התגובות לתוכנית עידוד תעשיית היי-טק של הממשלה נתקבלו בכנס ההיי טק הישראלי בצורה מעורבת. אהרון מנקובסקי, יו"ר איגוד תעשיית ההיי-טק (לשעבר איגוד קרנות הון סיכון), נחשב לאחד מתומכיה. "תעשיית הון סיכון בישראל נמצאת במשבר ויש קושי בגיוס כספים, אבל מצב זה אינו ייחודי רק לישראל אלא קיים בעולם כולו. ברור לנו כי תוכנית ממשלתית של השקעה ישירה של הממשלה בקרנות הון סיכון לא מתאימה לזמנים שלנו", אמר מנקובסקי. "יכול להיות שיהיו קרנות לתחומים ספציפיים, כמו קרן הביוטק".
"אני מאמין שאנחנו נמצאים בשלב של התייצבות והפוטנציאל הוא גדול. עוד נראה קרנות הון סיכון ישראליות שמגייסות כספים בשנה וחצי הקרובות, כל קרן בהתאם לתוכניות שלה. גם אם הממשלה היתה מחליטה להשקיע בקרנות זה לא היה משנה את ההחלטה של הגופים הזרים להשקיע", הוסיף.
"התוכנית הממשלית לעידוד ההיי-טק לא תפתור את בעיית הגיוסים של הקרנות אבל היא חשובה ומטפלת במכלול נושאים, כמו הצורך לטפל בשכיחות הרבה של אקזיטים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. ככה לא בונים תעשייה. לכן האוצר מנסה ליצור תעשייה מאוזנת שיהיו בה גם חברות קטנות שנמכרות בפחות כסף", אמר מנקובסקי. "המצב בשנים האחרונות הוא שרק חברות קטנות נמכרות והמטרה היא לאזן את המצב".
אורי קירשנר, מנכ"ל קרן גיזה - אחת מקרנות הון סיכון הותיקות בישראל - לא נשמע מתלהב מהתוכנית של האוצר . בשלב זה אני מתרשם כי זה מעט מידי ואולי קצת מאוחר מידי. בישראל יש פחות כסף ויהיו לא מעט חברות שיצטרכו להימכר בגלל בעיות מצוקת הון", אמר.
"התוכניות מאוד יפות ואנו בוחנים אותן, אך לא נוכל להסתמך על דברים לא ברורים. הממשלה צריכה להתייחס לתוכנית הזאת כאל תוכנית חירום ולא כאל תוכנית עידוד. בתור מנכ"ל קרן הון סיכון שמשקיעה בחברות צעירות, אני מעיד כי יש צורך להשקעה בחברות בוגרות יותר, אלה לא קיימות בישראל", הוסיף קירשנר. "הזרים הולכים להודו וסין. אין אקו סיסטם. בזמן שהיזמים הטובים הולכים למקומות אחרים, אנחנו צריכם לשמור את מה שבנינו כאן עשרים שנה.
אראל מרגלית, שותף בקרן הון סיכון jvp הירושלמית, מרוצה מחלקים מסוימים מהתוכנית אבל גם לא נעדר מביקורת. אני חושב שזהו צעד בכיוון הנכון. זה מאוד משמעותי שהממשלה מעמידה רשת ביטחון להפסדים של מוסדיים המשקיעים בהיי-טק הישראלי",אמר.
בדבר ההטבות במסים, העיד מרגלית כי אין זה מספיק. "נכון שהיום משקיעים בינלאומיים מצליחים לשלם אפס אחוזי מס בכל מני צורות על השקעה, אבל לשם כך הוא עובר שבעה מדורי גיהנום. צריך לחוקק חוק שיפטור ממס גופים מוסדיים בינלאומיים המשקיעים בסטארט אפים. זה לא יעלה למדינה הרבה".
"גם השיווק של תוכנית ההיי-טק נחשב קצת בעייתי. בריטניה יצאה לפני כחצי שנה עם תוכנית דומה לעידוד, שכותרתה: 'בריטניה משקיעה חצי מיליארד דולר בהיי-טק'. יש להיות ברורים יותר בדבר גודל ההשקעה שישראל מציעה, מדובר במאות מיליונים. המסר לא עובר בצורה ברורה. ההטבה שנותנים לאנג'לים היא בסדר אבל הכסף הגדול יגיע מהקרנות. אני גם לא רואה שייצרו כלי שיאפשר לחברות טכנולוגיה שיש להן מכירות לקבל הלוואות בריביות שאינן שוק אופור", הוסיף מרגלית.
בנוגע לקיצוץ במדען הראשי, יש לשלש את התקציב שלו ולא להורידו ב-30%, זו שערורייה. המדען הראשי תומך בחברות קטנות, בינוניות וגדולות. זו אפילו לא מענק אלא השקעה. המדינה מקבלת ממנו הרבה מאוד. חיים שני יודע את זה ומכיר את זה עוד מהימים שהיה בנייס", אמר מרגלית.
מנהל בכיר באחת מקרנות הון סיכון הישראליות שמכיר את התעשייה היטב, אומר כי השאלה הגדולה היא לא מה יקרה בשנת 2010, אלא בשנים 2011 ו-2012. זה יהיה המבחן של ההון סיכון הישראלי. האם הקרנות הישראליות יצליחו לגייס כסף בעוד שנה - שנתיים. התשובה לשאלה הזאת טמונה במצבו של שוק ההון בשנת 2010".
האם המשקיעים המוסדיים יראו החזרים כתוצאה ממיזוגים ורכישות או מהנפקות?
"אם המשקיעים המוסדיים לא יראו החזרים על ההשקעות שלהן לא יהיה הון פנוי להשקעה חוזרת. זה כל הסיפור. המשבר הכלכלי פגע בתיקי ההשקעות שלהם. אם יש להם מיליארד דולר להשקעה בהון סיכון, וערך התיק נפגע ב-20% - נותרו רק 800 מיליון דולר".
"למוסדיים יש התחייבויות שהם ביצעו אבל עד שהם לא יראו החזרים מסוימים הם לא יבצעו השקעות חדשות. השאלה היא מהי נקודת שיווי משקל. יש כאלה שאומרים שיש או היה יותר מדי כסף בתעשיית הון סיכון הישראלית בעבר והתיקון שקורה עכשיו הוא טוב. השאלה היא האם אנחנו עוברים נקודת סף מסוימת ממנה היעדר מימון בתעשיית הון סיכון עשוי לפגוע בהיי-טק הישראלי. ולכך אין תשובה".
אראל מרגלית: למה מקצצים במדען הראשי? זו שערורייה
גיא גרימלנד
8.6.2010 / 19:15