מליאת הכנסת אישרה אתמול בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק המסדיר את פעילותן של זירות מסחר אלטרנטיביות לבורסה ואת הפיקוח עליהן. ההצעה שאושרה אתמול על ידי הכנסת, כוללת הוכחות איתנות פיננסית כתנאי למתן רישיון ויוטלו על הזירות חובות דיווח לציבור ולרשות, כדי ליצור עליהן תשתית פיקוחית.
בנוסף, זירת סוחר לחשבון עצמו תחוייב בקבלת רישיון מאת הרשות לצורך פעילותה. ברישיון יצויינו התחומים בהם היא רשאית לעסוק והמשקיעים מולם היא רשאית לפעול. בנוסף, יוטלו על זירת סוחר לחשבון עצמו חובות שמטרתן מיזעור השפעת ניגודי עניינים בין הזירה לבין הלקוחות, ביניהן חובות גילוי מוגברות כלפי לקוחותיה. כמו כן, עליה ועל בעל השליטה, הדירקטורים והמנכ"ל בה יחולו חובות זהירות ומיומנות כלפי הלקוחות.
בישראל מתקיימת פעילות ענפה במט"ח ונגזריו המתבצעת במתכונת זו. מרבית הפעילות מתבצעת במסגרת הבנקים ומפוקחת על ידי בנק ישראל.
בנוסף לכך, פועלות בישראל זירות המאפשרות למשקיעים לסחור מול מפעילי הזירה (דילרים) בנכסים פיננסיים שונים (מט"ח, מדדים, סחורות). זירות אלו מיועדות בעיקר למשקיעים הפועלים בהיקפים כספיים קטנים ומתקיים בהן מסחר בנכסים פיננסיים שונים לרבות בנגזרים על מטבעות, מדדים ואף ניירות ערך סחירים. הופעתן של זירות אלה היא פועל יוצא של התפתחות האינטרנט והאפשרות לקיים מסחר וירטואלי באמצעותו.
המסחר מתבצע ברוב הזירות מול הבית, כלומר הלקוחות לא סוחרים זה מול זה בזירה אשר מטרתה להפגיש קונים ומוכרים אלא מול מפעילי הזירה עצמה. לקוח המעוניין להתחיל לפעול בזירה נדרש בדרך כלל להפקיד כספים בידי מפעילי הזירה, כספים הנמצאים בשליטתם המלאה של מפעילים אלה. על פי רוב, מפעילי הזירה פועלים במתכונת של מתן ציטוטי קניה ומכירה למוצרים השונים הנסחרים בזירה זו.
פוטנציאל לניגוד עניינים
ברשות לניירות ערך מסבירים כי בשל ההיקף הגדל של פעילות המסחר בזירות אלו, ובשל פוטנציאל ניגוד עניינים המובנה באופן פעילותן, קיים חשש שאופן גיוס הלקוחות והתנהלות המסחר בזירות אלו אינם הוגנים, במובן זה שמשקיעים בזירות אלו אינם מקבלים מידע מספיק לצורך קבלת החלטת השקעה מושכלת ושכללי המסחר בזירה אינם מספקים הגנה נאותה לסוחרים בה. בנוסף, מאחר והמשקיעים נדרשים להפקיד מראש כספים בידי הזירה, יש להגן על כספים אלו.
בשל פוטנציאל ניגוד עניינים המובנה באופן פעילותן, יש צורך להבטיח כי המסחר בזירות אלו יתנהל בהגינות תוך הבטחת שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים. הרשות לניירות ערך מציעה להסדיר את פעילותן של זירות אלה בהיבטים הבאים:
הבטחת סטנדרטים של הגינות מסחרית והבטחת קיומם של עקרונות מסחר הוגנים - הבטחה זו מתבטאת, בין היתר, בדרישת ה-Fit and Proper ממפעילי הזירה. דרישה שלה תוכן כפול - הגינות והתאמת המוצר ללקוח. בין היתר, מציעה הרשות להסדיר את דרך הפרסום והשיווק המותרת לזירות אלה, מתוך ניסיון למנוע הטעיית ציבור המשקיעים.
קביעת כללים לגבי היקף ותוכן המידע שזירות אלו יתנו ללקוחותיהם - התכלית המרכזית היא מתן מידע ללקוחות אודות המוצרים הנסחרים ואופן תמחורם בעיקר לאור ניגודי העניינים בין הלקוחות לבין הזירה, אשר מהווה את הצד השני לעסקה ונהנית מעדיפות במידע.
הבטחת יציבותן של הזירות בין היתר באמצעות דרישות הון מזערי וביטוח מתאים - יצירת כריות ביטחון, הן לצורך שמירה על יציבות הזירה והן לצורך פיצוי עתידי של לקוחות במקרה שהזירה תידרש לפצות את לקוחותיה.
בפברואר 2006 פורסמו מסקנות ועדת פרוקצ'יה, אותה מינה יו"ר רשות ניירות ערך דאז, משה טרי, כוועדה מייעצת לנושא בחינת פעולתן של זירות חלופיות למסחר בניירות ערך בישראל. הצעת החוק שיזמה הרשות (ושאוחדה עם הצעת חוק דומה שיזמה ח"כ רונית תירוש) באה להסדיר חלק מהמלצות הועדה, אשר הצורך בהסדרתו דוחק, וזאת בעקבות החשש לפגיעה בציבור המשקיעים הפועלים במסגרת זירות אלה.