>> קם לו אדם בבוקר, פותח את המחשב, גולש קצת באינטרנט ומגלה לתדהמתו מודעות שפורסמו לצד תמונתו ומספר הטלפון שלו עם כותרות כגון "מחפש קטינות להיכרות משעשעת" או "מציע שירותי מין לנשים תמורת תשלום". אם לא די בכך, לא חולף זמן רב עד שהוא מקבל שיחות טלפון מאנשים המעוניינים בשירותים המוצעים.
חישבו לרגע מה גודל הזוועה. המידע זמין לכל ברשת, שמו הטוב נרמס, וכתובת להטלת סנקציה אין. כך בדיוק קרה לאבי רועי דוביצקי, שהחלטה בעניינו ניתנה בשבוע שעבר על ידי בית המשפט העליון, במסגרת תביעה שהגיש כנגד מפעיל אתר ההיכרויות באינטרנט שבו פורסמו הידיעות. דוביצקי זכה בבית משפט לתביעות קטנות בפיצויים בסכום של 400 שקל, שהוגדל לסך של 2,500 שקל בערעור לבתי המשפט המחוזי. כעת הוכפל הפיצוי לסך של 5,000 שקל בבית המשפט העליון.
נסיבות ההחלטה ממחישות את הקושי שבאיזון בין חופש הביטוי והפרטיות ברשת ובין זכותם לסעד של נפגעים בעוולות שונות. דוביצקי ודומיו אינם יכולים להגיע אל אלה שפגעו בהם, החוסים תחת מעטה של אנונימיות. הם נאלצים לפנות לאתרי האינטרנט שבהם התפרסמו הדברים, אך אלה טוענים לחסינות כ"צינור" להעברת תכנים.
זאת ועוד: פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין רמי מור, שקבע כי ספקיות אינטרנט אינן חייבות לחשוף פרטי גולשים, חסם כל דרך מעשית אל חשיפת גורם העוול העיקרי. כך נאלצים בתי המשפט לבחור בין שחיקת החסינות של האתרים לבין הפקרת נפגעים כמו דוביצקי ללא כל סעד.
מקרים דומים מתבררים חדשות לבקרים בבתי המשפט בארה"ב. בדרך כלל מדובר בסכסוך בין בני זוג לשעבר, שבמסגרתם מפרסם בן הזוג הפגוע את פרטיו של בן הזוג האחר כמי שמחפש ריגושים מיניים. כתוצאה מכך, זה מוצף בפניות מטרידות מצד זרים. בארה"ב, חוסים אתרי אינטרנט תחת החסינות הרחבה של סעיף 230 ל"חוק ההגינות בתקשורת" (cda) בגין כל תוכן שהועלה על ידי גולשים.
פסק הדין הידוע בהקשר זה, זיראן נגד aol מ-1997, אינו עוסק אמנם בהטלת רפש על בסיס מיני, אך גם שם נמצא אדם שהוכפש באכזריות כאשר פורסם ברשת שהוא תומך בטימות'י מקוויי, מבצע הפיגוע באוקלהומה סיטי שבו נהרגו 168 בני אדם. בעקבות הפרסום הוצף זיראן בתגובות נזעמות של הציבור, כולל איומים מוחשיים על חייו. בית המשפט קבע, כי אתר האינטרנט שפירסם את הדברים אינו נושא באחריות לתוכנם.
בהקשר של פרסום מודעות מין חלה לאחרונה שחיקה בחסינות הרחבה. זאת, בעקבות שורה של מקרי אלימות ואף רצח שמקורם בקשרים שנוצרו במודעות המין של אתר הלוחות המקוונים craigslist. קרייגסליסט הודיעה ב-2009, כי תקים מחלקה שתסרוק כל מודעה עם תוכן מיני, כדי לוודא שאינה מפרסמת פעילות בלתי חוקית, כגון זנות, סחר בבני אדם או מין עם קטינים. ברוח זאת קבע השופט אליקים רובינשטיין בעניין דוביצקי, כי אופייה של המודעה המזמינה יחסי מין עם קטינות מחייבת פעולת סינון אקטיבית מצדו של בעל האתר.
-
ד"ר טנא הוא מרצה למשפטים
במסלול האקדמי - המכללה למינהל
מי אחראי על מודעות מין פיקטיביות?
עומר טנא
9.6.2010 / 6:59