משרד הבריאות מדרדר ומידרדר

>> מדי פעם מובלט בתקשורת הישראלית בשאננות אופיינית אירוע מדאיג בתחום הבריאות: חולים שנמנעים משימוש בתרופות משום שאינם יכולים לממן אותן; מצבם המחפיר של בתי החולים הפסיכיאטריים הממשלתיים; הפרטת שירותי הבריאות לתלמידי בית הספר; הצפיפות הבלתי נסבלת בתנאי האשפוז ביחידות הטיפול הנמרץ בפריפריה; והנתונים על חלקם העצום של משקי הבית בישראל מתוך ההוצאה הלאומית על בריאות.

לסימפטומים אלה אחראית, גם אם לא באופן בלעדי, חולשתו של משרד הבריאות הישראלי. כתוצאה מהתפתחות היסטורית, מאז קום המדינה התגבשו במשרד מאפיינים בעייתיים בתחום המבני והפוליטי, שמשאירים את קביעת מדיניות הבריאות במדינה בידיהם של משרד האוצר באמצעות חוק ההסדרים במשק וגופים אחרים שקובעים צעדים "דה פקטו" וללא רגולציה.



משרד הבריאות ממלא תפקיד כפול: הוא מפקח על בתי החולים בישראל, אך גם מפעיל כמה מהם. ניגוד העניינים היוצא מן הכפילות החמיר משעה שנחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי, מכיוון שהחוק מצריך מיניסטריון מפקח ולא גוף המנהל את השירותים בעצמו.



מסיבה זו נמנע המשרד ממתן העדיפות הראויה לשירותי הבריאות בקהילה. מי שהוביל את התמורה המשמעותית ברפואת הקהילה במחצית השנייה של המאה ה-20, על ידי חידוש רפואת המשפחה, היו קופות החולים. לעומת זאת, היוזמה לשלב את הרפואה הטיפולית והמונעת על ידי קופות החולים לא בוצעה עד כה. עקרונות יסוד בארגון מערכת הבריאות, המגובים בממצאים שנבדקו במחקרים רבים, נדחו בגלל אינטרסים צרים.



ניסיונות שונים נעשו במטרה להפריד בין בתי החולים הממשלתיים לבין משרד הבריאות, אך כולם נכשלו. כך הונצח המבנה הארגוני המאובן והדואלי של משרד הבריאות.



לא פחות חמור מההיבט המבני הוא ההיבט הפוליטי. תיק הבריאות הוא בעל אופי מקצועי בעיקרו ולכן במבנה הקואליציוני הקיים אין למפלגות עניין מיוחד לקבלו. בשלבים האחרונים של חלוקת התיקים הוא נמסר בדרך כלל לנציג של מפלגה פחות מרכזית בממשלה, או לנציג זוטר של מפלגה מרכזית. השיטה תורמת לחולשתו של משרד הבריאות ומשפיעה על מיקומו של נושא הבריאות בסדר היום הממלכתי. במקביל, מתחזק כוחו של אגף התקציבים באוצר, הקובע יותר ויותר את ענייני הבריאות במדינה.



אנו עדים להידרדרות בתחומים הנתונים לטיפול משרד הרווחה והשירותים החברתיים, המשיקים לנושאי הבריאות. בין אלה האלימות הגואה, הצריכה הגוברת של סמים ואלכוהול, שירותי הסיעוד הקורסים, והרפורמה המשותקת בבריאות הנפש ובשירות הסיעודי. לאור אלה, יש הצדקה מהותית לאחד את משרד הבריאות ואת משרד הרווחה. משרד מאוחד יזכה למעמד משופר בממשלה ויאפשר לבצע את הרפורמות החיוניות לחברה ולבריאות של אזרחי ישראל.



הכותב הוא יו"ר חבר הנאמנים של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, ולשעבר מנכ"ל קופ"ח כללית