>> "עיר עברית קולטת עלייה בגליל" - זה היה החזון של דוד בן גוריון באמצע שנות ה-50, שעמד בבסיס הקמתה של העיר נצרת עלית - אז מועצה מקומית קטנטנה, שהוקמה בצמוד לעיר הערבית נצרת ועל אדמותיה לשעבר של נצרת.
ללא ספק, לא היתה כל סיבה כלכלית להקמתה של מועצה מקומית חדשה בנפרד מנצרת הגדולה והוותיקה. לכן, הסיבה להקמת נצרת עלית מסתתרת בתוך מכבסת המלים המשומנת היטב של "עיר עברית קולטת עלייה": ייהוד הגליל. נצרת עלית נועדה להיות התשובה היהודית לעיר הערבית הגדולה ביותר בישראל במאבק על הדומיננטיות של שתי האוכלוסיות בגליל.
מדינת ישראל הקטנה, שנאבקה אז לבסס את אחיזתה בקרקע המדינה אל מול רוב ערבי שהקיף אותה, ראתה בייהוד הגליל מטרה אסטרטגית ראשונה במעלה. לשעתה, זאת היתה מטרה אסטרטגית ראויה - רק שאי-עדכונן של המטרות האסטרטגיות של ישראל נוכח המציאות המשתנה מעמיד את השגת מטרותיה באור בעייתי.
כך, במאבק בין נצרת לנצרת עלית על הדומיננטיות האזורית, ההצלחה של נצרת עלית היתה בעוכריה. נצרת עלית קטנה בהרבה מנצרת הערבית, והיא מדורגת בעשירון השישי מבחינת מצבה הכלכלי (נצרת הערבית מדורגת בעשירון הרביעי). נצרת עלית היא עיר מודרנית ומטופחת, עם בנייה חדישה ושטחים פתוחים רבים. לעומת זאת, נצרת הערבית היא עיר עתיקה, צפופה ומלוכלכת, עם שירותים עירוניים ירודים ורמת דיור נמוכה ביותר.
למעשה, נצרת הערבית פרושה כיום כמעט על כל הקרקעות העומדות לרשותה - עם מעט מאוד עתודות קרקע נוספות להתרחבות. כל עתודות הקרקע האלה הרי הופקעו בעבר לצורך הקמתה של נצרת עלית, בדיוק למטרה הזאת - לחסום את התרחבותה של נצרת הערבית. התוצאה היא שנצרת הערבית חנוקה מבחינת יכולת ההתרחבות שלה, וצפיפות הדיור בה גבוהה.
אסטרטגיית החנק של נצרת הערבית בידי נצרת עלית הצליחה מעבר למשוער עד כי כיום אוכלוסייה ערבית משכילה בנצרת - מוסלמית ונוצרית כאחד - אינה מוצאת עוד מענה לצורכיה בנצרת הערבית ונודדת לעיר השכנה - נצרת עלית.
בתהליך של כיבוש זוחל נהפכת העיר שנועדה להוות את שיאה של אסטרטגיית ייהוד הגליל - לעיר מעורבת. לפי נתוני עיריית נצרת עלית, כבר כיום כ-14% מאוכלוסיית העיר אינה יהודית (ככל הנראה, מדובר בעיקר בערבים), וההגירה הערבית לעיר אינה חדלה.
המדינה מנסה להילחם בהפיכתה של נצרת עלית לעיר מעורבת, אפילו באמצעים בוטים. כך, קיומה של אוכלוסייה ערבית גדולה ומשכילה מחייבת מתן שירותים ייחודיים לאוכלוסייה, בעיקר בתחום החינוך. דוברת עיריית נצרת עלית מסרה כי עקב כך כבר הוקמו בעיר ארבעה גנים ערביים, אבל אין בה אף בית ספר ערבי. "על פי המיפוי של משרד החינוך", אמרה הדוברת, "אזור הרישום לתלמידים ערבים המתגוררים בנצרת עלית הוא העיר השכנה, נצרת. רוב תלמידי נצרת עלית מהמגזר לומדים בבתי ספר פרטיים של הכנסיות בנצרת".
האם אתם מכירים עיר יהודית כלשהי שתושביה רשומים ללימודים בעיר אחרת? אין ספק שהמדינה יוצאת מגדרה כדי להקשות את החיים על האוכלוסייה הערבית בנצרת עלית וכדי להימנע מלהכיר בכך שנצרת עלית נהפכת אט-אט לעיר מעורבת. רק שבמקום לנסות ולמרר את חיי הערבים בנצרת עלית, טקטיקה שאינה מועילה ואינה מכבדת את המדינה, האם לא עדיף היה לשפר את איכות החיים ואת איכות הדיור בנצרת הערבית באמצעות הרחבת שטחי המגורים של העיר הצפופה?
הכיבוש הזוחל של נצרת עלית
מירב ארלוזורוב
8.6.2010 / 6:59