>> "שוק הנפט, בעיקר שוק הגז בישראל, הוא לא כפי שהיה. זה כבר לא רק חיפושים, ולא רק תקוות למצוא משהו. זה לא סוד שנמצאו מרבצים גדולים של גז. אם מישהו חושב או רוצה לרמוז שמישהו חיפש וחיפש, וכיוון שהתברר שיש משהו, אז פתאום נוחתים עליו, אז אין כאן תופעה כזו. בכל העולם מקובל שיש התאמות מדי פעם. גם במקומות שבהם מפיקים נפט במשך הרבה שנים כמו בים הצפוני ובמקומות אחרים יש התאמות של החוקים. בישראל זה יותר מהתאמות. צריך להסדיר את המערכת הזו".
במילים אלה פתח במארס 2001 את דבריו אוהד מראני, הממונה על התקציבים באוצר דאז, את נאומו בפני חברי ועדת הכספים של הכנסת. מראני ביקש לנמק את הצעת חוק ההסדרים למשק, שכללה מנגנון שיאפשר להעלות את התמלוגים והמסים שתגבה המדינה מתגליות גז ונפט.
"(שינוי מדיניות; א"ב) מקובל בכל המקומות בעולם", המשיך מראני את דבריו בפני הוועדה. "אנחנו חושבים שלאור העניין שזה ענף ממשי מאוד, זה צריך לקרות גם בישראל. ברור לנו שיש כאן כסף רב על כף המאזניים ואינטרסים של כל הצדדים במשוואה הזו, אבל זה לא מונע את הצורך להסדיר את הדברים האלה".
אלא שהנימוקים לא סייעו. ההצעה הוסרה מחוק ההסדרים בתמיכת שר התשתיות דאז, אביגדור ליברמן, שיצא נגד החלטת חבריו לממשלה. בימים האחרונים התברר כי הסרה זו עלתה לציבור בישראל באובדן של הון עתק מתגליות תמר ודלית, שיוחרגו כנראה משינוי המדיניות הפיסקלית כיום. מהלך מוצלח מצד חברות החיפושים המוכרות, שלווה בטיעונים בעלי דמיון מדהים לטיעונים שהן מעלות כיום.
"מה הדחיפות לשנות?"
הצעת חוק ההסדרים ב-2001 כללה את תיקון חוק הנפט ההיסטורי מ-1952. היוזמה לתיקון החוק נבעה מרצף של ארבע תגליות גז מסחריות שאותרו בחופי ישראל הדרומיים: אור, אשקלון (מארי b), נועה ו-gaza marine.
התיקון ביקש להסדיר את הליך רישוי החיפושים בענף הגז והנפט, להסדיר סוגיות קנייניות של ספקי גז למשק, ובעיקר - להסמיך את שר האוצר לשנות את מדיניות התמלוגים והמיסוי של התגליות. זאת, בהתבסס על החלטת ממשלה 2187, שקבעה כי המדיניות הפיסקלית תשונה לפרוגרסיבית, כך ששיעור השתתפות המדינה בתגליות יעלה או יירד בהתאם לנפח התגליות, בטווח תמלוגים שינוע בין 10% ל-60%.
"הדבר הזה קורה בכל העולם במדינות שמתמודדות עם תמונה כזו", השיב מראני לשאלות הח"כים. "דבר אחד ברור והוא שיש פה כסף גדול - עוד לא ברור כמה. אנחנו חושבים שאפשר בצורה יותר מיושבת להחליט על הדברים האלה ולקבוע תקנות לעתיד".
אלא שמול עמדת הממשלה ניצבו אז - כמו היום - חברות חיפושי המשאבים, ובראשם קבוצות דלק ונובל אנרג'י האמריקאית. "מה הדחיפות? מדוע מצא לנכון משרד האוצר להכניס את הסעיף הזה שנועד להסדיר משק אנרגיה חדש לחלוטין במסגרת חוק ההסדרים?" תהה גדעון תדמור, ששימש אז ועדיין משמש מנכ"ל דלק אנרגיה ואבנר חיפושים, ומיד השיב: "משום שנולדה כאן תרנגולת שעשויה להטיל ביצי זהב, ולפני שהיא מטילה את הביצה הראשונה, רוצים לשחוט אותה. ברוח חג הפסח המתקרב, רוצים להטיל עשר מכות מצרים, תרתי משמע".
עו"ד יעקב פרידגוט, אז יועצה המשפטי של דלק, הצטרף למערכה: "החברות מסכנות את כספן תמורת הסיכוי שאם ימצאו - ירוויחו. וכאשר המשקיעים שקלו את השיקול אם להשקיע או לא להשקיע, מובן מאליו שהן שקלו זאת על סמך מצב משפטי קיים. כל השנים שלא מצאו, אמרו להם: 'תשקיעו, תמשיכו להשקיע עוד מיליון, עוד עשרות מיליונים ומאות מיליונים, כל הכבוד, נמחא לכם כפיים, אתם ציונים טובים'. ברגע שמצאו, המדינה אומרת: 'עכשיו נשנה את כללי המשחק'".
בא-כוחה של הספקית ים-תטיס שבשליטת דלק ונובל, עו"ד חנן מלצר (כיום שופט בית המשפט העליון), טען כי מדובר בהפרת זכויות הקניין של החברות. "כל זמן שהחברות חיפשו ולא מצאו לא היתה בעיה, אבל אחרי שהן מצאו גז, ועוד גז כחול-לבן, מנסים לפגוע בזכויותיהן", הלין מלצר.
על כך השיב מראני כי שינוי מדיניות המיסוי נעשה גם במקומות אחרים בעולם. "זה קורה גם בענפים אחרים, גם במפעלים שלא קשורים למחצב שעל פי התפישה של כולם הוא רכוש המדינה", אמר מראני. "אפילו אדם שמקים מפעל ובנה תחשיבים מסוימים על רווחיות המפעל ועל כדאיות ההשקעה, צריך להביא בחשבון שלפעמים הממשלה מעלה מסים ולפעמים היא מורידה מסים - תלוי בצרכים הכלליים של הכנסות המדינה ובהעדפות".
לצדו של מראני התייצבה אז עו"ד אנה שניידר, היועצת המשפטית של הוועדה. "אין פסיקה חד משמעית שאומרת שהטלת מס היא פגיעה בקניין", הבהירה שניידר. "גם אם נאמר שיש פגיעה בקניין, כמובן שזה צריך להיות למטרה ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש".
ראשי הוועדה, חברי הכנסת ישראל כץ (ליכוד) וויצמן שירי (עבודה), העלו את ההצעה לפצל את התיקון מחוק ההסדרים - וההחלטה התקבלה ברוב מוחלט, ללא מתנגדים.
מכתב משגריר ארה"ב
שנה וחצי חלפה, ובנובמבר 2002 שוב נדרשה ועדת הכספים, הפעם תחת שרביטו של ח"כ אברהם פורז (שינוי), לדון בבקשת הממשלה לתקן את חוק הנפט במסגרת חוק ההסדרים. אלא שבפתח הוועדה, השליך פורז פצצה.
"לפני כמה ימים קיבלתי מכתב משגריר ארה"ב וביקשתי שיודיעו לו שאני אניח את מכתבו בפני חברי הוועדה", אמר פורז. "המכתב יונח באופן פורמאלי כאן וכל אחד מחברי הוועדה או מהאורחים שירצה לעיין בו, יכול לעשות זאת", אמר פורז לחברים. המכתב, בדומה למכתב שקיבל באחרונה שר האוצר יובל שטייניץ, כלל אזהרה מפני פגיעה באינטרסים של נובל אנרג'י האמריקאית.
את הצעת החוק הממשלתית הציג סגן הממונה על התקציבים דאז ומנכ"ל משרד התשתיות כיום, שאול צמח (ראו מסגרת). "אנו מתכוונים שזה יחול על כל מי שיפיק נפט בתקופה שבה החוק יהיה בתוקף", אמר צמח בהתייחס לשאלת הרטרואקטיביות. "לפי חוות הדעת המשפטית שקיבלנו אין פה חקיקה רטרואקטיבית. החקיקה עברה את כל האישורים הנדרשים והיא תחול מהמועד שבו החוק ייכנס לתוקף".
שר התשתיות דאז, אפי איתם (מפד"ל), חזר על עמדת קודמו - בניגוד להחלטת הממשלה - וביקש להוריד את ההצעה מסדר היום. "אם מישהו בא לישראל לבצע השקעות ענק מהסוג שנדרש בחיפושי נפט, אסור ליצור אווירה או תחושה שבמוצאו את הדבר הנדיר הזה, יבואו וישנו את התנאים, שגם כך הם עתירי סיכון וממון, וידרשו ממנו כסף שהוא לא חשב שיהיה כלול בהשקעה", אמר.
איתם הציע לכלול את התיקון המוצע בשינוי המקיף של חוק הנפט עליו ישקוד משרדו. שינוי זה לא נעשה עד היום.
"אני מאוד תמהה על דבריו של שר התשתיות, שפונה לוועדה בניגוד לעמדת הממשלה ומבקש דברים שהם בניגוד להחלטות הממשלה", יצאה נגד ליברמן עו"ד דוידה לחמן-מסר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
"הסעיף הזה וסעיפים דומים נחקקו גם במדינות אחרות. כאשר התגלה נפט בים הצפוני, פקודת מה ההכנסה האנגלי שונתה ונקבעו שם שיעורי מס אחרים.
"אנשים קיבלו נכסים מהמדינה, לקחו תעוזה וגייסו כספים על בסיס העובדה שאולי הם יגלו נפט. המדינה רשאית לשנות את שיטת המס שלה בכל עת על הכנסות עתידיות. אף אחד לא פוגע בהכנסות שהופקו", הוסיפה לחמן-מסר.
גם במקרה זה טען עו"ד מלצר כי סוגיית הרטרואקטיביות לא תעבור את מבחן בג"צ, והלין על פגיעה בזכות הקניין. לעזרתו נחלץ הגיאולוג יוסי לנגוצקי: "התוצאה תהיה שאולי יתקבל חוק, אבל לאחר מכן לא ייעשו קידוחים, לא יהיו תגליות ולא יהיה על מה להטיל מס", הזהיר.
ח"כ אפרים סנה (עבודה) קרא לבטל בכלל את המיסוי נוכח המיתון במשק באותה התקופה, אך לא חסך שבטו מן הממשלה. "ב-1999 נפל דבר בישראל, ואחרי שנים רבות של חיפושים בלתי מוצלחים נתגלה גז. לכאורה, זו צריכה הייתה להיות נקודת מפנה בתולדות המדינה, אך מאז לא קרה דבר מהותי", אמר סנה. "הממשלה לא עשתה את מה שצריך היה לעשות כדי לקחת את הגילוי הזה ולהפוך אותו למנוף לכלכלה".
סימוכין מהגמרא
רק חמישה מבין חברי הוועדה נכחו אותו בדיון: פורז וסנה, אבשלום וילן ונעמי חזן (מרצ), ויאיר פרץ (ש"ס). בוועדה הסתמן רוב נגד הצעת החוק, בעקבותיו ניסה פורז להניא את לחמן-מסר מלהגישה להצבעה. "מה הדחיפות בדיון בהצעת החוק הזאת עכשיו?", שאל פורז את מסר.
"אנחנו צריכים שהחוק הזה יעבור", השיבה לו לחמן-מסר. "הנפט באדמה הוא של כולנו, הוא לא רק שלהם. הם מצאו אותו, הם עשו את כל המאמצים, אבל אם אני מוצאת אוצר יהלומים ברחוב - וגם התורה והגמרא במסכת בבא מציעא מדברת על זה - יש הוראות מפורטות בעניין מציאה של רכוש הציבור ברשות הרבים", אמרה לחמן-מסר בקריצה לחברי הוועדה מטעם ש"ס. "כל מדינה מתוקנת עשתה בדיוק את זה, ובחרה בשיטת מס מיוחדת לצורך מיסוי נפט, אף מדינה לא הסתפקה בשיטה הישנה שלנו משנות ה-50, ואני לא מדברת על דרום אמריקה, אלא על מדינות מתוקנות כמו בריטניה.
"אנחנו נופלים כל פעם שמדובר במפיקי הנפט, ולא בגלל שאנחנו לא צודקים. אנחנו נופלים כל פעם לא כשמדובר בחוק הביטוח הלאומי", המשיכה לחמן-מסר. "אדם שהשקיע במניות טבע חשב שיוכל להחזיק את זה 50 שנה והוא לא ישלם מס. החברים כאן הם בדיוק כמוהו, ולכן כשהמדינה שינתה ברפורמה כדי שתהיה חלוקת הכנסה שוויונית, אז אף אחד לא יכול היה לטעון שזו פגיעה במשקיע. גם כאן אין פגיעה".
בסופו של דבר, כשעלתה הצעת החוק להצבעה, כל חמשת חברי הוועדה הצביעו נגדה. כך הוחמצה ההזדמנות של הציבור ליהנות מהכנסות גבוהות יותר כתוצאה מתגליות תמר ודלית. אם יתקבלו טיעוני חברות החיפושים בשלישית, יחמיץ הציבור בישראל גם את ההכנסות מקידוח לוויתן.
כך הפסידה המדינה מיליארדי דולרים
מאת אבי בר-אלי
9.6.2010 / 6:59