פייסבוק - אויב ללא פנים

>> מכירים את ההרגשה שאנו יודעים שמשהו ממש מסוכן קורה, אך מוקדם מכדי להבין עד כמה? הרגשה זו הולכת ומתעצמת ביחס לפייסבוק והרשתות החברתיות האחרות.

האיומים על הפרטיות שנסקרו בפרויקט שפורסם באחרונה ב-themarker הם כאין וכאפס לעומת הסכנות ברשתות שאליהן חשופים בני הנוער. עולם הרשתות החברתיות מוסיף לנו דאגות כמספר החברים שיש לבעל פרופיל ממוצע בפייסבוק, ומביא עמו עולם מושגים ודאגות שאפילו גוגל אינו יכול להעלות על דעתו. אם בעבר היה צריך להתאמץ כדי לדעת פרטים אודות אנשים, כיום צריך להתאמץ כדי לא לדעת. זהו עידן שבו ילדינו ואנו מנדבים מידע ומפקירים את המרחב הפרטי. הילדים הדיגיטליים לא רק מנהלים את החיים שלהם בפייסבוק, אלא דומה כי מבלבלים לחשוב שהפייסבוק הוא חייהם: מי שאין לו פייסבוק אינו קיים.



חברים רבים בפייסבוק מסמלים מבחינתם חיי חברה עשירים; אם כתבו משהו בדף הבית וקיבלו תגובות - הם במרכז העניינים; ומחמאה על התמונה - סימן שהם יפים. כל הערך והדימוי העצמי מתבסס על אותם אישורים חיצוניים שניתנים בידי אחרים הקובעים לנער מיהו ומה מצבו החברתי ונהפכים למשמעותיים עבורו יותר מכל דמות אחרת בחייו.



אך יותר מכך, ברשתות הווירטואליות הולכות ומתעצמות שתי תופעות מדאיגות: אלימות דיגיטלית והתמכרות. הנערים נחשפים לפעולות אלימות, או מבצעים אותן מבלי שיצטרכו לצאת מן הבית, בלי לשוטט ברחוב - במקום שבו הם מרגישים הכי בטוחים ובמקום שבו לנו המבוגרים אמורה להיות שליטה והכוונה.



לאלימות ברשת צורות רבות. בפייסבוק נוכל למצוא קבוצות שנאה נגד מורים וחברים לכיתה, תמונות של ילדים שנואים עם כתוביות על התמונה עם קללות וכינויים. ביוטיוב יש סרטונים שצולמו בלא אישור או ידיעת המצולמים - המקיימים יחסי מין, רגעי מבוכה של תלמידים, התעללויות ועוד מיני רגעים מביכים שצנעה יפה להם. בפורומים נמצא אותם מצ'וטטים עם אנשים במגוון גילאים, נחשפים לגילויים אינטימיים, רצונות ומאוויים שפעם היו מוגבלים לחדר המיטות של מבוגרים וכיום הם נחלת כולנו.



הרשת מספקת צרכים נפשיים ראשוניים ומעודדת אי דחיית סיפוקים, מאפשרת תחלופת זהויות, יוצרת אינטימיות מיידית שאין בינה לבין יצירת קשר הדרגתי ולא כלום, בונה מרחב גדול לדמיון ולפנטזיה ובעיקר מצמצמת את השהות במציאות שאינה וירטואלית. כל אלה מתרחשים ללא מסגרת של שעות, תכנים, קשרים שנוצרים ובעיקר בלי התייחסות לתוצאות ולנזקים.



החשיפה האדירה חסרת הגבולות ברשת מעצימה את תחושות ההשפלה, הפגיעה והכאב הקשות ממילא, ומותירה את הילדים והנערים בשלב הפגיע בחייהם ללא אמצעי התגוננות. כמובן שלא ניתן לבטל את הטכנולוגיה או למנוע את חשיפת הנער אליה, אך ראוי שנהיה יותר מודעים ויותר בשליטה לגבי היקף החשיפה ואופן השימוש של ילדינו ברשתות החברתיות.



הכותבת היא מנכ"ל עלם, עמותה לנוער בסיכון