"ישראל תהפוך למרכז לטכנולוגיות פיננסיות"

שר האוצר יובל שטייניץ ומנכ"ל משרד האוצר חיים שני מובילים תוכנית מהפכנית לשינוי מוקד ההתמחות של ההיי-טק הישראלי. במסגרת התוכנית, הענף, שממוקד כיום בעיקר בתחום טכנולוגיית התקשורת, יתרחב לתחום הטכנולוגי הגדול ביותר בעולם - הטכנולוגיה הפיננסית.

לשם כך מתכוונת ישראל להציע הטבות לחברות הפיננסיות המובילות בעולם - הבנקים ובנקי ההשקעות הגדולים ביותר - על מנת שיעבירו את מרכזי הפיתוח הטכנולוגי שלהם לישראל. פירוט ההטבות עדיין מצוי בבחינה.

לדברי יואב אורון, עוזרו של חיים שני, התעשייה הפיננסית היא צרכן הטכנולוגיה הגדול ביותר בעולם - 23% משוק הטכנולוגיה העולמי. עיקר הצריכה של התעשייה הפיננסית היא על תשתיות טכנולוגיות, שבהן אין לישראל יתרון (כספומטים, מסלקות, מוקדי שירות לקוחות ועוד).

סכום של כ-200 מיליארד דולר בשנה מוצא על ידי התעשיה הפיננסית בתחום של חדשנות פיננסית - פיתוח תוכנות ואלגוריתמים מתמטיים מורכבים לצורכי תמיכה בהחלטות השקעה, תוכנות מסחר מהירות, אמידת סיכונים ועוד.

באוצר מעריכים כי בתחום החדשנות הפיננסית יש לישראל יתרון כפול: יש לה כוח אדם משכיל ומתוחכם, המתמחה כבר היום במחקר ופיתוח בענפים אחרים של טכנולוגיה עילית. בנוסף יש לישראל תעשייה פיננסית מקומית מפותחת יחסית, וכן קשרים עם ישראלים ויהודים העובדים בתעשייה הפיננסית העולמית - משמע יש בישראל גם את הידע המימוני וגם את הקשרים הנדרשים בעולם המימון לשם פתיחת דלתות.

"בנק אוף אמריקה מוציא 5 מיליארד דולר בשנה על טכנולוגיה", אומר אורון. "מרבית הסכום מוצא על קניית טכנולוגיה מוכנה, אבל את החלק של הטכנולוגיה שהוא המתוחכם והרגיש ביותר, בנק אוף אמריקה מפתח בעצמו בתוך הבית. זהו, מבחינתו, היתרון היחסי האיכותי שלו על פני בנקים אחרים. אנחנו באים עכשיו לשכנע את בנק אוף אמריקה להוציא חלק מהפיתוח הזה לישראל. אם גוגל ומיקרוסופט הבינו שישראל היא מוקד ידע, והן הוציאו לכאן חלק מהפיתוח שלהן, גם החברות הפיננסיות יכולות להבין זאת".

מנכ"ל האוצר חיים שני ערך בחודשים האחרונים סיורים בקרב כמה מהחברות הפיננסיות המובילות בעולם, כדי לבדוק את מידת ההיענות האפשרית להעברת מוקדי הפיתוח של החברות הפיננסיות לישראל. שני, כידוע, היה בעברו מנכ"ל נייס - והוא מכיר מקרוב גם את תעשית ההיי-טק וגם את התעשייה הפיננסית (נייס פיתחה טכנולוגית הקלטה המשמשות בנקים רבים בעולם). ההערכה באוצר היא כי חברות הענק הפיננסיות מכירות ביכולות הטכנולוגיות של ישראל, ולכן תהיינה נכונות לשקול העברת מרכזי פיתוח לישראל, אבל לשם כך ידרש גם תמריץ מצד המדינה. משמע, מתן הטבות לחברות הפיננסיות - כן, גם לבנקי הענק כמו סיטיבנק או גולדמן זאקס - על מנת שישקלו להעביר חלק מהפיתוח שלהם לישראל. סל ההטבות נמצא בשלבי בחינה ראשוניים.

במשרד האוצר מודעים לפרדוקס, לפיו מדינת ישראל תעניק הטבה לענקים כמו גולדמן סאקס כדי שאלו יואילו לפעול בתוך תחומיה של ישראל, אבל באוצר סבורים כי החשיבות הרבה של הצלחת המהלך מצדיקה זאת. "יש חשיבות אסטרטגית" מסביר אורון "לייבא עוד מקומות עבודה בתחום ההיי-טק לישראל ולייצר מומחיות חדשה. היום, המהנדסים הישראליים כותבים כבר אלגוריתמים מתוחכמים, אבל הם עושים זאת רק עבור מגזר צר של עולם הטכנולוגיה. את אותו הידע, ואותן היכולות, יכולה ישראל למנף כדי להיכנס למגזרים רחבים בהרבה של טכנולוגיה. חדשנות, במובן של ידע, חשיבה מקורית ויוזמה, הם מצרך נדיר בעולם. המצרך הזה קיים בישראל, והעולם יהיה מוכן לשלם עבורו כסף. רק צריך לפתח זאת".

"הכנס המיוחד הזה, עם השתתפות מרשימה של אורחים, הוא יום חג להייטק הישראלי" - כך אמר הבוקר שר האוצר יובל שטייניץ בכנס איגוד תעשיות ההיי-טק שנערך בירושלים.

"התכנסנו לא רק לחגוג את הישגי העבר אלא לחגוג את עתיד ההיי-טק. בחודשים האחרונים אנו שוקדים במשרד האוצר על עיקרי המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012. המטרה העיקרית היא לחולל מעגל צמיחה במשק הישראלי, והמנוע העיקרי של הצמיחה יהיה כפי שהיה בעשורים האחרונים - ההיי-טק".

לדברי שטייניץ, ההיי-טק הישראלי הינו 50% מהיצוא הישראלי, שמתקרב ל-50% מה-GDP של ישראל. "המטרה שלנו זה לשמור על היתרונות ועל הההובלה המדעית של מדינת ישראל. להרחיב, להעמיק ולפרוס אותן לתחומים נוספים כמו תעשיות מתוחכמות".

"הפכנו למרכז טכנולוגי עולמי, והנתונים ידועים. בישראל יש יותר חברות סטארט אפ לנפש מכל מדינה אחרת בעולם. ישראל משכה הון סיכון מכל מערב אירופה גם יחד. חברות ישראליות צומחות ומצמיחות טכנולוגיות מבטיחות וחברות ענק מקימות חלק גדול ממרכזי המחקר והפיתוח כאן".

"כבר בשיא המשבר הכלכלי, באפריל 2009, הצהרתי שאחת המטרות במשבר זה לשמור על תעשיית ההיי-טק הישראלית ולדאוג שהפגיעה בה, אם בכלל, תהיה מזערית ככל האפשר. הובלנו מספר צעדים בעיקר במצוקת אשראי, בתגבור מענקים מדען ראשי ובתגבור היצור. זאת על מנת לתת להיי-טק אורך נשימה ולצלוח את המשבר".

שטייניץ הוסיף כי המשימה גדולה - כיצד ממשיכים לטפח את קטר ההיי-טק, מנוע צמיחה שבניגוד למנועי צמיחה פנימיים מבוסס על ממשק בין מדינת ישראל לבין העולם. לטענת שטייניץ, אחת הדמויות הבולטות במאמץ זה בחודשים האחרונים הוא מנכ"ל האוצר חיים שני. "אני מוכרח לומר שכאשר בחרתי לפני תשעה חודשים מנכ"ל חדש למשרד האוצר, מראש החלטתי שהוא צריך לבוא מהסקטור הפרטי. שמתי דגש לאתר מנכ"ל מצטיין מתחום ההיי-טק בגלל החשיבות העצומה שייחסתי לעתיד הענף".

שר האוצר הציג בכנס תוכנית כוללת. לעתיד ההיי-טק ה בישראל. בהחלטתה שולבו כל האגפים באוצר, החשב כללי, אגף תקציבים והממונה על שוק הון. הפרטנר המרכז היה משרד התמ"ת בראשות השר בנימין בן- אליעזר והמנכ"ל שרון קדמי. בנוסף, התוכנית הוקמה בשותפות עם המועצה הלאומית לכלכלה בראשות יוג'ין קנדל וראש הות"ת מנואל טכנטברג יחד עם ארגון תעשיות ההיי-טק.

שטייניץ הציג את העקרונות הכלליים שהביאו את הממשלה להחליט כיצד תטפח בלי להתערב בענף ההיי-טק. "ראשית, זו פעם ראשונה שתוצג כאן תוכנית אינטגרטיבית מקיפה, לא תוכנית נקודתית שמטפלת בנושא מסוים. העקרון השני זה שימת דגש על כחול לבן - גם מבחינת טיפוח חברות וגדילתן וגם מבחינת ההון הפיננסי. דגש נוסף הינו הטיפול בהשכלה גבוהה והאקדמיה כי בלי הון אנושי אי אפשר. אני חייב לומר במאמר מוסגר שאין תחום ואין תעשייה שמשקפת כל כך יפה ומדויק ונכון את היתרונות היחסים של מדינת ישראל".

"המערכת הבנקאית היא תחרותית וכל אחד מהשחקנים מחפש טכנולוגיות. רמת חדירה הבנקאות באינטרנט בישראל מגיעה ל-60%. הפריצה הבאה הבאה עשויה להיות בנקאות בסלולר. לבנק הפועלים פיתוח שמאפשר העברת מזומנים מחשבון לחשבון על ידי קירוב שני מכשירי אייפון" - כך אמר הבוקר יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים, בכנס איגוד תעשיות ההיי-טק שנערך בירושלים.

סרוסי אמר גם כי "האסטרטגיה הכלכלית של ישראל היתה מוטית צמיחה. האסטרטגיה התעשייתית היתה מבוססת על אוניברסיטאות וחברות טכנולוגיה. האסטרטגיה נבנה על בסיס הון אנושי ומחסור במשאבים. מציאת גז אינה משנה אסטרטגיה היא רק תתמוך בכלכלה. ישראל נהנתה מצמיחה מהירה ביחס למדינות אחרות כאשר ליצוא הטכנולוגי יש משמעות".

ין"ר בנק הפועלים ציין כי המשמעות של המשבר האירופה הוא האטת הצמיחה העולמי. לדבריו, "ישראל חייבת לטפח את הקטר הטכנולוגי כדי שיוביל לצמיחה מהירה. אנו חייבים לשמור על הטכנולוגיות והמובילות. חייבים להשקיע במחקר ופיתוח ולחזק את המחקר באוניברסיטאות. היתרון של התעשיות הטכנווגיות בנויות על הון עצמי והמינוף בהן מוגבל. כדי לגייס הון צריך להוכיח תשואה. ההון זורם לאזורים שבהם יחס תשואה-סיכון הוא נכון. בניית חברות טכנולוגיות היא משימה חשובה אבל חשוב שיפעל שוק ההון וההנפקות בעולם.

"בניית חברות גדולות תלוי במצב כוח אדם. צריך להכשיר לימודי מדע והנדסה. ולשלב מגזרים נוספים. התקווה שהמשק הישראלי ייצר חברות גדולות תלוי בניסיון שנצבר כאן. כיום יש לנו היסטוריה ניהולית וקאדר של מנהלים שפיתחו חברות ומכרו מוצרים גלובלים. זה ידע משמעותי. ההשתלבות המוצלחת של ישראל במגזר ההיי-טק היתה זרז ליצירת משק מודרני. בעולם שסובל מבעיית צמיחה. התחרות היא חשובה והיא מבוססת על טכנולוגיה. היא הגורם המבדל בין החברות".