חיסונים פיננסיים: בנק ישראל רכש בשנתיים האחרונות 37 מיליארד דולר והוא מופסד ב-270 מיליון דולר

בנק ישראל מופסד ב-270 מיליון דולר על חיזוק יתרות המט"ח שהחל לרכוש - כך עולה מחישובים שערכה חברת היעוץ הפיננסי חיסונים פיננסיים בניהולו של ד"ר אדם רויטר. 270 מיליון דולר מתוך רכישות של 37 מיליארד דולר שביצע הבנק בשנתיים האחרונות הם פחות מ-1% ופירוש הדבר כי הבנק בסך הכל מאוזן לאחר המהלך שביצע.



עם זאת, על פי השיטה שמפעיל בנק ישראל, מותאם תמהיל הכסף לצרכי המשק ולכן לא אמור להיווצר מצב בו המדינה זקוקה לדולרים ובנק ישראל ימיר לשם כך דווקא מטבעות יורו, כך שמדובר בהפסד חשבונאי בלבד.







על פי חיסונים פיננסיים, מתחילת ההתערבות שביצע בנק ישראל בשוק המט"ח החל מחודש מארס 2008, הבנק המרכזי רכש 37.1 מיליארד דולר, וזאת בנוסף על יתרות מט"ח מקוריות בהיקף של 28.4 מיליארד דולר שכבר היו בקופתו באותה עת. כתוצאה מהתערבותו של הבנק המרכזי, שער סל המטבעות עלה מרמה של 4.0357 שקלים במארס 2008 לרמה של 4.162 שקלים בחודש יוני 2010, עלייה בשיעור של 3.1%.



שער הרכישה הממוצע של 37 מיליארדי הדולרים היה 4.296 שקלים. מכאן, שבמידה שבנק ישראל מחזיק את יתרות המט"ח של המדינה בהתאם למשקולות סל המטבעות המקורי המורכב מכ-65% דולרים, 23% יורו, 6% ליש"ט ו-6% ינים, הרי שהבנק המרכזי מורווח על יתרות המקור שלו בסך של 889 מיליון דולר אך מופסד על הרכישות שביצע במהלך ההתערבות סך של 1,157 מיליוני דולרים ובסך הכל הפסד של כ-270 מיליון דולר בחישוב כולל.



בחיסונים פיננסים מדגישים כי הפסדים אלה הם "כסף קטן" ביחס להשלכות הדרמטיות של התערבות זו של בנק ישראל על היצוא הישראלי, לאורך תקופה ממושכת של כבר יותר משנתיים.



יתרות המט"ח: כסף לשעת חירום



היתרות שמנהל בנק ישראל עבור המדינה הן בבחינת קופת חירום ולפיכך, בנק ישראל אינו מחזיק ביתרות על מנת לייצר רווח משינויים בשער החליפין אלא לזמן חירום.



ההרכב המדוייק של היתרות אסור לפרסום אולם הוא כולל דולרים, יורו וכנראה גם ליש"ט בריטית. הרכב היתרות נקבע על פי צרכי המשק ובכללן יצוא, יבוא, הרכב החוב, צרכים בטחוניים ועוד. בסוף השנה בודק בנק ישראל את התשואה על ההשקעה הדולרית, ההשקעה ביורו ושאר המטבעות ומייצר ממוצע משוכלל.



הסיבה לדרך החישוב הזו היא שבמידה שיתורגמו כל התשואות לפי שער חליפין מסויים, שווי התיק ישתנה במהירות על פי שער החליפין בסוף השנה אולם זהו שינוי נקודתי בלבד. תמהיל הכסף שמנהל בנק ישראל מתאים מראש לצרכי המשק ולכן לא אמור להיווצר מצב בו המדינה זקוקה לדולרים ובנק ישראל ימיר לשם כך דווקא מטבעות יורו.