>> הצבעת בעלי המניות בארה"ב נעשית בדואר. בעל המניות מקבל לביתו כרטיס שרשומים עליו הנושאים להצבעה וחוברת הסבר ומידע. יש לסמן על הכרטיס במשבצות המיועדות "בעד" או "נגד" ולשלוח בדואר במעטפה מבוילת המצורפת לכרטיס. פשוט וקל וגם דמוקרטי. אי הצבעה נחשבת להצבעה נגד, לפיכך החלטה מחייבת רוב של בעלי המניות, לא רוב של המשתתפים בהצבעה - וזוהי משוכה גבוהה יותר.
בישראל בעל המניות צריך להיות נוכח פיסית באסיפת בעלי המניות כדי להצביע. כמובן שרק המשקיעים המוסדיים ובעלי המניות הגדולים יכולים לעשות זאת. קולם של בעלי המניות הפרטיים אינו נשמע כלל, אף אם יש להם אחזקות נכבדות בחברה. בהצבעות שבהן נדרשת תמיכה בשיעור מסוים של בעלי המניות שאינם בעלי עניין, לבעלי המניות הפרטיים יש אף משקל רב יותר, אך הוא למעשה אינו קיים. הקובעים הם בעלי המניות המוסדיים שלעתים סובלים מניגודי עניינים.
בארה"ב יש לעתים תהליך של proxy vote, שבו בעל מניות פעיל - לעתים קרן גידור - מרכז זכויות הצבעה באמצעות ייפויי כוח ממשקיעים רבים בחברה המנוהלת גרוע ולוחץ על ההנהלה לשפר את מדיניותה. בישראל קשה לבעל מניות קטן לתת ייפוי כוח למישהו אחר להצביע עבורו, וגם המידע על נושאי ההצבעות אינו זמין. לכן גם קשה יותר לבעלי המניות להילחם בהנהלות של החברות.
באיחוד האירופי קיימת הנחיה להגביר את זכויות בעלי מניות באמצעות הצבעה ללא צורך בנוכחות באסיפת בעלי המניות. בגרמניה נחקקה ב-2009 רפורמה שתאפשר לבעלי המניות להצביע בדואר או באינטרנט: דף הבית של החברה יכיל את המידע הדרוש להצבעה ואת אתר ההצבעה, ובעלי המניות יוכלו להשתתף בהצבעה בקלות ואף לחסוך לחברה הוצאות דיוור. בעלי המניות יוכלו גם להסמיך אחרים להצביע עבורם בקלות, באמצעות הדואר האלקטרוני. גרמניה הכריזה כי הרפורמה תגביר את כוחם של בעלי המניות ותאפשר להם לתרום להחלטות החברה. כדאי לאמץ רפורמה כזאת בישראל. לאלה התוהים אם בעלי המניות יוכלו לבחור בתבונה את מועצת המנהלים של החברה ראוי להזכיר: אותם אנשים בוחרים לכנסת ולממשלה - מוסדות חשובים יותר מהנהלת החברה.
הכותב הוא פרופסור לפיננסים באוניברסיטת ניו יורק
לקראת דמוקרטיה בחברות הציבוריות
יעקב עמיהוד
9.6.2010 / 6:59