"למשפחות השולטות במשק יש יותר כוח מלממשלה ולכנסת"

>> "הריכוזיות במשק מאיימת על הדמוקרטיה הישראלית. זוהי מונרכיה של בעלי ההון. עברנו את שלב התחרותיות, ואנו במצב שבו הכוח עובר בצורה מסוכנת לקבוצה קטנה של משפחות ששולטת בהמון רכיבים בחיים שלנו" - כך התריעה אתמול ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) בדיון שקיימה ועדת הכספים בעניין בעיית הריכוזיות במשק.



בתום הדיון, שאותו יזם ח"כ חיים אורון (מרצ) בעקבות סדרת הכתבות ב-themarker על התגברות הריכוזיות במשק, אמר יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) כי הוא מקבל את הצעת אורון, שלפיה ועדת הכספים תפנה לממשלה בתוך שבועיים בתביעה להקים ועדה ציבורית לבחינת צמצום הריכוזיות במשק. אם הממשלה לא תקבל החלטה בעניין, תקבל ועדת הכספים החלטה משלה.

מבין 17 חברי הוועדה, נכחו בדיון על הריכוזיות רק שמונה חברי כנסת: גפני, אורון, יחימוביץ, אמנון כהן ויצחק וקנין (ש"ס), מגלי והבה, שי חרמש ואלי אפללו (קדימה). תשעה ח"כים נעדרו: פאינה קירשבאום (ישראל ביתנו), השוהה בחו"ל; חיים כץ (ליכוד), שניהל באותה שעה ישיבה של ועדת העבודה והרווחה; אורי אורבך (הבית היהודי), שהשתתף בדיון של ועדת הכנסת שעסק בשלילת ההטבות לח"כים שביקרו בלוב; מירי רגב (ליכוד), רונית תירוש (קדימה), ציון פיניאן (ליכוד) אחמד טיבי (תע"ל), אורי אריאל (האיחוד הלאומי), אלכס מילר (ישראל ביתנו) ודניאל בן סימון (עבודה).



בכנסת אמרו שחברי הכנסת שנעדרו מהדיון השתתפו בדיונים חשובים אחרים שהתקיימו באותה השעה - ועדת ביקורת המדינה דנה במשט לעזה, ועדת הכנסת דנה בהסרת החסינות של חברי הכנסת הערבים שנסעו ללוב ובהשתתפות ח"כ חנין זועבי במשט לעזה, וועדת העבודה והרווחה דנה במתן טיפולי שיניים לילדים בקופות החולים. עם זאת, לא מן הנמנע שהיו ח"כים שלא רצו להתעמת עם הטייקונים.



גפני מפחד



בפתח הישיבה התייחס גפני לסכנה הטמונה בכוחם הרב של הטייקונים והמשפחות השולטות במשק: "תופעת הריכוזיות מתעצמת מעת לעת", אמר. "גם התקשורת והבנקים מעורבים, וזה קצת מפחיד. אני מפחד שחברי כנסת יפחדו מהטייקונים. אם אני חבר כנסת נורמלי, אני מתחיל לפחד - אבל אני לא מפחד, כי אני לא חבר כנסת נורמלי".



גפני, יו"ר מפלגת דגל התורה, אף סיפר כי קיבל הצעה מאיל הון לרכוש את ביטאון התנועה - היומון "יתד נאמן", המוחזק בידיים פרטיות. ואולם לדבריו בעלי העיתון סירבו להעביר העיתון לידיים אחרות.



יחימוביץ הוסיפה: "לאותה קבוצה קטנה של משפחות שולטות יש עוצמה גדולה יותר מזו שיש לממשלות ולחברי כנסת. העוצמה הזו אינה עומדת לבחירת הציבור. האוליגרכים של שוק ההון לא מתמודדים בפריימריס. הם מנציחים את הכוח לדורי דורות, ומורישים אותו ליורשיהם.



"בערוצים המסחריים בטלוויזיה לא יהיה לעולם תחקיר על כמה מהמשפחות האלה, ברגע שהן גם זכייניות באותו ערוץ", הוסיפה יחימוביץ'. "לא מדובר רק על שליטה חסרת תקדים של אותן משפחות במשק, אלא גם על כך שביקורת על האוליגרכיה הזאת לא תצא לאור. לא נשמע ביקורת על מפרסמים גדולים, כי לא כדאי להסתבך אתם, וגם לא על בעלי הבית בערוצי התקשורת המסחריים. לא יהיה תחקיר על אחד מהבעלים בזכייניות הטלוויזיה המסחרית שיש לו מפעל. יש פה סכנה לדמוקרטיה, לא פחות מכך".



יחימוביץ' הביעה דאגה לא רק מהריכוזיות, אלא גם מהדיון הציבורי על הריכוזיות. "יש לי תחושה שזה נהפך למפלטו הקל של הנבל", אמרה. "אני רואה את השימוש בריכוזיות. אומרים לי לא להתעסק בדברים קטנים כמו שכר הבכירים ואכיפה מינהלית של הרשות לניירות ערך, אלא לדון בריכוזיות כולה - אבל ברגע שאומרים לא לדון בעניינים קונקרטיים, אלא בנושאים רוחביים באמצעות ועדה ציבורית, ברור שזה אליבי לא לדון בדברים דחופים ובוערים.



"מאחר ש-50% מהאשראי החוץ-בנקאי מצוי בידי תשע חברות, אנו לא מדברים רק על סכנה ליציבות המשק, אלא על סכנה ליציבותה של הדמוקרטיה", הדגישה יחימוביץ'.



המודל הכי גרוע



אורון, שיזם את הדיון, התריע כי יש התעלמות ברורה משאלת ההון-שלטון. "שואלים, 'איך זה נראה בדיוק' - האם זה בצורת מעטפה שנמסרת על ידי איש ההון לנציג השלטון? התשובה היא לא. כי אם זה כך, זה כבר עניין לדיון אחר. העוצמה הגדולה של המשפחות השולטות, ויכולת ההשפעה שלהן על עמדות והחלטות, הן אדירות. הסיפור מ-92', על המטס שחזר מדרום-מזרח אסיה ערב ההחלטה על מיסוי הבורסה, ממחיש זאת היטב. האנשים במטוס שיכנעו את ראש הממשלה דאז יצחק רבין לסגת מהכוונה להטיל מס על הבורסה, ובעקבות זאת בוטל המס".



עוד התריע אורון, כי הריכוזיות יוצרת עוצמות מסוכנות. "גם אם כל הפוליטיקאים יהיו מלאכים, וכל המערכת השלטונית תתנהל לא רק לפי הספר אלא תהיה 'שולחן ערוך' של דמוקרטיה אתית, אזי הריכוזיות יוצרת עוצמות המסכנות את המערכת הדמוקרטית", הסביר. "ככל שהקבוצות העסקיות והריכוזיות גדלות, הן הופכות לגדולות מדי מכדי ליפול - ואז הן מהוות סיכון ממשי למשק ולמערכת הכלכלית כולה, שצריך לקחת בחשבון. גם בתחום הזה מדינת ישראל הצטרפה לטרנד מסוים - ומגיעה לשיאים עולמיים.



"התחרותיות אינה אבן הפינה של הקיום האנושי", המשיך אורון. "אבל אם אתה נמצא במגרש של מנגנון השוק החופשי והוא מתעוות - הרי שהגענו למודל הגרוע ביותר. יש תופעה של התגברות המונופולים. למשל, המונופול בתחום המלט, שם מדובר בהשתרבבות של מונופולים אופקיים ואנכיים בידי פירמידה אחת". לדבריו, מוטב להלאים משאבים טבעיים של גז וחשמל, מלאפשר היווצרות של מונופול הנתון בידיים פרטיות.



אורון הציע ארבע פתרונות אפשריים: ניתוק בין השליטה על המערכת הפיננסית לשליטה על המערכת הריאלית, הגברת המיסוי על הרווחים והדיווידנדים שמועברים בין החברות בפירמידות השליטה, מתן כלים לרגולטור (באמצעות חקיקה) לצמצום היקף המונופולים, ובחינה מחדש של נושא ההפרטה. "אנו, כאזרחים, לא רוצים מדינה שבה הכלכלה תהיה מרוכזת בידי מספר קטן של אזרחים או משפחות, שיהיו מחוברים בכל חלקי המערכת", סיכם.



כוח להשחית



ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, הזהיר כי ריכוז כוח מעבר לרמה מסוימת הופך לכוח להשחית. "הריכוזיות מקבלת טיפול של הממשלה והכנסת, כי זה אחד הדברים שישפיעו על המשק", אמר. "אם לא נשנה כיוון, איפה נהיה בעוד כמה שנים?



"מה שמחזק אותי בעמדתי הוא דווקא המשבר האחרון. כולנו מתגאים בדרך שבה טיפלנו במשבר - ואם ישראל יצאה ממנו כל כך טוב, אז מה הבעיה? אבל אני חושב שהמשבר הדליק כמה נורות אדומות בהקשר הזה. המערכת עומדת בפני סכנה. ב-2008 למשל, בזמן המשבר, הופעלה מערכת לחצים על מקבלי ההחלטות, גם באמצעות המדיה, לתת רשת ביטחון למנפיקי אג"ח".



לדברי אריאב, במבחן התוצאה הריכוזיות עברה מבעלות ציבורית לבעלות פרטית. "יש סיבות טובות להיווצרות מרכזי הכוח, וצריך להוציא מהז'רגון את ההתלהמות", טען. "מנקודת ראות של בעלי העסקים, הפעולות שלהם לגיטימיות. אין פה משפחות פשע, אלא תהליכי כלכליים שעובדים - וצריך להסדיר אותם כדי למנוע נזק".



עם זאת, לטענתו, הבעיה של הריכוזיות היא פגיעה בתחרות, שמביאה להקצאת מקורות לא יעילה. "זה גורם לכך שבסופו של דבר נפגעת הצמיחה במשק, כושר התחרות קטן ואלמנט החדשנות נפגע", הסביר. "דווקא בהיי-טק יש ביזור מקסימלי, כי יש מלחמת קיום של צעירים. טבע גם היא מודל לחברה עם שליטה מבוזרת".



אריאב הציע לבלום את התגברות הריכוזיות באמצעות נקיטת צעדי המשך לוועדת ברודט, שהמליצה ב-95' לצמצם את האחזקות הריאליות של הבנקים. לדבריו, הפתרון מורכב משלושה אשכולות: הפרדה בין תאגידים ריאלים לפיננסיים, פתרונות מיסוי על קונגלומרטים וחוק ההגבלים העסקיים.



"אם אנו רוצים לחתור לצמיחה מואצת, ליעילות ולסגירת פערים", הדגיש אריאב, "גם הממשלה וגם הכנסת חייבות להתמודד עם הנושא ולהמשיך את הטיפול בו".



מפרגן לעשירים



גפני הזהיר כי המדינה צריכה להתערב על מנת למנוע את התפשטות התופעה שבה העשירים הם החזקים במדינה. "התופעה מתעצמת", אמר. "מתחיל להיות פה קצת מפחיד. המדינה מאפשרת לעשיר להיות סוג של דיקטטור ששולט בכל - והיא צריכה להתערב.



"אני מפרגן לעשירים ולטייקונים שירוויחו הרבה כסף", הוסיף גפני, "אבל אני נגד ריכוזיות שבה העני יהיה עני יותר, ולא יוכל לבוא לידי ביטוי מאחר שהעשירים ישלטו במערכת הפיננסית ובתקשורת. גם חברי הכנסת, ראשי הערים ונבחרי הציבור יפחדו".



עוד אמר גפני: "אנו מגיעים למצב שבו קבוצת אנשים לא גדולה יכולה להחזיק את המשק כולו. לממשלה ולכנסת כמעט לא יהיה מה לומר. הריכוזיות הזאת יכולה להביא לדברים לא טובים. צריך להתמודד עם זה".