מחקר בכנסת: חקיקה להגברת השקיפות בחברות תסייע בריסון שכר הבכירים

>> שוק ההון הישראלי מאופיין בריכוזיות במבנה הבעלות של חברות ציבוריות, ולכן, החשיבות של חקיקה או רגולציה המקדמת שקיפות והגנה על בעלי המניות גבוהה במיוחד - כך נקבע במסמך שחיבר מרכז המידע והמחקר בכנסת עוד ב-2006. לפי המסמך, הגברת השקיפות באמצעות חקיקה תחייב את הדירקטוריון להסביר את המניעים העומדים מאחורי מדיניות השכר שאותה אישר, ותגביר את המודעות של כל בעלי המניות לנושא.



המסמך, המוזכר בדו"ח על הגבלת שכר הבכירים בחברות ציבוריות שהוכן לבקשת ח"כ שלי יחימוביץ', מציין כי לדעת הקהל ולעמדות בעלי המניות בפרט יש השפעה על דירקטורים הקובעים מדיניות שכר. "בהתחשב בכך, אם מטרת המחוקק היא להגיע למתאם גבוה יותר בין שכר המנהלים הבכירים בחברות ציבוריות לבין ביצועי החברה, נדמה כי לחקיקה עשויה להיות השפעה חיובית", נכתב במסמך.

עם זאת, הדו"ח עצמו, שהוצג לקראת הדיון בהצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק שהגישו הח"כים יחימוביץ וחיים כץ (ליכוד), פסימי יותר, וקובע כי "הניסיון המחקרי מראה שיותר משני עשורים של ניסיונות למתן את שכר הבכירים הגואה על ידי חקיקה, פיקוח, והעצמת בעלי מניות, לא הניבו הצלחות".



יוזמות חקיקה בארה"ב



הדו"ח, שנכתב על ידי עו"ד נתי פרלמן וגלעד נוה מרכז המידע והמחקר של הכנסת, מפרט כי בארה"ב, בעקבות התחזקות המשקיעים המוסדיים והביקורת הציבורית על שכר הבכירים, נכנסו לתוקף ב-92' תקנות חדשות של רשות ני"ע (sec), המטילות על חברות חובת גילוי מורחבת של תנאי השכר.



לאחר המשבר האחרון אימץ ה-sec תיקונים חדשים לחובות הגילוי, שנכנסו לתוקפם בסוף פברואר 2010. כעת חייבות החברות לפרט את מדיניות ונוהלי החברה בנוגע לתגמול כלל העובדים בהקשר של ניהול סיכונים ותמריצים שמעודדים נטילת סיכונים; את השווי ההוגן המלא, בדולרים, בעת הענקתן של כל המניות והאופציות הניתנות למנהלים; ואת השווי ההוגן, שיוצג בטבלאות המסכמות של שכר המנהלים ושל שכר הדירקטורים.



הדו"ח מציג גם יוזמות חקיקה שהועלו בקונגרס האמריקאי ומצויות כיום בשלבי חקיקה שונים, בהן חוק המבקש לקבוע כי תגמול העולה על פי 100 מהשכר הממוצע בחברה באותה שנה ידרוש אישור של רוב מיוחס של 60% מבעלי המניות, וחוק הקובע כי תגמול מופרז (העולה על פי 100 מהשכר הממוצע בחברה) לא יוכר כהוצאה לצורכי מס.



אך בעוד שבארה"ב רוב החוקים הם עדיין בגדר הצעות שנידונות בקונגרס, במדינות אחרות נעשו זה מכבר צעדים מעשיים בכיוון הגבלת שכר הבכירים. בגרמניה, למשל, תוקן ב-2009 חוק ה-stock corporation act הגרמני, במסגרתו נקבעו הנחיות להפעלת מנגנון say on pay, המאפשר לבעלי המניות לאשר בהצבעה את גובה שכר המנהלים. התיקון נועד להעצים את מעמדם של בעלי המניות ולהגביר את מעורבותם בניהול החברה. התיקון אף מטיל על חברי ההנהלה העליונה אחריות אישית במקרים בהם נקבעו תשלומי שכר גבוהים מדי או לא פרופורציונאליים. במקרים אלה חברי ההנהלה עצמם יהיו מחויבים בהחזר הסכומים לחברה.



מגבלות ישירות בסין



בצרפת קיים מנגנון במסגרתו זכאים בעלי המניות לקבל החלטות שאינן מחייבות בנוגע לכל עניין הקשור לחשבונות החברה השנתיים - כמו תשלום השכר. מעבר למנגנון זה, הוחלט באחרונה גם לקבוע מיסוי מיוחד בבנקים ובמוסדות פיננסיים בצרפת. המס, בשיעור של 50%, חל על חלק השכר המשתנה שניתן לנושאי משרה בכירים בענף זה במהלך 2009. בנוסף, חברות המשלמות שכר לנושאי משרה בכירים בצורת בונוסים, נדרשות לפרוס את התשלומים לנושאי המשרה לאורך שלוש שנים. חוק זה נועד לקשור בין ביצועי החברות לבין התשלום.



סין היא המדינה היחידה שבה קיימות הגבלות ישירות בחקיקה על שכר בכירים בחברות ציבוריות. עם זאת, הגבלות אלה חלות רק על חברות המצויות בשליטה או בבעלות של ממשלת סין. ב-2009 קבעה ממשלת סין כי שכר בכירים בחברות ממשלתיות או בשליטה ממשלתית יוגבל ל-410 אלף דולר בשנה. עוד קבעה ממשלת סין כי בחברות בהן חלה ירידה ברווחיות, לא יעלה השכר המשולם על 90% משכר הבכירים בשנה הקודמת.