אחת המסקנות החשובות אליה הגיעה הוועדה היא שמנהלים ובעלי שליטה בחברות אינם מבינים בניהול סיכונים. לטענתה, קיימת מודעות מוגבלת לסיכונים ולטיפול בהם בקרב החברות, וחוסר עירנות לנושא בקרב מנהלים שאינם עוסקים בו באופן שוטף.
ברשות מעריכים כי חובות הגילוי החדשות ירחיבו את התעניינות החברות בנושא, וישפרו את אופי הניהול. "בהעדר הכרח לעסוק בנושא, מודעותם של דרגי ההנהלה הבכירים לחשיבות הנושא מזערית, והיקף ההתעסקות של ההנהלות בסוגיה אינו תואם את מורכבותה ועומקה", נכתב. המסקנה של הרשות נסמכת גם על השינויים לטובה שחלו בהתנהלות חברות בשנתיים בהן מופעלת הנחיית הרשות, המחייבת דיווח ברמה האיכותית.
תקנות הדיווח והגילוי שהתקבלו על פי המלצות ועדת גלאי והצעת הרשות מעגנות שני מודלים של דיווח שיחייבו את החברות בבורסה כבר בדו"חות התקופתיים של 2001, שיפורסמו בחודשים הקרובים. המודל הראשון הוא עיגון הנחייתה הקיימת של הרשות מזה שנתיים הנוגעת לדיווח איכותי כלפי סיכוני שוק. על פי מודל זה על החברות למסור פרטים הנוגעים לזהות האחראי על ניהול הסיכונים, סיכוני השוק אליהם היא חשופה, מדיניות החברה בניהול סיכוני השוק, וכו'.
השינוי המשמעותי בחובות הדיווח הכלולות בתקנות החדשות טמון במודל הדיווח הכמותי אליו יאלצו החברות להתרגל מעתה. על פי התקנות שהתקבלו, חברה בורסאית תחויב לדווח בדו"חותיה התקופתיים על מאזני ההצמדה שלה. החברה תדווח למשל לאילו מטבעות צמודים נכסיה, ולאילו צמודים התחייבויותיה, מה ההפרש ביניהם, ואיזה סיכון גלום בהם. לדוגמה, אם חברה רוכשת חומרי גלם באירופה ביורו, ומוכרת בארה"ב בדולרים, הדו"ח יהיה חייב לשקף את החשיפה הכמותית של החברה לסוף השנה.
בנוסף, במקרה שקיים הבדל מהותי בין מצבה הפיננסי של החברה בתאריך הדו"ח (המפרט את מצבה הפיננסי של החברה ביום האחרון של השנה), לבין המתרחש בשנת העסקים, תהיה החברה חייבת לדווח על כך.
החברה גם תדווח על הפעולות שלה במכשירים פיננסים. היא תיאלץ לדווח על החזקתה המרבית בנגזרים, כלומר לכתוב מה הערך הגבוה ביותר בשקלים של נגזרים אותם החזיקה במשך השנה.
חובה נוספת שתוטל על החברות היא עריכת טבלה שבה יפורטו כל אחזקותיה בנגזרים, לפי סוגיהם ומועדיהם. כן יצטרכו החברות להפריד בין הנגזרים למטרות הגנה, ובין אלה שנרכשו למטרות רווח. ברשות עורכים דיונים עם איגוד החברות הציבוריות בנוגע לסעיפים שיכללו בטבלה.
יו"ר רשות ני"ע, מירי כץ, אמרה כי למידע שימסר במסגרת התקנות יש ערך עצום לצורך קבלת החלטות השקעה. "עם זאת, למרות החשיבות הגדולה בהעברת המידע למשקיעים, אנחנו מבינים שיש צורך בפרק זמן מסוים לשם התארגנות לדיווח במתכונתו החדשה. על כן הכנסנו מנגנוני השהייה, כך שחלק מהדרישות יהיו מחויבות רק בעוד שנה ויותר. ככל שהחברה עוסקת בנגזרים ברמה אינטנסיווית יותר, כך יגדל היקף הדיווח שלה", הוסיפה.
"מנהלים לא מבינים בסיכונים"
הארץ
13.1.2002 / 10:57
