בראש פירמידות השליטה להשפיע על פקידי הציבור שאמורים לבקר אותם; פקידי ציבור יודעים שהמשרה הבאה שלהם אחרי שיעזבו את המגזר הממשלתי לטובת המגזר הפרטי תהיה אצל אחד מהטייקונים האלה, המחזיקים בעשרות חברות. זה לא בהכרח מקרי שאת הגל הנוכחי של התבטאויות נגד הריכוזיות במשק הוביל נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שעתידו התעסוקתי אינו נמצא בישראל והוא אינו חושש מחוסר נכונות של הטייקונים להעסיקו בעתיד.



שוק ההון הישראלי מאופיין בריכוזיות במבנה הבעלות של חברות ציבוריות, ולכן, החשיבות של חקיקה או רגולציה המקדמת שקיפות והגנה על בעלי המניות גבוהה במיוחד ­ כך נקבע בנייר עמדה על הגבלת שכר המנהלים שחיבר מרכז המידע והמחקר בכנסת. נייר העמדה הוצג השבוע לקראת הדיון בהצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק שהגישו הח"כים שלי יחימוביץ (עבודה) וחיים כץ (ליכוד).



לפי המסמך, שנכתב על ידי מתי פרלמן וגלעד נווה, הגברת השקיפות באמצעות חקיקה תחייב את הדירקטוריון להסביר את המניעים העומדים מאחורי מדיניות השכר שאותה אישר, ותגביר את המודעות של כל בעלי המניות לאופן התנהלות הדירקטורים של החברה בנושא זה.