>> ישראל היא מעצמת ידע עולמית - תעיד על כך העובדה שרק קצת יותר משנה לאחר מינויו מבקר בישראל ד"ר פרנסיס גארי, מנכ"ל הארגון העולמי לקניין רוחני, wipo - סוכנות האו"ם האחראית על רישום הידע העולמי וההגנה עליו.
ישראל היא אחת מ-184 חברות בארגון. הבחירה של גארי לבקר כאן בשלב כה מוקדם של כהונתו מעידה על החשיבות שמייחס wipo לישראל. על החשיבות שמייחסת ישראל לביקור מעידה העובדה שלוח הזמנים הצפוף כלל גם פגישה עם הנשיא שמעון פרס וקבלת תואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה. "ישראל חשובה מאוד ל-wipo, כי היא מדינת היי-טק, ואם מדינת היי-טק לא משתמשת ב-wipo - אנחנו בבעיה", מסביר גארי.
ההשקעה העולמית בפיתוח ידע גוברת והולכת, ועמה גובר גם הצורך להגן על זכויותיהם של מפתחי הידע. מדי שנה מוגשות ברחבי העולם 1.9 מיליון בקשות לרישום פטנטים, 3.3 מיליון בקשות לרישום סימני מסחר ו-700 אלף בקשות לרישום מדגמים. לדברי גארי, ההשקעה העולמית בזכויות קניין רוחני ממשיכה לגדול, כדי להגן על הידע שמיוצר מדי יום. "יש בעולם השקעה עצומה ביצירת ידע חדש - בערך 1.1 טריליון דולר בשנה, לעומת 500 מיליארד דולר לפני 10 שנים".
חדשנות, לדעת גארי, היא בסופו של דבר התשובה שהאנושות מציעה לבעיות הקשות ביותר שעמן מתמודד עולמנו. למשל, בעיית ההתחממות הגלובלית. "התשובה לבעיות האקלים היא חדשנות. בסופו של דבר נצטרך להתקדם לכלכלה שאינה מבוססת על צריכת פחמן. זה יושג רק באמצעות חדשנות", הוא אומר.
האם wipo מזהה טרנד כזה?
"כן, באופן חד-משמעי אפשר לראות גידול ברישום פטנטים בקלינטק. תחומי מדעי החיים, טכנולוגיית המידע - אלה עוד תחומים שבהם אנחנו רואים טרנד חזק".
האם כגוף שמסוגל להכתיב מדיניות, אתם מנסים להמריץ פיתוחים בתחומים מסוימים?
"למעשה, wipo עושה מה שמכתיבות המדינות החברות בארגון, ולדעתי, המדינות עדיין לא גיבשו מדיניות ברורה בעניין. שיטת רישום הפטנטים היא סטטית למדי, וקיימת כ-100 שנה או יותר. האם לא היינו צריכים להשתמש בשיטת הפטנטים בצורה דינמית כדי לתמרץ פיתוחים בתחומים מסוימים? שתי המדינות היחידות שעשו זאת הן ארה"ב ובריטניה, שאיפשרו לרשום מהר יותר פטנטים בתחום הקלינטק. זהו תמריץ רך למדי. אפשר לחשוב על רעיונות, כמו להאריך את תקופת הפטנט מ-20 ל-25 שנה, בתמורה לכך שבעל הפטנט יסכים לתת רשיונות שימוש לכל מי שיבקש, כדי לעודד שימוש רחב יותר בטכנולוגיית קלינטק".
"האכיפה היא בעיה"
אחת הטענות נגד wipo היא שהוא משרת את האינטרסים של המדינות המפותחות ושל התאגידים החזקים בקניין הרוחני שמייצר עבורם רווחים.
"אנחנו חייבים להיות גוף מאוזן ולהשיג איזון לרוחב הגיוון העולמי. עם מי תרצה לעשות רגולציה של השוק? כארגון ציבורי בינלאומי, אתה חייב להיות מעורב עם השחקנים החזקים בשוק - אחרת לא תוכל להשפיע על הכלכלה".
לדברי גארי, סין היא אחת השחקניות החזקות בעולם החדשנות ופיתוח הידע. "סין מגישה יותר בקשות לרישום פטנטים מצרפת ומבריטניה. יש לה את משרד הפטנטים השלישי בגודלו בעולם, והיא יצרנית הטכנולוגיה החמישית בגודלה בעולם מבחינת הגשת בקשות לפטנטים", הוא אומר.
יזמים ישראליים רבים שניסו להיכנס לסין מספרים כיצד הידע שלהם נגנב, ומוקם מפעל מקומי על בסיס הידע הגנוב.
"אכן, האכיפה היא בעיה. הקהילה הבינלאומית יודעת לכתוב חוקים, אבל היא פחות טובה באכיפה, כי מדינות לא אוהבות שמדינות אחרות יבואו אליהן ויבדקו אותן. לכן, אם מדינה מייצאת מוצר מפר למדינה אחרת, כמו ארה"ב, אז זה פחות בעייתי, אבל אם היא מפירה את הפטנט בתחומה, קשה מאוד למערכת הבינלאומית לעשות משהו בנידון".
מה wipo מנסה לעשות?
"זה תהליך ארוך. יש הרבה סיבות טובות לרצות לשפר את המצב. למשל, ייצור תרופות מזויפות הוא סכנה לבריאות הציבור, כי במדינות רבות אין את מערכות הפיקוח שיש במדינות מפותחות. אני מנסה לדחוק במדינות החברות ב-wipo לנקוט צעדים בתחומים האלה. הן לא מתקדמות בכך עדיין. אבל אי אפשר לומר שהתחום אינו מוסדר בכלל. הוא מוסדר על ידי המדינות באופן בילאטרלי (דו-צדדי, ע"ב) בהסכמי סחר. אבל הבעיה היא גלובלית ולכן הפתרון צריך להיות כזה".
גארי מודה כי יוזמות לשינוי הן מהלך שיהיה קשה להעביר בארגונו, בגלל הגיוון והשוני באינטרסים של כלל המדינות החברות בו. "המדינות החברות הן המחליטות. אנחנו לא יכולים להבטיח שהמלצות המדיניות יאומצו על ידי המדינות. 184 מדינות זה מגוון רחב למדי. כשהאיחוד האירופי הכניס לראשונה דירקטיבה (חקיקה אירופית, ע"ב) בנוגע למחקר בביוטכנולוגיה, הפרלמנט האירופי הציע 177 תיקונים להצעה. האיחוד האירופי הוא אזור הומוגני יחסית והוא התקשה לגבש מדיניות בנושאי הביוטכנולוגיה ומדעי החיים. תאר לך מה זה לגבש מדיניות בגוף של 184 מדינות עם שוני כלכלי, פוליטי, דתי ועוד".
במהלך ביקורו העמוס בישראל הספיק גארי להתרשם ממרכז הפיתוח של חברת בטר פלייס, מפתחת המכונית החשמלית, שמדגים בעיניו את אחת התופעות המאפיינות את החדשנות בעידן הנוכחי. "אחד הטרנדים שאני מזהה, הוא הבנה שחדשנות היא לא רק עניין טכני, אלא חלק ממכלול פעילות עסקית. חדשנות ארגונית. מה שראיתי בבטר פלייס זה לקיחת החדשנות מעבר לצד הטכני, והפיכתה לחלק מכלל הארגון העסקי והשירותים שלו".
החדשנות העסקית היא דבר המוגן על ידי קניין רוחני?
"כן. חלק יהיה מוגן על ידי פטנטים. למשל, שיטות עסקיות. זה שנוי במחלוקת, כי זה מוגן בארה"ב, אבל לא מוכר באירופה. אבל זה גם ידע, שמוגן על ידי סודיות עסקית. בטר פלייס בנו הרבה מאוד ידע, למשל, בעקבות הניסיון שיש להם עם הרעיון שלהם - המכונית החשמלית. זה ידע במובנים של מה שצריך לספק ללקוח, ניתוח של השוק. למשל, כמה אנשים נוסעים בממוצע יותר מ-200 קילומטר ביום, ומידע נוסף מסוג זה. כל ההבנה של הצרכים הטכניים של הלקוח והסיפוק של הצרכים החברתיים של הלקוח".
ידע הוא משאב, כמו נפט
אורך חייו הממוצע של פטנט רשום הוא 20 שנה. ממציא המבקש לקבל הגנה של פטנט, חייב להוכיח כי המצאתו חדשנית וכי לא נרשמה במקום אחר בעולם. אם עמד בדרישות אלה, עליו לגלות את הפטנט במלואו, באופן שגם אחרים יוכלו להשתמש בו. בתמורה לגילוי מלא כזה, זכאי הממציא לזכויות על הפטנט לתקופה של 20 שנה.
מדינות מתפתחות, בעיקר, טוענות כי יש לקצר את תקופת ההגנה על פטנטים כדי לאפשר להן לעשות שימוש בהמצאות הנחוצות להן לקידום כלכלתן. סוגיה זו עלתה באופן מיוחד בכל הקשור לשימוש בתרופות במדינות מתפתחות ובשימוש בפיתוחים הנחוצים לחקלאות.
ניסוחיו של גארי בשאלה אם ראוי לקצר את תקופת ההגנה על פטנטים דיפלומטיים למדי. "זו שאלה קשה. אין שום הוכחות אמפיריות שקיצור כזה ישפיע. כלכלנים אומרים שיש רק אינדיקציות לכך. אינדיקציה אחת היא השוני במחזור החיים הטכנולוגי, שמשתנה מתעשייה לתעשייה. יש תחומים שבהם אורך חייו של הפטנט הוא יותר מ-20 שנה. אבל יש תחומים שבהם הטכנולוגיה כבר מתיישנת אחרי ארבע שנים, אז שם יש הגיון בקיצור תקופת הפטנט, אבל אם הטכנולוגיה מתיישנת, אז למה זה משנה?".
למעשה, גארי סבור כי הדרישות לקיצור חיי הפטנטים מעידות על כך שקניין רוחני עדיין אינו נתפש כמשאב במובן הגלובלי של המלה.
דווקא במדינה שנחשבה, עד לימים האחרונים, כמדינה ענייה במשאבים טבעיים ועשירה בידע, מעניין לשמוע את דעתו: "תמיד נראה לי מוזר שמעולם לא היה דיון בינלאומי על גישה לנפט, אבל כן יש דיון על גישה לטכנולוגיה. כלומר, הטענה היא תמיד שצריך לתת למדינות מתפתחות גישה מועדפת לטכנולוגיה, אבל אף אחד לא אומר שצריך לתת למדינות המפותחות גישה מועדפת לאנרגיה. זו בעיני אינדיקציה לכך שאמנם אנחנו מקבלים את זה שידע הוא סוג של משאב, אבל עדיין לא הפנמנו זאת לחלוטין - כלומר, ידע עדיין לא נתפש כמשאב, כמו נפט.
"למה זה כך? כי זו הקונפיגורציה הפוליטית של האינטרסים. רוב הנפט נמצא במדינות המתפתחות, ואילו רוב הידע נמצא במדינות המפותחות. לכן, רוב הדיון הוא על יותר גישה לידע ולא על יותר גישה לנפט".
העילה הרשמית לביקורו של גארי בישראל היא הצטרפותה ל"פרוטוקול מדריד" - אמנה בינלאומית לרישום סימני מסחר. ראש רשות הפטנטים, סימני המסחר והמדגמים במשרד המשפטים, ד"ר מאיר נועם, מסביר כי משמעות האמנה היא שרישום סימן מסחר באחת ממדינות האמנה יקבל הגנה על סימן המסחר הרשום בכל אחת מ-84 המדינות החתומות עליה. לדברי נועם, "אנחנו מדינת יעד לתאגידים מכל העולם, שמייצאים לכאן ורוצים לרשום כאן סימני מסחר. יותר מ-75% מהבקשות לרישום סימני מסחר בישראל הן של חברות מחו"ל".
"חדשנות היא המפתח לפתרון הבעיות העולמיות"
מאת עידו באום
8.6.2010 / 6:59